המונח "ווינר" הוא מונח חמקמק. בפועל, כשרואים ווינר יודעים את זה. מרגישים את זה. לפחות בישראל, נדמה שהמילה הזו שייכת קודם כל ולפני הכל לשחקן אחד שהפך לחלק בלתי נפרד מהליגה, שעם אינספור תצוגות וסלים ענקיים ברגעים המכריעים ביותר סחב את הקבוצות שלו על הגב, שחקן שלא באמת דומה לאף דמות שנחתה בישראל הן מבחינת אישיות ובמידה מסוימת גם מבחינת כישרון, דמות שעכשיו נמצאת מרחק נגיעה מתואר שלישי בארץ מבלי לשחק במכבי תל אביב - ג'ייקובן בראון - הווינר המושלם שיכול להחזיר להפועל תל אביב את האליפות לראשונה מאז 1969.
"כשהבנתי שהוא מגיע לגלבוע לא באמת האמנתי, תפסתי את הראש"
בראון התגלגל לישראל בצורה יחסית מקרית, ובנסיבות קשות. הוריקן הארווי הכה בחופי טקסס, והוא מצא את עצמו במצב בלתי אפשרי במהלכו היה תקוע בביתו המוצף, הרחק מילדיו שהיו בצד השני של העיר, בעוד מילאנו לוחצת עליו להגיע לאיטליה על מנת לחתום על חוזה היורוליג הראשון שלו אחרי עונה מעולה בקרשיאקה. בראון לא הצליח לעלות על מטוס באותו שבוע, ובסופו של דבר מצא את עצמו מתגלגל הרחק מהיורוליג, דווקא להפועל גלבוע/גליל הצנועה.
"אריאל בית הלחמי התקשר אליי יום אחד, היינו כבר עמוק לקראת העונה בתחילת אוגוסט והיה חסר לנו רכז. הוא פתאום אמר שאנחנו יכולים להביא אותו ואני הייתי בהלם", נזכר עידן אוסטרייך ששימש בין היתר כראש תחום הסקאוט בקבוצה, "זה לא שחקן שאמור להגיע אלינו לא מבחינת כסף ולא מבחינת רזומה. אמרתי לאריאל 'זה מטורף, איך זה יכול להיות?' מסתבר שהמנטור של ג'ייקובן הוא עומאר סניד, ששיחק תחת אריאל באשקלון. הוא מאד משפיע על ג'ייקובן ודרך ההיכרות בין אריאל לעומאר נוצרה הזדמנות. הם עשו שיחה, וכשהדברים התחילו להתגלגל לא באמת האמנתי, תפסתי את הראש שהוא מגיע לגלבוע".
האמריקאי הגיע לעונתו הראשונה בישראל, ולא התקשה להפוך לאחד השחקנים הטובים במדינה. עם ממוצעים של 16.7 נק', 5.9 אס' ו-39.9% לשלוש הוא היה הצלע המקשרת של שלישיית הכוכבים בגלבוע, כשלצידו זאק לידיי ודיאנג'לו האריסון עשו את עונת הבכורה שלהם בארץ גם כן, והרכיבו משולש מוכשר במיוחד כמוהו רואים לעתים רחוקות בלבד מחוץ לקבוצות הגדולות בליגה. החבורה של בית הלחמי סיפקה עונה סדירה טובה שכללה גם שני נצחונות ליגה עצומים על מכבי ת"א, סיימה במקום השישי ומצאה את עצמה מודחת ב-4 משחקים ברבע גמר הפלייאוף ע"י מי שתהיה הקבוצה הבאה של בראון, הפועל ירושלים.
"ג'ייקובן הוא קוסם", מהלל אוסטרייך, "הוא בן אדם מדהים, שקט ומצחיק אבל ווינר אמיתי ורוצח על המגרש. כבר כשהוא הגיע הרגשת שזה דבר אחר, זה קלאס אחר, הוא עושה הכל בקלות. הבנו את זה מיד במשחק האימון הראשון. בחדר הלבשה הוא לקח את השחקנים איתו, זה שחקן ווינר. זה מישהו שמאחד את הקבוצה, כולם הולכים אחריו. יש לו ביצים, זה מישהו שבמלחמה אתה רוצה אותו איתך לא משנה מה. כל מאמן היה לוקח את ג'ייקובן. הוא שחקן שמבין את המשחק ומבין בתוך המשחק, זה משהו אחר".
"כל חיי הערצתי את ג'ייקובן. אני עובד על להצטרף אליו בהפועל ת"א"
לבראון כאמור היו שותפים מיוחדים לתחילת הדרך בגלבוע, ובמקרה של האריסון מדובר בחבר שהיה שם עוד לפני כן. השניים גדלו בטקסס, ובגיל 13 דיאנג'לו הכיר לראשונה את ג'ייקובן בן ה-17. "למדתי ממנו המון לאורך השנים, אנחנו מדברים בכל יום. הוא כמו אח בשבילי", סיפר האריסון בשיחה שערכתי איתו, "אני מעריץ שלו כל חיי, וזה לא רק אני - רואים מרחוק עד כמה האוהדים אוהבים אותו, ואיך ישראל מתייחסת אליו. לכן הוא נשאר בישראל. הוא נדיר, צריך להיות לידו כדי להבין את זה".
"ג'ייקובן בראון יש רק אחד, הוא יוצא דופן. לא צריך לדאוג מג'ייקובן, הוא יגיע לגמר ויעשה את העבודה", האריסון בטוח, "הוא שחקן שאתה פשוט לא רוצה לפגוש מהצד השני וגם מכבי תל אביב יודעת את זה, מכבי תל אביב יודעת מי זה ג'ייקובן בראון".
ואכן, הצהובים כבר הרגישו את נחת זרועו של המחסל באדום - בראון שיחק לאורך הקריירה 18 משחקים בכל המסגרות נגד הצהובים, במהלכם רק פעמיים קלע בחד ספרתי, שש פעמים קלע יותר מ-20 נקודות ו-13 פעמים קלע 15 נקודות או יותר. אגב, במהלך 18 המשחקים האלה, המאזן של בראון ומכבי עומד על 9:9.
"אני נרגש לראות מה הפועל תעשה בגמר", מוסיף האריסון שזה עתה סיים את העונה עם ברינדיסי, "כולם חושבים שמכבי תל אביב תנצח, ככה ישראל עובדת. תמיד הולכים עם השם של מכבי כמו שבטורקיה הולכים עם אנדולו ופנרבחצ'ה. אבל למה לא הפועל? ג'ייקובן הולך להיות מוכן לזה. לדעתי הפועל תל אביב תנצח 1:2 ותזכה בסדרה. בום, אמרתי את זה. האמת שאני רוצה לשחק שוב עם ג'ייקובן, אני מנסה להגיע לשחק בהפועל, אני עובד על זה. אם יציעו לי אני לא באמת אצטרך לחשוב על זה. זה יהיה קל".
"אתה בא אליו ואומר 'תראה מה עוצר אותך - השתייה, המשקל, ההרגלים. תשתנה בשביל עצמך, חבל'"
אחרי עונה בודדת בגלבוע בראון הצטרף להפועל ירושלים ולעודד קטש. הרכז האדיר ומי שיעמוד מולו בסדרת הגמר רצו ביחד עם עוד שמות גדולים בדרך לשנים זכורות במיוחד מבחינת אנשי הקבוצה, אלא שלפני שזה קרה בראון היה צריך לעבור משוכות לא פשוטות, כשמי שהיו שם בשבילו בין היתר הם גיא הראל, מנכ"ל הקבוצה בזמנו, יותם הלפרין ששישמש כמנהל המקצועי וקטש עצמו.
"הוא טיפוס סגור שצריך לבטוח באנשים מאוד, וזה לא קורה מהר, צריך לרכוש את אמונו ואז הוא נפתח", סיפר לי גיא הראל, "למזלנו היה אצלנו משתנה מאוד קריטי - החיבור שלו עם עודד. עודד זה מאמן שמתחבר לאנשים עם האינטיליגנציה הרגשית שלו. עודד היה ה'קפטן' שלנו והוא יצר מערכת יחסים מאוד טובה עם ג'ייקובן. גם ג'יימס פלדין עזר לזה, הם חברים מאוד טובים וג'יימס יודע איך לדבר איתו".
מה שפגע בבראון באותם ימים, כך הוא סיפר גם בעצמו, היתה בעיית השתייה ממנה סבל, בעייה שהשפיעה לדבריו גם על היכולת שלו על המגרש בתחילת הדרך בבירה.
"כשאתה עם ג'ייקובן, אתה מבין מה היכולות שלו וכמה הן בלתי מוגבלות", מספר הראל ונזכר בשיחות שערכו השניים, "אתה בא אליו ואומר לו 'תראה איפה הדברים שעוצרים אותך. תראה איפה עניין השתייה, עניין המשקל ועניין ההרגלים. בסדר, אל תשתנה ב-180 מעלות ועזוב שאנחנו רוצים שתשתנה בשבילנו, תשתנה גם בשבילך, חבל'. זו לא שיחה אחת ולא שתי שיחות, אלא תהליכים. והוא מבין, ומשתף בקשיים. לאט לאט הוא נפתח ומבין את ההשפעה של זה על הגוף שלו, הוא דיבר על זה בפתיחות. זה משהו שתמיד צריך להיות מתוחזק והיה עלינו גם להבין שיש קשיים ויש נפילות ואז גם לטפל בזה. כל הקרדיט הוא לו".
מכאן, בראון המשיך לנסוק. הממוצעים שלו זינקו למעלה, הוא הפך לאחד השחקנים המשמעותיים בקבוצה וזכה איתה בשני גביעים רצופים ב-2019 וב-2020.
"הוא בן אדם מיוחד, הוא מאוד רגיש ודברים משפיעים עליו, זה לא עובר לידו. זה מיוחד ויוצא דופן, אבל חלק מהסיפור זה לדעת לחבק אותו במצבים האלה", מספר הראל, "מבחינת יכולות הוא בטופ של הטופ, ברמות הכי גבוהות שיש. הייתה תקופה שהוא היה פצוע ובאימונים הוא הלך על הקווים וזרק הערות תוך כדי. לעודד, בגלל שהוא עודד, אין בעיית ביטחון והוא בא אליי לפעמים בסוף האימון ואמר 'שמע, הוא נותן לפעמים הערות יותר טובות משלי, זה מדהים איך הוא מבין את המשחק'. בסוף על המגרש זה תלוי כמעט רק בו, הוא גורם לזה להראות כאילו זה תלוי רק בו".
עכשיו, בראון ניצב מול אחד האתגרים הגדולים שהיו לו בחיים. גם האמריקאי יודע שבגיל 33 הוא מקבל את ההזדמנות המושלמת לזכות באליפות ראשונה בישראל, ועוד מול היריבה העירונית ומי שבמשך שנים נלחם איתה ראש בראש בכל מקום אליו הגיע. גם אם יצליח לשים את מכבי תל אביב גרסת 2023 מאחוריו וגם אם לא, האמריקאי כבר הבטיח שטביעת האצבע שלו על הליגה תישאר עוד להרבה שנים קדימה, בגלל ש'ג'ייקובן בראון' באמת יש רק אחד.