נקודת המפנה? שינוי הכיוון של ג'רל מרטין

החיים של שחקן כדורסל יכולים להיות הפכפכים מאוד. תשאלו את ג'רל מרטין - מי שכיכב אשתקד בליגה האוסטרלית, שם היה אחד השחקנים הטובים ביותר, הגיע לאירופה כשחתם במכבי תל אביב וראה את העונה הולכת ודועכת לאיטה זאת כשהוא לא מצליח להסתגל לסגנון ולרמה של היורוליג. החיצים כבר כוונו למטרה, אבל הפציעה של אלכס פויתרס טרפה את הקלפים, והפורוורד המאכזב קיבל הזדמנות להפוך לאחד האקס פקטורים החשובים בסגל של עודד קטש.

לפני שנגיע למרטין עצמו, נשים את הקלפים על השולחן - עודד קטש בוודאי לא שמח כשקיבל את החדשות הרעות לגבי פויתרס, אבל נדמה שדווקא השינוי החד במבנה הקבוצה איפשר לו לרדת מהעץ בכל הקשור לדרך בה הוא משתמש בשחקנים שלו. ב-11 המשחקים שקדמו לפציעה ראינו את קטש לא פעם מתעקש לשחק עם פויתרס לצד ג'וש ניבו, דבר שהציב את שני השחקנים במצב לא מוכר בו הם צריכים לחלוק את הצבע עם שותף בעל פרופיל כמעט זהה.

השילוב של השניים הוביל אותם לדשדש במיוחד בדקות המשותפות, וללא מעט מהלכים בהם מצאו את עצמם עם הכדור בין קו העונשין לקשת השלוש, רחוק מהמיקום האידיאלי שעליהם לקבל את הכדור בדרך להתקפות שנתקעו פעם אחר פעם. במובן הזה, מרטין מתאים לצד ניבו הרבה יותר מפויתרס. לא רק שהוא לא מעמיס על הצבע - הוא כמעט תמיד יעדיף לשגר מחוץ לקשת אם הוא נמצא במצב זריקה. למעשה, 37 מתוך 78 הזריקות של הפורוורד ביורוליג היו זריקות לשלוש, מה שמאפשר ריווח טוב בהרבה מאשר היה לצהובים בתקופה של פויתרס וניבו ביחד.

באופן טבעי, עם פציעתו של פויתרס מעמדו של מרטין עלה, בזמן שהצהובים מתמהמהים עם החתמת הגבוה הבא שלהם. מרטין קיבל בחמשת המשחקים ללא פויתרס 20 דקות בממוצע לערב ביורוליג, זאת לעומת 16 ששיחק בממוצע לפני כן, עלייה אותה ניצל עד תום. נדמה שהמעמד המחודש של מרטין מוביל לשינוי מעודד במיוחד בכל הקשור לביטחון העצמי שלו, דבר שניכר גם בצורת המשחק שלו וגם בנתונים עצמם.

נתחיל מהמספרים הפשוטים - ללא פויתרס, מרטין קולע 10.4 נקודות בממוצע ביורוליג לעומת 4.7 נקודות לפני כן, קוטף 4.6 ריבאונדים בהשוואה ל-3.3 ונהנה מקפיצה חדה במיוחד באחוזים לשלוש, זאת כשלעומת 26.67% חלשים ומאכזבים לפני הפציעה של פויתרס הוא עלה ל-40.91% מרשימים למדי.

היכולת המשופרת של מרטין מביאה את קטש וגם את שחקני הקבוצה לסמוך עליו יותר, כשדבר מזין את הדבר השני. מהנתונים ב-InStat עולה שאחוז היוסג' (אחוז ההתקפות בהן בוצעה 'פעולה מכרעת' - זריקה מהשדה, זריקה מהעונשין, איבוד כדור או אסיסט) של מרטין קפץ מ-15% ל-25.2% - נתון גבוה במיוחד בו הוא שני רק ללורנזו בראון (29%) בתקופת הזמן הזו.

בפשטות - אם בתחילת העונה מרטין היה נראה אבוד בתוך הסטים ההתקפיים של קטש, עכשיו הוא הפך להיות השחקן השני הכי מעורב במכבי תל אביב, גם בחסות ההיעדרות של ווייד בולדווין. במצב החדש הפורוורד מקבל יותר החלטות בהתקפה ומעורב ביותר זריקות בהתקפה המסודרת. הדוגמה הטובה ביותר היא במהלך הפיק אנד פופ, בו מרטין צריך להשתמש כדי להבליט את היתרונות שלו, יתרונות שיכולים לעזור לקבוצה שלו. לפני פציעת פויתרס, מרטין זרק בסיום פיק אנד פופ ב-8.9% בלבד ממהלכיו ההתקפיים, זאת לעומת 17.8% לאחר הפציעה של חברו - כשהנתון המרשים באמת הוא היעילות שלו במהלך הזה, כשבממוצע לזריקה כזאת הוא קלע 1.25 נקודות.

ועדיין, למרות השינוי החיובי בתקופה האחרונה, למרטין יש עוד הרבה לשפר. גם בחמשת המשחקים מאז פציעת פויתרס הוא לא מספיק יציב, וזה בא לידי ביטוי גם במספרים. מהיעילות ההתקפית (נקודות פר 100 פוזשנים) השנייה הכי חלשה בקבוצה שעומדת על 92.86 (לעומת 90.1 לפני פציעת פויתרס), דרך הנט רייטינג (ההפרש בין היעילות ההתקפית ליעילות ההגנתית) שעדיין שלילי  עם 5.63- (לעומת 10.23- לפני), ועד למדד הפלוס/מינוס שלו שמראה 2.6- (לעומת 2.8- לפני) בממוצע למשחק.

עוד לא ברור האם מרטין אכן מספיק טוב כדי להיות שחקן פותח בקבוצה ששואפת לפלייאוף ביורוליג, אבל אין ספק שהוא אחד משחקני המפתח בהתאוששות של מכבי תל אביב. בארבעת המשחקים האחרונים הוא היה שחקן מפתח בשלושת הנצחונות, כשלמשחק המאכזב נגד וירטוס הוא לא באמת הופיע. מרטין קלע 13 נקודות חשובות בניצחון נגד מילאנו, להט עם 21 נקודות ו-7 ריבאונדים נגד אלבה והיה משמעותי גם נגד אלופת היורוליג, אנדולו אפס, עם 8 נקודות ו-9 ריבאונדים.

אגב, גם בניצחון הגדול על אולימפיאקוס מוקדם יותר העונה מרטין היה אחד האקס פקטורים החשובים עם 13 נקודות ב-17 הדקות, בזמן שבהצגה על חשבון מונאקו הוא סיפק 9 נקודות ב-18 דקות. מרטין היה שם בכל הנצחונות הגדולים של מכבי תל אביב העונה, ואם הוא יוכל להמשיך לשמור על יציבות זו תהיה בשורה אמיתית עבור הצהובים.

מפה לשם, ההתמהמהות הלא מתוכננת של מכבי תל אביב בשוק בכל הקשור לעמדה מספר 4 עשויה להתברר כמשתלמת. הצהובים מצליחים לנצח ללא רכש נחפז, ובמקביל גם מכניסים לעניינים את מרטין, שמצידו יודע שזה הזמן שלו להשתלט על העמדה ולשפר את מעמדו לקראת הגעת השחקן אשר יגיע. עוד מוקדם לקבוע, אבל יתכן שבקרוב מכבי ת"א תגלה שעל אף ההתאקלמות הקשה, ה-4 הקולע שחיפשה בקיץ דווקא כן עומד לצידה, מה שגם עשוי לשנות את התכניות בכל הקשור למאפייני השחקן שיצורף בסופו של דבר כחיזוק אמצע העונה.

האם זו נקודת המפנה של מרטין או שאולי לא יותר מתקופה חולפת? קשה להגיד, אך דבר אחד כבר מובן - הפציעה של פויתרס לא רק עשתה טוב למרטין, היא עשתה טוב למכבי תל אביב כולה בטווח הקצר לכל הפחות. סידור העמדות הכאוטי של קטש מתחילת 22/23 נזנח מאחור בלית ברירה, במה שהוליד סדר בבלאגן בעיקר בנעשה בעמדות הפנים והכניס את השחקן האבוד לעניינים. לטווח הארוך, בכל אופן, גם קטש בוודאי יודע שהוא יהיה חייב דמות נוספת בעמדה מספר 4 לקראת המשך העומס המטורף שעומד בפניו, אבל עד שזה יקרה, הוא יכול להתעודד ממרטין שמחזק את מעמדו רגע לפני קרב נוסף על דקות.