עמוק בתוך חודש פברואר, אפשר לקבוע די בוודאות שהעונה של יפתח זיו לא התפתחה כפי שהוא ציפה שתתפתח. שהרי במקרים רבים, עונת הבכורה בצהוב היא זמן של התאקלמות, ובשניה הדברים כבר זורמים טוב יותר, ואפשר לקחת את רומן סורקין כדוגמה עכשווית. אצל זיו, המקרה הפוך.
זיו מצא את עצמו בקצה הרוטציה של עודד קטש ביורוליג - 4 הופעות בלבד ב-24 משחקים, ו-27 דקות בסך הכל, שזה קצת יותר מדקה בממוצע למשחק. בליגה המצב אולי טוב יותר, אבל בגמר הגביע - המשחק הכי חשוב של מכבי תל אביב עד כה העונה - וכשבסגל חמישה זרים בלבד, זיו לא קיבל שניית פרקט אחת. "ראו שהוא לקח את זה קשה", אמרו במכבי. "גם ההפסד וגם את זה שהוא לא שיחק, הוא מרגיש שיש לו מה לתרום".
בהנחה שביורוליג זיו אכן מחוץ לעניינים, הרי שבליגה הוא מוכיח עד עכשיו שהמקום שלו על הפרקט: הוא אמנם משחק הכי מעט דקות (18) בממוצע למשחק בליגה מאז ששיחק במכבי חיפה, אך מעמיד את ממוצעי הנקודות והאסיסטים הכי גבוהים בקריירה ביחס ל-40 דקות משחק.
בנוסף, זיו נמצא בעונת הקליעה הכי טובה בקריירה שלו כשהוא קולע 1.2 שלשות בבמוצע למשחק ב-40%, נתון שיא מבחינתו. מדד הפלוס מינוס שלו הגבוה ביותר מבין כל הגארדים של הצהובים בליגה השנה בממוצע למשחק (9.1), כך גם לגבי מדד הנט רייטינג (מדד שמשקלל את היעילות ההגנתית וההתקפית של כל שחקן).
נתון מעניין נוסף הוא שבכל המשחקים שבהם זיו שיחק כמות חד ספרתית של דקות העונה בליגה, מכבי ת"א הפסידה: מול הפועל ירושלים בבית, מול בני הרצליה ומול הפועל תל אביב בחוץ. יש קו די ברור שמחבר את המשחקים הללו - בעיקר בדרבי ומול ירושלים, למשחקי היורוליג - במשחקים החשובים, קטש פשוט לא משתמש בו.
זיו היה אחד השחקנים הבודדים ששרדו את המהפכה הגדולה של מכבי תל אביב בקיץ. הוא חתם בקיץ שעבר על חוזה מובטח לשתי עונות, כך שקטש קיבל אותו כעובדה מוגמרת. כנראה שאם היתה לו הבחירה, הוא היה מעדיף רכז אחר, תמיד בלאט לדוגמה, שמתאים הרבה יותר לשיטה ולסגנון הכדורסל בהתקפה שבו הוא מאמין.
כאן המקום לציין: זה לא שיפתח זיו מסופסל כי קטש לא מתחבר לאופי שלו. להיפך. קטש החמיא לו יותר מפעם אחת העונה על הגישה ועל המחויבות, גם כשהוא מיעט לשחק או לא שיחק בכלל. העניין פה הוא מקצועי בלבד. "יפתח מקצוען ונשאר חיובי כל הזמן, זו הסיבה שהוא כאן", אמר עליו קטש אחרי ניצחון הליגה על גלבוע/גליל. "זה נכון שהוא בסיטואציה קשה, זה לא פשוט לעבור את זה, אבל יש לו אופי חזק".
העובדה שזיו קיבל מעט מאוד קרדיט בלטה בעיקר בשבועות, שבהם ווייד בולדווין ולורנזו בראון היו פצועים. קטש בעצמו אמר מספר פעמים שהוא היה צריך להשתמש ברוטציות ארוכות יותר במשחקים מסוימים, כשלדוגמה, מול ברצלונה בחוץ בולדווין פשוט נפל מהרגליים ברבע הרביעי ומכבי התפרקה.
זה מה שהפך את התחושות של יפתח זיו לקשות יותר, כאלו שגרמו לו לפנות לאנשי מכבי תל אביב ולבקש לעזוב במהלך העונה. היו לו מספר הצעות מישראל ומאירופה, כשהפועל ירושלים ופאריס מטרופוליטאנס - זו של ויקטור וובמניאמה והמאמן וינסנט קולה - ביקשו לצרף אותו באופן מיידי, ואפילו ולנסיה התעניינה בו בשל הפציעה של כריס ג'ונס וסאם ואן רוסום. מכבי ת"א סירבה, שהרי למה לה לתת לשחקן תחת חוזה לעזוב? אבל זיו עצמו, כאמור, נותר מתוסכל. כלומר, זה הגיוני שמאמן לא נותן הרבה דקות לשחקן - זה קרה וזה עוד יקרה להרבה מאוד שחקנים - אבל זיו לא הבין למה להשאיר בקבוצה שחקן שמתחילת העונה, לא משחק בכל משחק חשוב.
גם בתוך מכבי ת"א יש גורמים שהיו רוצים לראות את יפתח זיו משחק יותר. באופן כללי, העונה הזו מוסגרה עוד בתחילתה ככזו שבה, אחרי שנים רבות, הספינה הזו תנווט על ידי הישראלים: החל מדייויד בלאט, דרך קטש ועד גיא פניני. לכן, חוסר השימוש בזיו, על אחת וכמה וכמה במשחקים שבהם בראון או בולדווין היו בחוץ, נתפס גם בתוך המועדון כתמוה.
אף אחד במכבי ת"א לא בא בטענות לקטש על כך שהוא לא נותן לישראלים לשחק כי יש לו איזשהו מניע נסתר או לא מקצועי. זה ממש לא המקרה. הבעייתיות, מבחינת חלק מאנשי ההנהלה, היא שבשל העובדה ששחקן כמו זיו (וגם אחרים, ביורוליג או בליגה) ממעטים לשחק, הקבוצה לא מנצלת את יתרונות העומק היחסיים שיש לה על פני קבוצות אחרות.
הערב, כשמכבי תל אביב תעלה לעוד משחק יורוליג מול באיירן מינכן, סביר להניח שזיו לא ישחק, אולי אפילו לא יתלבש - כפי שקרה בלא מעט משחקים העונה. בקיץ הקרוב הוא יסיים חוזה ויהפוך לשחקן חופשי, אבל עד אז הוא ינסה למצוא בכל זאת את הדרך ליותר דקות על הפרקט, כשהערך הסגולי של המשחקים רק יעלה משבוע לשבוע. מצד אחד, כפי שהעונה הזו התפתחה עד היום, עושה רושם שזה לא בהכרח הכיוון, אבל לכו תדעו. הסיפורים הכי טובים הם אלו שמגיעים עם טוויסט בסוף.
