13 שנים בדיוק עברו מאז היום שטילטל את עולם הכדורסל. מוני פנאן, המנהל המיתולוגי של מכבי ת"א, התאבד בביתו ונתן אות לפרסום אחת הפרשות המסעירות שידע הכדורסל הישראלי - פרשת "בנק פנאן". יותר מעשור מאוחר יותר, בתו, לירון פנאן, התייצבה מול המצלמות ושוחחה עם שי האוזמן על הימים ההם בראיון ששודר אתמול (רביעי) בערוץ הספורט.
"הייתי בדירה שלי כשזה קרה", סיפרה לירון פנאן. "האמת שהימים שלפני היו מאוד מוזרים, שיחזרנו עשרות אלפי פעמים. קיבלתי טלפון מאמא, היא אמרה שהיא בדרך לדירה ושאבא לא הגיע לפגישה ולא עונה לטלפון. איפשהו בפנים ידעתי שאת אבא שלי אני כבר לא אראה. לא ידעתי שהוא התאבד, אבל ידעתי למה אני באה. כשהגעתי הם כבר מצאו אותו. אמא שלי התקשרה אלי כשהייתי בחנייה ואמרה לי מה קרה, ומשם פרצת מהומת אלוהים".
"יום לפני הוא יצא לארוחת ערב עם אמא שלי ואחי, יומיים לפני עם אמא שלי ואיתי. הוא עשה הכנה. כל החודש לפני היה מאוד מוזר, הוא התחיל לזרוק עלי דברים. בקשות לכרטיסים, עזרה בכל מיני דברים שלא קשורים לעסקים שלו. זה היה מאוד מוזר במבט לאחור".
"הארוחה האחרונה שלנו יחד הייתה די רגילה, הכל היה בסדר. אני זוכרת שחודש לפני הרגשתי שהוא מאוד בלחץ, שאלתי אותו 'אבא מה קורה עם מהבחינה הכלכלית?'. הוא ענה לי 'בובל'ה, מה את דואגת? יש כסף לך, לרגב ולנכדים. האמנתי לו, זה מוני, אי אפשר לא להאמין לו".
"דיברנו על זה המון במשפחה, הרצנו דברים, הכל מוזר - אבל אני כבר לא מנסה לפענח את זה. אני היום מבינה שהיה לו קשה להתמודד ולהגיד לנו שאין כלום ושהוא בעצם כשל. אבא שלי לא היה בן אדם שיכול להגיד שהוא נכשל. מה היה הטריגר, איזה טלפון הוא קיבל או מי איים עליו או לא איים עליו - אני לא יודעת".
"הייתי מודעת לעסקים ברמה מסויימת. מודעת לזה שאבא שלי עבד בהשקעות, מודעת שהוא גם עבד עם איזו חברה מסוימת של פדיון צ'קים ומודעת לזה שזה חוקי. לא מכירה את העולם הפיננסי, חייבת להגיד, עד היום. לא עניין אותי אז, הייתי כל כך מעורבת בכדורסל וביחסים עם השחקנים, לא היה לי עניין בעסקים שלו ובמי עשה איתו עסקים".
"הוא גם לא עירב אותי, הכל היה סביב הסוכנות והכדורסל. הוא רצה להקים יחד עם חבר עסק שמביא אירועי ספורט לישראל, היה דיבור על לקנות את הפועל ת"א. באיזשהו שלב זה היה נראה לנו מאוד הגיוני לקנות את הפועל, היה דיבור מאוד רציני. הוא שאל אותי מה אני חושבת, ואמרתי לו בוא נלך על זה, בוא נביא משקיעים מארה"ב. לא רציתי ללכת על משהו ולעשות אותו סתם".
על פי הממצאים שהגיעו אחרי מותו של מוני ז"ל, "בנק פנאן" גילגל בין 27-40 מיליון דולר. "אתה יודע, זה פיקציה מבחינתי, בלי לזלזל באף אחד", סיפרה פנאן והתייחסה גם לפרסומים לפיהם דיוויד בלאט היה בין אלה שהגישו תביעת חוב: "ראיתי את זה. כל עוד אני לא יודעת מזה, מבחינתי זה לא קיים".
"האנשים שפנו אלי וניסו להציל כספים שלהם, ברגע שהסברנו שאין לנו כלום - וזה לא היה שקר - הם הבינו שאין לנו נגיעה בדבר. 'הם שאלו מה קורה עם הכסף, מצאתם משהו?'. דווקא לא אנשים מעולם הכדרוסל, כל מיני אנשי עסקים שהשקיעו אצלו. הם לא הטיחו בנו שאנחנו לא בסדר, אבל יש כאלה שכעסו עלינו כי לא היה להם על מי לכעוס, הרגשנו את זה".
"מה מאוד הגאווה של להיות במעגל סביב מוני הפכה לבושה, בוודאי. כל האנשים הכי קרובים אליו ולאמא שלי לא היו שם, מי שהיה שם זה חברים שלי ושל רגב, שחקני עבר שלו וקצת חברים מעולם הספורט כמו גיא הראל, דני קליין".
"אני לא כועסת עליו, אף פעם לא כעסתי. אני לא יודעת מה היה, זאת הבעיה. אני יודעת שהוא התעסק בעניינים כספיים שלא היו כחוק, אבל להגיד לך שאני כועסת עליו על זה? אני לא, אני הבת שלו - אבל הגענו לימים שידענו חוסר. מה זה חוסר? ללכת לסופר ואתה לא יכול לקנות, זה חוסר. היה לי המון מזל, חברים שלי לא נתנו לי ליפול למקומות האלה. הוא השאיר אותנו בלי כלום, ניקה את החשבונות. איך זה יכול להיות? זה בדיוק מה ששאלנו, ולא רק אנחנו - גם הנושים. זה היה תקופה קצרה, מהר מאוד התעשתתי. אני לא יכולה לכעוס עליו, חייתי כמו נסיכה והוא נתן לי המון כלים להצליח בחיים".
"היו למוני פנאן קשיים מניהול עסק לא חוקי והוא היה מעורב בכמה דברים עוד כשהיה במכבי. היא נתנה לו כוח להמשיך כל הזמן, זה דחף אותו. העזיבה לקחה ממנו המון טעם להמשיך לחיות, הוא שידר שלא אבל זה השפיע".
"לא שאלתי אותם למה מכבי ת"א נעלמה ביום שאחרי. כשאבא שלי התאבד מכבי לא הייתה קיימת בשבילי, לא עניינו אותי ולא היה לי עניין בזה. אמא שלי רצתה להפגש עם שמעון מזרחי ודיוייד פדרמן כדי לבקש עזרה, הגיעה בשיא התמימות והם באו עם עורך דין כדי להלחם בה. אני כבר לא שם והסתדרתי בלי עזרה של אף אחד, שם התחילה המלחמה. אמא שלי רצתה להבין אם היא הייתה יכלה לתבוע כי אבא שלי היה מתנדב. היום אנחנו ביחסים טובים".
"אני חושבת שאם היו עוזרים בשכר הדירה זה היה נגמר שם. הסיפור הזה היה גדול עליהם, הוא נעלב שלא זומן לטקס. הייתי בת 25 כשמוני רצה שאנהל את השיווק, דיוויד אמר לי שאני צעירה מדי. הייתה דרך להיפרד ממוני והם עשו זאת בדרך לא נכונה, הוא היה חלק גדול מהמערכת והם ידעו שאין מישהו שאכפת לו יותר מאבא שלי. קרה מה שקרה, בואו נראה מה אפשר לעשות".
"אחי עשה משהו שאני לא מסוגלת לעשות, אני לא יכולה לעבוד בשבילם או לחזור לשם בחיים. זה אולי הטריגר שלי, אח שלי ממשיך את אבא שלי שם. לא כי אני כועסת, אני לא רוצה לעבוד שם. אולי זה שאני לא פה זה סוג של בריחה, אני לא נותנת לזה מקום".
"אני לא מבינה את הכעס על אבא שלי. יש מעט מאוד אנשים שעשו לכדורסל הישראלי מה שהוא עשה. אוהדי הפועל ת"א אוהבים לשנוא יותר מלנצח, אני מסוגלת לעבוד איתם".
החיים ב-NBA: "אבדיה היה ברשימה של קליבלנד"
"כיף בליגה הטובה בעולם, זה להגשים חלום. אני לא מאמינה גם אחרי ארבע שנים שהמשרד שלי הוא חלק מקליבלנד קאבלירס. כשהתחלתי בקבוצה הייתי מנהלת פיתוח שחקנים, הלכנו לבנייה מחדש".
"הגעתי כשלברון ג'יימס עזב יחד עם אחרים וידענו שאנחנו הולכים לשנים בהן נצטרך לבנות הכל מחדש עם בחירות וטריידים. כחלק מאחראית על קבוצת הפיתוח ניסיתי להביא כמה שיותר צעירים, היום אני מנהלת את הקבוצה ביומיום ואחראית על ההחתמות. במקביל אני בתפקיד בכיר כסקאוט של קליבלנד, זה חלק משמעותי".
"הייתי בארצות הברית, דאגתי להיות באירועים של ה-NBA. למדתי את האנגלית מזה שגדלתי במכבי עם ילדים של שחקנים ושלמדתי בארה"ב אחרי הצבא. תסגור לי דלת ואכנס דרך החלון, אם תסגור את החלון אכנס דרך הגג".
"לא קיבלתי לא אחד, אבל מתוך 30 קבוצות הייתי ב-7-8 ראיונות. קיבלתי קרוב לחמש הצעות, לא אכנס לזה אבל גם מברוקלין נטס ומילווקי באקס. קליבלנד באו מאוחר יותר, הכרתי את המנג'ר קובי אלטמן דרך דיוויד בלאט. הוא היה כאן בכדורסל ללא גבולות ונפגשנו תוך כדי הראיונות שלי עם קבוצות אחרות.
"ישבנו על קפה ואמרתי לו שאצא מהסוכנות, לא רציתי לבוא לקליבלנד כמישהי שגדלה בתל אביב וחיה בלוס אנג'לס וניו יורק. קובי הצליח לשכנע אותי והטיסו אותי לקליבלנד, ראיתי מי עובד איתי והשתכנעתי. המאמן לא איתנו בישיבות אבל מעודכן בהרבה דברים".
"הדראפט של דני אבדיה ב-2020 היה בעייתי, לא נתנו לשחקנים להפגש עם קבוצות. הליגה אישרה לנו להפגש עם חמישה שחקנים בלבד, ההחלטה הסופית והבחירה באייזק אוקורו התקבלה בשלושים השניות האחרונות. אבדיה היה בין המועמדים, הייתי בטוחה שהוא ילך לשיקגו. כשהבחירה הגיעה אלינו היו שני מועמדים. קובי ידע מה כל אחד מאיתנו חושב. קצת התאכזבתי, רציתי את אבדיה אצלנו".
