לב של אלופה? לב של מחזיקת גביע. בני הרצליה הגיעה להתמודדות הערב (שבת), באולם ה'יובל' נגד הפועל תל אביב, כאשר היא יודעת שניצחון יעניק לה את הכרטיס האחרון למפעל בו זכתה בעונה שעברה. זה נגמר עם 82:110 מהדהד על הפועל תל אביב, ומסר ברור שלמרות העונה הלא יציבה שעוברת עליה, אף קבוצה לא תרצה לפגוש את הרצליה במשחקים מכריעים.
הרבע הראשון היה אחד המדהימים שראינו העונה בליגת ווינר סל, לפחות מבחינתה של המארחת. 32 נקודות היו לבני הרצליה אחרי 10 דקות התקפיות כמעט מושלמות, שהלהיבו את הקהל באולם היובל, כאשר בשלב מסוים בני הרצליה, בהובלתם של מוריס קמפ וכריס באב, הוליכה 6:30, לפני שהפועל הצליחה לצמצם מעט.
ברבע השני, כצפוי, האחוזים החלו להתישר וגם הפועל לאט לאט יצאה מההלם של הפתיחה הרעה שלה. תומר גינת ומנפורד הובילו דקות טובות התקפית, ולמרות שבני הרצליה כל הזמן שמרה על מרווח ביטחון, דקות טובות בסיום הרבע הורידו את האדומים בפיגור 54:40, שיחסית לאיך שהמשחק התפתח, נראה כמו פיגור סביר בהחלט.
אבל אם מישהו חשב שהמומנטום יעבור לאדומים, נראה שהערב הזה פשוט היה "אחד מאותם ערבים" עבור בני הרצליה. השחקנים של אורן אהרוני פשוט קלעו מכל פינה, לא משנה אם הם היו חופשיים או עם יד על הפנים או אפילו תוך כדי עבירה. קסבייר מנפורד (6 שלשות עד סיום הרבע השלישי), ניסה להחזיק את הפועל ת"א במשחק, אבל עם הכניסה לרבע האחרון, לוח התוצאות הראה 62:85 לבני הרצליה.
10 הדקות האחרונות כבר היו לפרטוקול בלבד, כאשר המארחת, בשיא, הוליכה 66:96, 30 הפרש מדהים. דני פרנקו ביקש משחקניו בפסק הזמן "תשחקו על הכבוד שלכם", אבל זה יהיה ערב שגם המאמן וגם חניכיו יצטרכו לשכוח ומהר, אם הם רוצים להמשיך באותו קצב מרשים, לפחות בזירה המקומית. הרצליה מנגד, נהנתה מערב פשוט נדיר מחוץ לקשת, עם 15 שלשות, ו-5 שחקנים בדאבל פיגרס, בראשם מוריס קמפ עם 29 נקודות ו-9 ריבאונדים, ואולי הכי חשוב מבחינת אורן אהרוני, משחק הקאמבק (אולי), של אנדי ואן וליט, עם 24 נקודות, כול 6 מ-8 מהשלוש.
