אליפות אירופה, במובן מסוים, אמורה להיות גן עדן לשחקני NBA. אותם כישרונות אירופאים שמשחקים לאורך העונה ברמה הכי גבוהה שיש - זוכים לייצג את המדינה שלהם, להפוך למרכז העניינים, ליהנות סוף סוף מהעידוד שגדלו עליו ולספק הצגות. הבמה שלהם ומיליונים מאחוריהם.
והאוהדים? מבסוטים. במקום להתעורר באמצע הלילה בשביל הגיבורים הלאומיים שלהם, לראות משחק כדורסל של 48 דקות ולשמוע קריאות "דיפנס" ב"אמריקאית", הם מקבלים את הכל במוצר שדומה ליורוליג, עם נגיעות NBA. אחרי שעקבו יותר או פחות אחר השגרירים שלהם מעבר לים, האוהדים רואים שוב את הכוכבים ואת גרף השיפור של כל אחד, שצריך לבוא לידי ביטוי מול שחקנים פחות טובים שרק חולמים להגיע לאמריקה.
פתאום אוון פורנייה, שחקן משלים בניו יורק ניקס, הופך לאופציה הראשונה בהתקפה הצרפתית. לאורי מרקאנן, שתפקד אשתקד בכלל כסמול פורוורד בחמישייה של קליבלנד, מוביל את הקו הקדמי של פינלנד ונראה כמו מפלצת כדורסל. יוסוף נורקיץ', הסנטר של פורטלנד, קופץ לכותרות (ועל צרפת) ומזכיר למה הכינוי שלו הוא "החיה הבוסנית".
הדוגמאות נמשכות ונמשכות, והקהל של כל מדינה מספיק בטוח שהכוכב שלו מה-NBA יגיע לאליפות ולכל הפחות ינהיג את נבחרתו, גם אם המסע יסתיים בהדחה מאכזבת. אבל בנבחרת שלנו הסיפור שונה. ישראל תחל היום (שישי) את אליפות אירופה שלה ומעל דני אבדיה, ה-איש של הנבחרת, מרחף סימן שאלה גדול ומלחיץ שמעסיק את כל אוהדים בארץ.
ברוכים הבאים למבחן הגדול בקריירה של אבדיה עד כה, מבחן בגרות ראשון אם תרצו. מתחילים.
ההכנה והציפיות
נתחיל עם כמה מילים על ההכנה הרעה של הנבחרת ליורובאסקט, שבלבלה את כולנו וכנראה גם את אבדיה. הכוכב הישראלי בן ה-21 רשם הקיץ את משחקו הראשון במדים הכחולים-לבנים כשחקן NBA נגד מכללת אובורן, ונראה אדיר. 25 נקודות, עליונות בכל פרמטר על הפרקט, כמה הטבעות מהדהדות ובעיקר שפת גוף מעודדת שהזכירה את אבדיה מודל נבחרת העתודה וסוף הקדנציה במכבי תל אביב.
לאחר מכן אבדיה נדבק בקורונה, נעדר, חזר עם 12 נקודות בהכנה נגד רומניה החלשה ואז הגיעה הירידה ביכולת מול פינלנד ושבדיה במוקדמות אליפות העולם:
הפסד 79:73 לפינלנד: 19 דקות, 8 נקודות ב-30% מהשדה (3 מ-10), 4 ריבאונדים, 2 אסיסטים, 3 חטיפות, 2 איבודים ומדד פלוס מינוס של 5-.
הפסד 95:83 לשבדיה: 26 דקות, 13 נקודות ב-36% מהשדה (4 מ-11, 4 מ-8 משלוש), 5 ריבאונדים, אסיסט, 4 איבודים, חסימה ומדד פלוס מינוס של 21-.
וזה מוביל אותנו לציפיות. הקהל הישראלי, בגדול, מצפה לראות "שחקן NBA". כזה שכתוב עליו - הוא מליגה אחרת. כשעומרי כספי חזר לנבחרת בקיץ 2010 לראשונה כשחקן NBA, במסגרת מוקדמות אליפות אירופה, הוא סיפק את אחד הערבים הגדולים בקריירה שלו עם 30 נקודות בהיכל בדרך לניצחון על מונטנגרו והסנטר ניקולה פקוביץ'. זאת הייתה הפעם הראשונה בה הרגשנו באמת שיש לנו שחקן מהליגה ההיא. 12 שנה אחר כך, אנחנו רוצים להרגיש אותו דבר.
מה שקורה בארה"ב נשאר בארה"ב. זה לא משנה אם אתה שחקן משלים, אם ראסל ווסטברוק ובראדלי ביל הרגילו אותך להמתין לכדור בפינה או אם המאמן לא בונה עליך בהתקפה. ברגע ששחקן NBA מגיע לנבחרת, האוהדים רוצים לקבל מנהיג שאפשר לסמוך עליו. אבדיה אף פעם לא היה בסיטואציה הזו, כולם יודעים שהרגע שלו להגביר הילוך הגיע והלחץ חוגג.
אבדיה הוא אחד השחקנים שנמצאים תחת הכי הרבה לחץ בטורניר
בואו ננשום רגע ונפרק את המשפט המפוצץ הזה. אבדיה לא סוחב איתו על הגב את הלחץ שיש על סופרסטארים כמו יאניס אנטטוקומפו, ניקולה יוקיץ' או לוקה דונצ'יץ', אף אחד לא מצפה ממנו לחזור עם גביע (רבע גמר יהיה הישג נפלא) וחייבים לזכור שמדובר בבחור בן 21 שייחשב צעיר גם באליפות הבאה. ועדיין, אין הרבה שחקנים, אם בכלל, שיתמודדו עם יותר לחץ מהפורוורד הכישרוני של הנבחרת.
צאו מנקודת הנחה שכל שחקני ה-NBA באליפות אירופה יאכזבו (מה שלא יקרה), ונסו לשאול את עצמכם מי יספוג הכי הרבה ביקורות, בעולם בכלל ובמדינתו בפרט (ביחס לסדר גודל שלו). תהיו בטוחים שאבדיה יהיה איפשהו שם למעלה. ההבדל המהותי בין נציגנו לשאר השמות הבולטים הוא שאבדיה עדיין לא תקע יתד בליגה הטובה בעולם, לפחות לא כמו שציפו ממנו והוא ציפה מעצמו. אם בויאן בוגדנוביץ' לא יספק את הסחורה, למשל, בקרואטיה עדיין יידעו מה יש להם בין הידיים. העניין הוא שלנו אין מושג.
גם וושינגטון לא הבינה לגמרי מי זה השחקן שהיא בחרה תשיעי בדראפט 2020, אבל היא כן הבינה שיש בו פוטנציאל מיוחד ולכן הג'נרל מנג'ר טומי שפרד נמצא עכשיו בפראג, בתקווה לראות יכולת שמצדיקה בחירה בטופ 10. אגב, השחקנים היחידים באליפות שנבחרו לפני אבדיה בדראפט לאורך השנים הם לוקה דונצ'יץ' (3), יונאס ולנצ'ונאס (5), מריו הזוניה (5), אלכס לן (5), יאן וסלי (6), לאורי מרקאנן (7) ופרנץ ואגנר (8) מאורלנדו שמזכיר את אבדיה (שניהם שנתון 2001) ונראה מצוין במדי גרמניה, מה שמוסיף עוד לחץ על הישראלי.
הרבה מה להפסיד, המון מה להרוויח
האליפות הזו מגיעה בתזמון קריטי מבחינת אבדיה. אחרי שתי עונות ב-NBA במהלכן התבסס כשומר בכיר והראה ניצוצות בהתקפה - הפורוורד החל להתאמן עם המאמן האישי דרו האנלן, שעובד בין היתר עם ג'ייסון טייטום, ג'ואל אמביד, בראדלי ביל וזאק לאבין. אליפות אירופה זו הבמה הטובה ביותר עבור אבדיה להראות את כל מה שעבד עליו, כי המושכות יהיו אצלו והוא יוכל לשחק בחופשיות שחסרה לו בוושינגטון.
אם אבדיה יעשה זאת ויוכיח שהוא מתפתח לשחקן התקפה קטלני - אין ספק שבבירת ארה"ב יסתכלו עליו אחרת לקראת עונתו השלישית. אך אם זה לא יקרה - האוהדים יהיו פחות סבלניים וסלחניים, המניה שלו תצנח והביטחון ירד. וזה מוביל אותנו לנקודה הבאה.
אבדיה אחד השחקנים הכי מעניינים בטורניר
בדיוק בגלל סימן השאלה סביבו, אבדיה מגיע לאליפות אירופה כאחד השמות היותר מסקרנים. כל התדמית שלו יכולה להשתנות בהתאם ליכולת בנבחרת וגם פרשן ה-NBA טאס מלאס יודע זאת. מלאס, שהשתתף בעבר בתכנית "The Starters" של "NBA TV" וכיום מפרשן בפודקאסט של "האתלטיק", המליץ על טופ 5 השחקנים שכדאי לשים עליהם עין באליפות אירופה: יאניס, דונצ'יץ', יוקיץ', נורקיץ' ואבדיה. כן, אבדיה לצד שלושת הסופרסטארים ועוד ביג-מן בכיר.
מלאס שיתף את "ערוץ הספורט" מדוע החליט להכניס את אבדיה לחמישייה שלו: "אני מחכה בקוצר רוח לראות מה דני יכול לעשות ברגע שהוא מקבל עוד הזדמנויות, כי במדי הוויזארדס הבמה שלו די מצומצמת. בכל פעם שצפיתי באבדיה במאני-טיים, הוא קיבל את ההחלטה הנכונה. יהיה לו קשה מול הגנה שתתמקד בו אבל אני מאמין בקבלת ההחלטות שלו".
האליפות תשודר בארה"ב ב-ESPN ואבדיה ללא ספק יהיה אחד הסיפורים המעניינים שלה, לפחות בתחילתה ובמיוחד בבירה האמריקאית, שם מדברים על היכולת שלו בפודקאסטים השונים וברשת באופן קבוע. האמריקאים רוצים לראות דברים שהם לא מקבלים ב-NBA, שחקנים צעירים תמיד מושכים עניין, בטח כאלה שעדיין לא מימשו את הפוטנציאל שלהם, והישראלי פשוט עונה על כל הקטגוריות.
Top 5 Players To Watch At #eurobasket2022 pic.twitter.com/Du61ic3thG
— No Dunks (@NoDunksInc) August 29, 2022
איך אפשר למקסם את הפוטנציאל של אבדיה בנבחרת?
ישראל מגיעה לאליפות אירופה במומנטום לא טוב, ללא היררכיה ברורה וללא תכנית משחק לאבדיה. בתום ההכנה לטורניר שכללה את שני ההפסדים במוקדמות אליפות העולם, איש לא יודע לומר מה התפקיד/ייעוד של אבדיה בנבחרת הזו. אז ננסה לענות על השאלה בעצמנו.
נתחיל עם סוגיית העמדה. בעיניי, על מנת שגיא גודס יקבל את הגרסה המשודרגת ביותר של אבדיה, הוא צריך להציב את הפורוורד בעמדה 4, לצד ביג-מן אחד. כך אבדיה יוכל לנצל את ה"ניידות" שלו מול הגבוה שישמור עליו, הנבחרת תוכל לרוץ יותר בקלילות, הצבע יהיה פחות פקוק ולגודס יהיה איום נוסף מבחוץ (עם השחקן הנוסף בחמישייה במקום עוד גבוה). ברבע האחרון נגד שבדיה ראינו כמה דקות טובות של תמיר בלאט, ים מדר, יובל זוסמן, אבדיה ורומן סורקין - החמישייה החזקה ביותר של הנבחרת שלא שיחקה מספיק ביחד. צריך עוד דקות כאלה.
אמרנו שלרוץ זה טוב כשאבדיה בצד שלך כן? לא תמצאו הרבה שחקנים בגובה 2.06 מטר בטורניר (וב-NBA בכלל) עם כזו מהירות, בבקשה:
הלאה. אבדיה צריך להיות המנוע של ההתקפה הישראלית, וזה אומר בראש ובראשונה ש"שישחקו בשבילו" על מנת שיוכל להפעיל אחרים ולקבל את ההחלטות. הכדור חייב לנוע כשאבדיה על הפרקט, ביחד עם השחקנים, כי אם ההתקפה הישראלית תהפוך לדני נגד העולם - כבר הפסדנו. משחק האחד על אחד של דני לא אפקטיבי מספיק כדי לבנות עליו, ואם כבר בנינו עליו בפוזשן כזה או אחר, שיבוא כחלק מהשטף הקבוצתי.
דבר נוסף - אבדיה צריך לשחק עם מדר, וכמה שיותר. לשניים האלו יש כימיה מיוחדת ואנחנו רואים את זה פעם אחת פעם, בין אם זה כשהם חוסמים אחד לשני (כל אחד מהצמד צלף שלשה אחרי חסימה של השני נגד שבדיה), רצים ביחד או סתם חולקים את הפרקט באותו הזמן. גם נדמה שהם יודעים להכניס אחד את השני לטירוף הנדרש כדי לנצח משחקים, כי כמו שאמר פיני גרשון לשחקנים, ה-DNA הישראלי באליפויות האלו מורכב קודם כל מלחימה, ואחר כך כישרון.
דרך נוספת להכניס את אבדיה לעניינים היא לספק לו כדורים כשהוא עם הגב לסל. בעונה שעברה אבדיה היה השחקן השישי הכי יעיל ב-NBA ב"פוסט-אפ" (1.26 נקודות לפוזשן, מיקל ברידג'ס ראשון עם 1.53), באירופה אמור להיות לו יתרון עוד יותר גדול, אבל בשני המשחקים האחרונים הוא לא רשם ולו מהלך אחד בפוסט, על פי אתר "Instat". בואו נתקן את זה.
כל ההייפ בשנים האחרונות הוביל לרגע הזה, בו אבדיה יוביל את נבחרת ישראל הבוגרת כשחקן NBA. בשנתיים האחרונות הליגה הטובה בעולם לימדה את כולנו שיעור בסבלנות, אבל באליפות אירופה מותר ואפילו רצוי להיות קצת יותר "ישראלים" וחצופים. מותר לדרוש יותר מאבדיה ורצוי שלרצף המבחנים הקרוב הוא יגיע חד. בכל זאת, מדינה שלמה מחכה לראות את התעודה שלו, ולחייך ביחד איתו.
