העונה מאחורינו, והפליי-אין סידר לנו שבוע בלי יותר מדי משחקים, מה אפשר לעשות עם כל הזמן הזה? דירוג 50 השחקנים הטובים בליגה! באמת צריך להגיד יותר מזה? כן. צריך בהחלט.
המשימה
אם כן, לפנינו דראפט תיאורטי, לעונה תיאורטית שמתחילה היום, פלוס פלייאוף. אין קונטקסט של סגל, חוזים, או כל דבר אחר. הפצועים - החלימו, אבל היסטוריית הפציעות שלהם באה איתם. נתחיל במקומות 50-41, ויום-יום לאורך השבוע נעשה את דרכנו למעלה עד שחקן הטוב בעולם, בכתבה המסכמת שתתפרסם בחגיגיות בסוף השבוע. בין חלק מהשחקנים תראו גם מעברי מדרגות (tiers, בלעז), והפער ביניהם גדול יותר מהפער בתוכם. כלומר, בתוך המדרגה השחקנים קרובים יותר אחד לשני ברמתם מאשר השחקנים במדרגה אחרת. ככל שנתקרב לפסגה, המדרגות יכללו פחות שחקנים כי הפערים יגדלו וחשיבותם תעלה. פשוט, לא? אבל קודם צריך לתת כבוד לאלו שנשארו בחוץ.
נותרו מאחור
בואו נתלוש את הפלסטרים האלה צ'יק צ'ק. מייק קונלי, ג'ון קולינס, ג'ארן ג'קסון ג'וניור, בויאן בוגדנוביץ', מיקל ברידג'ס, מלקולם ברוגדון, מרכוס סאמרט וג'ארט ג'קסון דופקים על הדלת. זה נאמר בכאב, אבל קליי תומפסון יצטרך להוכיח שהוא חזר לעצמו טיפה יותר מזה. קצת מאחוריהם אפשר למצוא את ג'וליוס רנדל, דומאנטס סאבוניס וניקולה ווצ'ביץ'. שלושת האחרונים הם שחקנים טובים מאוד, אבל לא טובים מספיק בשביל להוביל קבוצה. הבעיה היא שאם הכדור לא אצלם הם כמעט הופכים מנכס לנטל, בהכללה. אם הם טובים יותר מכוכבים משניים ושחקנים משלימים שנכנסו לרשימה, זה באופן שהוא תיאורטי לחלוטין בעיני.
הרחק-הרחק מאחוריהם תוכלו למצוא את הקריקטורה של הבעיה הזו - ראסל ווסטברוק. מן המפורסמות היא שכדורסל זה משחק של טעויות, ואין שחקן שעושה יותר טעויות מווסטברוק. אין. מוכשר ואתלטי ככל שיהיה, עם קריירה מדהימה לכל הדעות, כיום הוא מזיק לקבוצות שלו גם בלי קשר לחוזה האסטרונומי שלו. בהקשר שלו, ממש כמו כל שאר החברים שיוזכרו (או לא יוזכרו), ראו זאת כהזמנה פתוחה להסביר לי בתגובות למה אני טועה, מעכשיו ולנצח. מומלץ לגבות את הטיעונים בהגיון בריא, אבל לא חובה יאללה, נצא לדרך.
מדרגה #7 - "משלימים מושלמים, וכוכבים פגומים"
50 - רוברט וויליאמס, בוסטון סלטיקס
למה הוא כאן - כי הוא עוגן הגנתי באחת ההגנות הכי טובות בליגה, והתקפית הוא מסיים נפלא ליד הטבעת, כולל ריבאונד התקפה, והוא מוסר טוב מאוד יחסית לשחקנים מסוגו. זה לגמרי הימור על האפסייד שלו, המיקום הזה לא מוצדק כרגע. חכו תראו.
למה הוא רק כאן - ברור ששחקן עם יוסג'-רייט שעומד על 11.5 אחוזים, ושיחק רק קצת יותר ממחצית מהמשחקים האפשריים בקריירה שלו, זו לא מישהו שציפינו שיכנס לרשימה כזו. הוא יצטרך להוכיח שהוא יציב, ויכול לבנות עוד קומות במשחק ההתקפה שלו כדי להצדיק את האמון שלי בו.
49 - ספנסר דינווידי, דאלאס מאבריקס
למה הוא כאן - אני מחזיק ממנו אולסטאר-לייט בכל מה שקשור ביצירה לעצמו ואחרים - שזה כמובן התפקיד הכי חשוב במשחק. מדובר בשחקן שיכול להחזיק התקפה לדקות מסוימות, בשל היכולת שלו לאיים על הסל, להגיע לקו, ולמסור מתוך הפיקאנ'רולים. הוא סבבה גם ללא כדור ושומר סביר. הוא גבוה לעמדה שלו, מה שנותן גמישות בהרכבים איתו.
למה הוא רק כאן - כי הוא צריך להראות שהתקופה בדאלאס היא יותר מסתם ירח דבש, ושהפציעות מאחוריו.
48 - דז'ונטה מארי, סן אנטוניו ספרס
למה הוא כאן - מארי הוא הכוכב הראשון של קבוצה סבירה גם אם לא מדהימה. יש לו הרבה דרכים להיות דומיננטי. אפילו עם הנטל ההתקפי הגדול שלו, מדובר במגן מחונן עם כלים פיזיים נהדרים.
למה הוא רק כאן - הוא סובל מהבעיה של רנדל וסאבוניס. ככוכב ראשון הוא הרבה יותר טוב מהרבה מהשמות שמעליו, אבל באזור הזה קבוצות צריכות כוכבים משניים ושחקנים משלימים, ובזה הוא פחות טוב מהם, בעיקר בגלל הקליעה החשודה שלו מחוץ לקשת. זה פשוט: אם הכוכב הראשון שלך הוא לא אחד מ-15-20 השחקנים הטובים בליגה - כבר הפסדת.
47 - או ג'י אננובי, טורונטו ראפטורס
למה הוא כאן - הוא אחד השומרים הטובים בליגה, בעמדה הכי חשובה שיש, והוא כבר לא נטל התקפי בכלל. הוא מסוגל לשחק בשלוש עמדות, ולהחליף בהגנה על כל החמש. הגמישות הזו היא נכס נפלא לשחקן משלים כי היא מאפשרת לשים כל מיני שחקנים סביבו בהתבסס על הכישורים שלהם, ולא העמדה.
למה הוא רק כאן - כי הוא נפצע הרבה, והיעדר האפסייד ההתקפי שלו תמיד ישאיר אותו על תקן של רול-פלייר.
46 - גורדון היוורד, שארלוט הורנטס
למה הוא כאן - הוא לא כוכב אבל כל קבוצה יכולה להעזר בשחקן כמוהו בעמדה שלו. הוא שחקן משלים נהדר כי אין לו חסרונות של ממש. הוא לא האב התקפי, אבל הייוורד יכול לקלוע, לחדור או להוריד מיס-מאץ' לאותיות. והוא שחקן חכם, אז הוא יודע מתי לעשות מה. הוא שומר קבוצתי ואישי וראוי.
למה הוא רק כאן - רק חוסר הוודאות של הפציעות. זהו. הוא אמור להיות יותר גבוה מזה. אם זה היה דירוג של סרטוני ההיילייטס שלך אז הוא באמת לא היה חלק מהשיחה. אבל זה לא.
45 - מיילס ברידג'ס, שארלוט הורנטס
למה הוא כאן - אם הוא ישפר את היציבות שלו משלוש הוא יטוס במעלה ברשימה הזאת. ברידג'ס הוא סקורר ומסיים מעולה, מפלצת בהתקפות מעבר, ושומר סביר לעמדה. אתלט-על בעמדה קריטית.
למה הוא רק כאן - כי הוא עדיין לא יציב מספיק כקלעי מבחוץ בשביל לפתוח לו את המשחק ולתת לאתלטיות שלו לנצח.
44 - אנתוני אדוארדס, מינסוטה טימברוולבס
למה הוא כאן - כי הכישרון ההתקפי שלו פותח לוולבס דלתות שהיו נעולות בפניהם הרבה מאוד זמן.
למה הוא רק כאן - בינתיים הוא לא יעיל מספיק בשביל להיות רק סקורר. הוא עדיין ילד, ואפשר לצפות ממנו לטפס מכאן בעתיד.
43 - דיאנדרה אייטון, פיניקס סאנס
למה הוא כאן - אולי זה אפילו נמוך בשבילו? אייטון הוא סנטר טוב מהממוצע בשני צדי המגרש. השיפור האדיר שלו בהגנה נותן תקווה שהוא יכול להמשיך להתקדם, ובהתקפה הוא פינישר מצוין עם ידיים רכות. ההגנה שלו על היוקיצ'ים, היאניסים (נראה לכם שאני אנסה להגיד אנטטוקומפו בלשון ברבים?) והאמבידים של העולם היא המעלה המרכזית שלו בעיני.
למה הוא רק כאן - כי הוא לא מדהים באף צד, וקבלת ההחלטות שלו עדיין לא איפה שהיא צריכה להיות.
42 - ג'רמי גרנט, דטרויט פיסטונס
למה הוא כאן - הוא כאן כי הוא קומבו-פורוורד טוב בהתקפה וטוב בהגנה, עם כלים אתלטיים נפלאים.
למה הוא רק כאן - אחרי דיאטת האכול-כפי-יכולתך שהייתה לו בדטרויט אני לא בטוח שהוא מוכן לשוב לתפקיד קטן יותר כשחקן הרביעי של קונטנדרית, וזה נראה לי קצת היעוד שלו.
41 - פרד ואן וליט, טורונטו ראפטורס
למה הוא כאן - יותר מהיכולות האישיות, הוא שחקן מלכד. הוא תמיד נמצא במקום המנטלי המושלם לכל סיטואציה ומקרין את הביטחון והשקט שלו על כולם. בכל רגע שלו על הפרקט הוא מכויל לבצע את הפעולה שהכי תעזור לקבוצה לנצח. הוא לא מהשחקנים הכי מוכשרים, והוא בגובה של אוהד ממוצע, אבל הדברים הקטנים האלה מצטברים. ואן וליט יכול לשחק עם הכדור או בלעדיו, הוא קלעי טוב משלוש, ושומר סופר קשוח וחכם.
למה הוא רק כאן - כי איפה האפסייד? הוא מוציא המון מהקלפים שהוא קיבל, אבל זו עדיין לא יד מדהימה בהשוואה למפלצות שהוא מתמודד מולן ערב אחרי ערב. הוא שומר נהדר אבל לא מגוון, והוא מסיים רע מתחת לסל כמו שניתן לצפות. ועדיין הוא אהבה שלי בלב.
כתבה ראשונה מאחורינו. יש עוד שחקן אחד במדרגה הזו, לפני שנעבור לספק-אולסטארים. מחר נגלה מי הוא.
