"מותג הלייקרס כמו שאתם מכירים אותו מת כאן, היום. לא נכסה יותר את התחת שלנו, לא נתפשר יותר. החל מרגע זה, אנחנו משחקים כדי לנצח! בכל משחק!"
(ג'ון סי. ריילי בתפקיד ג'רי באס, Winning Time, פרק 2)
<קאט - ווניין גבריאל, וויין אלינגטון ואוסטין ריבס יורדים עם הגופיות על הפנים, ברקע שדרני הלייקרס מבשרים על סיומה של העונה במאזן 50-32>
*חלק מהאירועים בסדרה עברו דרמטיזציה אבל הלייקרס באמת היו עד כדי כך גרועים*
פרק 1
מייקל בי ג'ורדן בתפקיד לברון ג'יימס
ג'ון דייויד וושינגטון בתפקיד אנתוני דייויס
ג'יי-זי בתפקיד ריץ' פול
דמיאן לילארד בתפקיד עצמו
השערים לאחוזה הגדולה נפתחו. כשהוא מלווה בשני מאבטחים, פילס דמיאן לילארד את דרכו על השטיח האדום לעבר המעלית. "הבוס יפגוש אותך עכשיו", לחש לו אחד האנשים בחליפות השחורות.
למעלה חיכו לו שני בקבוקי יין בציר 47', שלושה מגשי רולים וסשימי, אנתוני דייויס ולברון ג'יימס.
"מה צריך לעשות כדי להביא אותך אלינו", שאל לברון.
"אני לא עוזב את פורטלנד", ענה לילארד, "טוב לי שם".
"נו, באמת. צ'ונסי בילאפס יבקש ממך לעשות הגנה, לא עשית את זה מאז היסודי. הבעלים שלכם לא יודעת מה קורה בקבוצה. הג'נרל מנג'ר שלכם, מהמקורות שלי, הולך תכף להסתבך באיזה סיפור ממש מסריח. אתה רוצה לסיים כמו מה שהזקנה עושה ממך בספייס ג'אם 2?"
"אוקיי, אוקיי", דמיאן הנמיך את הקול. "ששום דבר לא ייצא מכאן לווג'. כריס היינס כבר ממילא יודע הכל אבל השבעתי אותו לא לפרסם עד שהמצב ממש גרוע".
לברון הינהן. גם דייויס. בפייסטיים, גם ריץ' פול נתן את האישור.
"נכון שיחקתי נורא בטוקיו? אז זה הסיפור: יש לי בעיות בשרירי הבטן. בשלב מסוים בעונה הזו אני הולך לעבור ניתוח. עד עכשיו עשיתי הצגה והראיתי שהכל בסדר, אבל בשלב מסוים זה יתפוצץ, ואז אנחנו הולכים לטנקינג שלא נראה כמוהו. לאוקלהומה סיטי יהיו שחקנים יותר מוכרים מאשר לנו. אתה לא רוצה דבר כזה בקבוצה שלך, בטח לא לוותר על נכסים. יהרגו אותי ואותך ביחד. בשבילך אני אומר - אל תעשה את זה".
לברון הביט ימינה. המאבטח הבין את הרמז. "תודה על הכנות, מיסטר לילארד", אמר פול בפייסטיים. "שיהיה בהצלחה עם מה שלא יישאר מהקבוצה שלך", הוסיף דייויס, בעוד לילארד קם, קד קידה, ומסמן על פרק כף היד. "לא נשאר לך הרבה זמן, ברון. תקבל החלטות נכונות".
המעלית נסגרה. "זמן לעבור לתוכנית א'", שאל דייויס?
"כן", אמר לברון.
"אז מה אני מודיע לדרוזן?", שאל פול.
"דרוזן? אין לנו כסף להחתים אותו כשחקן חופשי, יכול להיות שהוא אחרי השיא, ופופ יתרום כליה לדונלד טראמפ לפני שהוא ייתן לי אותו בסיין אנד טרייד. תשיגו לי את ראס על קו 2".
ג'יימס חייך לעבר דייויס שהרים את הגבה היחידה שלו.
"יריבה אחת פחות בקרב על הפלייאוף".
פרק 2
האנה וודינגהאם בתפקיד ג'יני באס
רוברט דאוני ג'וניור בתפקיד רוב פלינקה
סטיב קארל בתפקיד פרנק ווגל
"כמה קבוצות צריך כדי שהדבר הזה יעבוד?"
השעון מזמן שכח את השעה חצות. רוב פלינקה הדליק את הסיגר השלישי שלו בארבע השעות האחרונות. מהקיר חייכה אליו תמונתו של קובי בראיינט. "עד עכשיו סידרנו שאינדיאנה יקבלו בחירת סיבוב ראשון מאיתנו, ברוקלין נותנים לוויזארדס את דינווידי, סן אנטוניו מקבלים מוושינגטון את צ'נדלר האצ'יסון..."
"ואנחנו מוותרים על מי?", שאל פרנק ווגל.
"קוז, קולדוול פופ ומונטרז", ענה פלינקה.
"מונטרז זה לא הפסד גדול. סטטיסטיקות ריקות, אישיות לא משהו", השיב ווגל, "אבל עם קוז ופופ אני מודאג קצת. את קארוסו לא יהיה לנו כסף להשאיר, בטח אם אנחנו הולכים אול-אין על הורטון טאקר. אז אנחנו מאבדים שלושה שחקני הגנה טובים מאוד. למעשה, את רוב הזהות ההגנתית שלנו".
"שמע, למצוא וטרנים שעושים הגנה וקולעים שלשות לא תהיה בעיה", ענה פלינקה. "חוץ מזה, יש המון שחקנים שמסתובבים בליגה וכבר עברו כאן. אנשים יסכימו לבוא גם במחיר מבצע כדי לקחת טבעת. אנחנו נצא לציד ממוקד ונביא בחוזי מינימום כל מיני דווייט הווארדים, טרבור אריזה וקנט בייזמור, שחקנים שלא יתמרמרו ויידעו את תפקידם בכוח".
"זה לא קצת מסוכן מדי?", שאלה ג'יני באס. "אני יודעת שאנחנו הלייקרס ואנחנו זורמים עם הכוכבים שלנו, אבל לברון כבר לא ילד, ואנתוני דייויס עשוי מפורצלן".
"החלפנו את הצוות הרפואי", אמר פלינקה, "עכשיו זה על הצוות המקצועי".
"אני מבין את הרמז", החזיר ווגל בסרקזם, "אבל רק שתדע שאם דייויס ולברון נפצעים, אין לי כלום. לא מי שיעשה הגנה, לא מי שינהל התקפות בתבונה".
"אל תדאג, ככה זה עם קבוצות של לברון", אמר פלינקה, "מתחילים את העונה הכי מבולגן שיש ולאט לאט משתפרים. אנחנו עוד נמצא את החתיכות החסרות. שמעתי שאוסטין ריבס ההוא פייטר, ותוך כדי השנה יתפנו פה ושם שחקנים. הכי חשוב שנגיע למארס ואפריל עם סגל בריא ורוטציה של 8-10 שחקנים שיודעים את העבודה".
"אני יודעת שזו סיטואציה לא פשוטה עבורך, פרנק", אמרה ג'יני, "אבל אנחנו סומכים עליך. אתה יודע לגרום גם למטאטא ומעבד מזון לעשות הגנה. בהתקפה יש לך את ווסטברוק, תראה עם אילו סגלים הוא הצליח בוושינגטון ובאוקלהומה סיטי".
ווגל הביט בפלינקה ובבאס, ונראה כמשלים עם רוע הגזירה. "רק דבר אחד חשוב - שנהיה מתואמים מהרגע הראשון של מחנה האימונים, כולל השחקנים. אי אפשר שמצד אחד נגיד שצריך לתת לווסטברוק להיות עצמו ומצד שני נגיד שהוא יצטרך להתאים את עצמו אלינו. הדברים האלה לא עובדים ביחד. הבנאדם הוא מכונה אבל עושה מספרים טובים שלא מביאים אליפויות, ויכול לשחק רק בקצב אחד ובסגנון אחד - סגנון ווסטברוק. אני אומר לכם מראש, זה יכול להיות בעייתי. יש סיכוי, גם אם לא גבוה, שזה לא יעבוד".
באס לקחה עוד לגימה מכוס היין. "אין דבר כזה לא יעבוד, פרנקלין", אמרה. "מביאים כוכבים, זוכים באליפויות. אלה החיים כאן. אנחנו הלייקרס".
פרק 3
"מי היה מאמין, הא?".
פרנק ווגל ישב בשורה האחרונה של האוטובוס. השחקנים עדיין היו קבורים בתוך עצמם בחדר ההלבשה, אחרי הפסד לקבוצת המילואים של פורטלנד. דמיאן לילארד, באזרחי, הסתכל על לברון ודייויס, נזכר בפגישה ההיא בקיץ, והתאפק לא לכבוש את הצחוק. סי.ג'יי אלבי וגרג בראון בדיוק ניצחו את הצמד שהיה על גג העולם שנה וחצי קודם, באוקטובר 2020.
ווגל לחש לתוך הסלולרי, בתקווה שאף אחד מהשחקנים לא ייכנס וישמע בטעות: "מי היה מאמין שאפילו בלי ווסטברוק אנחנו לא קבוצה טובה. שכל הווטרנים האלה שאספנו מפה ומשם לא מספיק מוכשרים, וזה לא שאי אפשר למצוא שחקנים משלימים ליד סופרסטארים - תראי מה עשו בגולדן סטייט. אבל אנחנו התעקשנו על שחקנים בני 35, או שחקני 'שלשות והגנה' שעושים או שלשות או הגנה. זה היה אמור להיות גם וגם".
"פרנקלין", אמרה באס, "יש לך גיבוי מלא. תעשה מה שטוב לקבוצה, גם אם זה אומר להשאיר את ווסטברוק על הספסל או לנעול אותו בשירותים. אנחנו חייבים להתחיל לנצח כבר".
"קודם כל לא קוראים לי פרנקלין, תפסיקי לקרוא לי ככה", אמר ווגל, "ודבר שני, עוד רגע הדדליין. בטוח בטוח שאין לנו מה לעשות? אין איך להיפטר ממנו?"
"אף קבוצה לא רוצה את החוזה הזה, בטח בלי שנוותר גם על בחירת הדראפט האחרונה שנשארה לנו עד 2047, על טיילן, מרתף יינות של לברון ועל אוסף הקקטוסים שלי"
"אז איך אנחנו מוכרים את זה ללברון? אי אפשר להגיד לו 'זה מה שבישלת, תסתדר'. כלומר, אפשר אבל אני לא בטוח שהוא יקבל את זה טוב"
"נגיד לו", אמרה באס, "את מה שאמרתי לקובי בראיינט".
"ומה אמרת לקובי?"
פרק 4
אנתוני מקיי בתפקיד קובי בראיינט
טום סלק בתפקיד פיל ג'קסון
אחרי שעתיים שבהן התהפך במיטתו, רוב פלינקה הצליח להירדם. רק בנאדם אחד יכול היה לעזור לו באותו רגע, חבר ותיק שהיה איתו כל כך הרבה שנים. אבל הוא לא זמין כבר שנתיים וחצי בערך. אז הוא הלך לאלטרנטיבה היחידה שהיתה לו, ושקע בחלום.
"קובי, מה עושים", שאל הסוכן לשעבר.
"אתה חייב לקום כל בוקר כגרסה חדשה וטובה יותר של עצמך", ענה האגדה. "ממבה מנטליטי, זוכר?".
"דבר איתי תכל'ס", ענה פלינקה.
"תמכור לתקשורת מסרים חיוביים על כך שסוף סוף ראס מתחיל לשחק כמו שאתה רוצה, מאבד פחות, ותכף דייויס יחזור ולברון ברמה סופר-גבוהה", ענה לו בראיינט. "תן לאוהדים תקווה, משהו לייחל אליו. תראה איך אני פרשתי - שלוש שנים קבוצות שהביכו את המותג, ובסוף משחק פרידה של 60 נקודות וזה מה שזוכרים. כל עוד בסוף אתה בפליי-אין, אתה רחוק משחק או שניים מהפלייאוף ושם אף אחד לא רוצה לפגוש את לברון ודייויס. לניו אורלינס אין את זאיון, סן אנטוניו הולכת על ריבילדינג ומוותרת על שחקנים מנוסים. אין באמת מי שיסכן אותך עם הפליי-אין הזה, נכון?".
לאור נרות, בחדר הישיבות הפרטי בביתה, זימנה ג'יני לשיחה ידיד ותיק.
"פיל, מה עושים".
"תשמעי, כמי שהלייקרס וקבוצות כוכבים קרובות ללבו, אני חייב להגיד לך שאני עוקב מקרוב אחרי הדינמיקה בקבוצה. כשהשחקן הכי טוב מתחיל לדבר על העתיד שלו בקבוצות אחרות, זה די מרפה את הידיים של כל שאר החבר'ה. שפת הגוף שלהם משדרת תבוסנות. המצב נראה לי מדאיג. ווסטברוק אולי חגג אליפויות של הלייקרס כילד אבל הקבוצה הזו יותר קרובה להתפרקות מאשר לאליפות".
"אתה חושב שזה עוד יתדרדר? מה, הקהל ישרוק בוז לווסטברוק? זה קהל של סלבס וקונצרטים. מה האוהדים האלה יכולים לעשות כבר".
"ג'יני, הקהל הזה שרק פעם בוז גם למג'יק ג'ונסון. אף אחד לא חסין".
פרק 5
ג'ון בויגה בתפקיד ראסל ווסטברוק
"כנראה שאצטרך לעשות הכל לבד כאן".
ומה ייצא לך מזה, שאל ריץ' פול במהלך הצילומים לעונה החדשה של The Shop.
"שמע, אני לא מאמין בקבוצה הזו. סופר את הדקות עד שנמצא מישהו שייקח את ווסטברוק ובחירות הדראפט מהקמפיין שלי לנשיאות בסוף העשור".
"אז למה לא לעשות טנקינג, לנוח ולשמור את עצמך לעונה הבאה".
"מה יעזור טנקינג? אין לנו בחירת דראפט. ואף שחקן כאן לא ממש יישאר לעונה הבאה אולי חוץ מאוסטין אז אין במי להשקיע".
"אז מה אתה מציע"
"לשחק, לקלוע הרבה, לעבור את קארל מאלון, להגיע ל-30 אלף נקודות, 10,000 ריבאונדים ו-10,000 אסיסטים".
"ומה ייצא לך מזה?"
"כמה רגעים למזכרת לרזומה".
"ומה עם מורשת ג'ורדן?"
"זוכר שמייקל היה בוושינגטון כשחקן וחבר צוות ניהולי, בחר במקום הראשון בדראפט את קוואמי בראון שני מקומות לפני פאו גאסול ואז השפיל את בראון באימונים עד שלא נשאר לו יותר ביטחון, זרק את ריפ המילטון הצעיר כדי להביא את ג'רי סטקהאוס והחתים את צ'ארלס אוקלי שהיה כבר בן 39, ובסוף נשאר שנתיים רצופות מחוץ לפלייאוף?".
"נו?"
"אז מי אמר שאני לא מגשים את מורשת ג'ורדן".
"כנראה שאצטרך לעשות הכל לבד כאן".
"ומה ייצא לך מזה, ראס?", שאל פרנק ווגל.
- "שמע, אני לא מאמין שדייויס ולברון שוב בחוץ. גם השחקנים הטובים שיש לנו הם אסופת פליטים מקבוצות אחרות. את אייברי בראדלי חתכו מגולדן סטייט לפני העונה, ווסלי ג'ונסון נחתך משיקאגו"
- "זה סטנלי".
- "סתן לי לדבר. בקיצור, שמע, אפילו באוקלהומה סיטי היה לי יותר סגל ממה שנשאר לי עכשיו. מאליק מונק? בשביל גארד שעושה רק התקפה יש לך רק אותי. כרמלו? בשביל שחקן מעבר לשיא שיריבות הולכות לו על הראש בהגנה יש לך אותי".
- "וזה לא מפריע לך שאנחנו משחקים רע ומפסידים? שאוהדים מאיימים על המשפחה שלך ושורקים לך בוז?"
- "למה שזה יפריע לי? יש לי 47 מיליון דולר מובטחים בבנק לעונה הבאה, יש לי ילדים יפהפיים בבית, אני משחק בקבוצה שאני אוהד, והכי טוב - או גרוע, תלוי איך מסתכלים על זה - יש לי יותר סיכוי מאשר לך להיות כאן חמש דקות אחרי שהעונה נגמרת".
פרק 6
"איך מסכמים עונה כזו?"
ישיבת צוות הקריאייטיב של הלייקרס נמשכה הפעם יותר מהמתוכנן. ב-23:47 הגיעה פריצת הדרך המיוחלת.
"נניח שקורה הבלתי יאומן ואנחנו עפים ללוטרי עוד כמה שבועות", שאל מומחה המדיה החברתית. "איך אנחנו מסכמים בגיף אחד עונה שכולם ירצו לשכוח?".
"צריך ללכת על דמות שכולם אוהבים. בקרוב הוא גם יכול לקחת אוסקר, אז בכלל. בואו נשתמש בגיף מ-Men in black של וויל סמית'".
בזמן שניקולה יוקיץ' סגר עוד קמפיין MVP מרשים על הגב של דווייט הווארד וכרמלו - ג'יני באס ורוב פלינקה מצאו לעצמם חדר בבול ארינה והתחילו כבר לתכנן את העונה הבאה. "שתי בחירות סיבוב ראשון עם ווסטברוק, אנחנו יכולים למצוא משהו, נכון?".
"כן ג'יני, אבל כנראה אני כבר לא אהיה כאן בדראפטים האלה שבהם לא יהיו לנו בחירות. כלומר, *גם* בהם. אם זה לא מפריע לך"
"אנחנו חייבים לפתור איכשהו את העניין הזה, למצוא סגל טוב יותר סביב לברון. אי אפשר לעבור ככה עוד עונה, רוב. ניו אורלינס יקחו בחזרה את אנתוני דייויס? ראיתי קליפים של זאיון מטביע באימונים. הוא העתיד, אבל הוא לא רוצה להישאר בפליקנס וכאן תהיה לו התחלה חדשה. מה כבר יכול לקרות אם נביא מניו אורלינס שחקן פנים סופר-אתלטי עם בעיית פציעות".
הדלת נפתחה. פרצוף עגום הציץ פנימה. "למזלי אני כבר לא צריך לעשות שום דבר כאן. רק רציתי להגיד להתראות. מכתב העזיבה שלי במייל שלכם. תוזמן בסוף מארס, אגב".
"תודה על הכל, בעיקר על 2020. תמיד תישאר חלק מהמשפחה ומהמורשת שלנו. אוהבים אותך ממש, פרנקלין"
"לא קוראים לי פר-"
"אנחנו יודעים".
"תעני רגע, המספר הזה מוכר לי"
"כן קובי"
"קובי?"
"המנג'ר של קליבלנד. שנייה"
הפנים של באס השתנו ופלינקה הבחין בהבעת תדהמה. "הוא שואל מה אנחנו רוצים כדי לקבל בחזרה את לברון".
***
עכשיו זה רשמי: עונה חדשה - בקרוב!
