לדריק וויליאמס כבר היו משחקים טובים יותר מהמשחק הראשון מול ריאל מדריד, בלשון המעטה, מאז שהגיע למכבי תל אביב - שתי נקודות בלבד ב-22 דקות. מצד אחד, הוא כבר מספיק מנוסה ויודע לא לקחת יותר מדי קשה הפסדים במשחקים שעוד יש מהם דרך חזרה. אבל מצד שני הוא להוט - אולי יותר מכולם - להחזיר לקבוצה שלו, ובסיום האימון המסכם היה ישב לסשן וידאו אישי עם עוזרי המאמן על סקאוטינג למשחק השני ותיקון הטעויות.
וויליאמס מאוד רוצה לנצח. זו כבר העונה הרביעית שלו באירופה, ובגיל 30 - הסדרה הזו מול ריאל היא סדרת הפלייאוף הראשונה שלו ביורוליג. הקורונה קטעה גם לו עונה מצוינת (19/20) בפנרבחצ'ה, וכעת זו ההזדמנות הגדולה שלו להטביע איזשהו חותם משמעותי באירופה. "דריק יודע שיש עליו הרבה אחריות", אמרו עליו במכבי. "הוא הלך והשתפר ככל שהעונה התקדמה והוא יודע שהקבוצה צריכה אותו".
העונה של וויליאמס עד למשחק הערב היתה הפכפכה מאוד. הוא התחיל לא רע, השתפר, נפל לתקופה לא טובה, שוב השתפר, שוב ירד בכושר ולאחרונה הציג כדורסל מצוין יחד עם השיפור של כל הקבוצה. המשחק הלא טוב שלו במדריד הגיע דווקא בעונה שבה הוא קולע יותר מחוץ ליד אליהו - 11.5 נקודות (2 שלשות בממוצע למשחק ב-43.5%) מול 8 נקודות בלבד בבית.
העובדה הזו מפתיעה יחסית, שכן וויליאמס הפך לאחד מחביבי הקהל ככל שהתקדמה העונה. הקשר שלו לאוהדים גם כן ידע עליות ומורדות - היו קולות שקראו לשחרר אותו אחרי הבילוי בליל ההפסד בדרבי הגביע, שבו הוא לא היה בסגל. אבל לאט לאט, הבונדינג בין הפורוורד האמריקאי לקהל הצהוב הלך והתחזק: וויליאמס הוא מהשחקנים שנשארים כמעט תמיד אחרונים לחגוג אחרי ניצחונות ומקפיד לשלהב את הקהל כמעט אחרי כל פעולה חיובית. "דריק לפעמים נראה קצת אדיש, אבל הוא ניזון מהדברים האלה מסביב", העידו במכבי. "הוא שחקן שמייצר מסביבו את האנרגיות האלה, וזה משמעותי מאוד לקבוצה".
ברמה המקצועית החשיבות של וויליאמס למכבי ת"א גדולה מאוד: מעבר ליתרון האתלטי שהוא יכול לייצר בעמדה על רוב היריבים ביורוליג, הוא מהווה איום מבחוץ. הוא קולע העונה ביורוליג בסך הכל 37.5% לשלוש, כשרק סקוטי ווילבקין (38.2%) מקדים אותו במכבי. "היכולת של דריק לרווח לנו את המשחק היא קריטית", אמר עליו העונה אבי אבן. "הוא יכול לעשות הרבה דברים, התקפית והגנתית, לכן הבטחון שלו בקליעה חשוב. הוא רק צריך להיות עקבי".
מסיבת העיתונאים בה דיבר דריק וויליאמס אחרי וילרבאן התארכה באופן יחסי. ג'יימס ננאלי כבר הספיק להתקלח, להתארגן, לצאת מחדר ההלבשה ולשאול בפליאה את חברו: "אתה עדיין מדבר?!" זו אכן היתה מסיבת עיתונאים מעט ארוכה, בכל זאת - מכבי תל אביב הבטיחה באותו ערב את העליה לפלייאוף - אבל לא משהו חריג בסטנדרט של וויליאמס. בזה הוא עקבי באופן חד משמעי. וויליאמס הוא מסוג השחקנים שתמיד יענו באריכות, גם אחרי הפסדים לא נעימים, תמיד יכבדו את מי שעומד מולם - אוהדים, עיתונאים, חברים לקבוצה.
בגלל כל אלו, ובעיקר לאור השיפור הגדול בתקופה האחרונה (לא כולל משחק מספר 1 במדריד), במכבי תל אביב שוקלים האם להמשיך עם וויליאמס, שלא מחזיק בחוזה לעונה הבאה. אם נדמה היה במהלך העונה שהשידוך הזה לא נועד להימשך, הרי שהטוויסט החיובי בחודשיים האחרונים עשוי להשפיע באופן ישיר על מה שיקרה בקיץ.
וויליאמס, יש לציין, מרגיש טוב במכבי ת"א ובכלל אוהב את תל אביב עוד מהפעם הראשונה שבה הגיע אליה כשחקן אורח באיירן מינכן. אבל לא בכלל בטוח לא בטוח שהוא יישאר בכל מחיר - ואם וכאשר הוא יגיע עם מכבי לשולחן שהמו"מ בקיץ - הוא ימשיך רק בתנאים המתאימים מבחינתו, שיכללו גם שדרוג בשכר.
העניין הוא שכרגע הראש של וויליאמס או של אנשי מכבי ת"א ממש לא פנוי לענייני משא ומתן. הערב מחכה להם משחק מספר 2 במדריד וההשלכות ברורות. לוויליאמס ברור: אין לו את הלוקסוס לשחק שוב לא טוב, אין לו את הפריבילגיה "להיעלם" דווקא ברגעים הכי חשובים של העונה. משחק טוב שלו הערב, לא רק יקרב את מכבי ת"א לפיינל פור, אולי אפילו יקרב אותו לחוזה שאליו הוא מכוון. אל תופתעו אם זה יהיה שוב בתל אביב.
