אין על הדראפט. ערב רווי דמעות וחיוכים עבר על כוכבי העתיד של הליגה (והשחקנים שישלימו אותם). התקווה שלהם היא התקווה של הקבוצות שבחרו בהם. ואם כל הרגש הזה מגיע אלינו מתובל היטב עם טקטיקות לאוף-סיזן וכמה טריידים מבלבלים - דיינו. מי ניצחו ומי הפסידו אפשר לשאול את יואב מודעי, כתבנו בשטח. בכתבה הזו נתמקד בקבוצות ששמו את הכסף שלהן על השולחן. יעברו הרבה מים בנהר האדסון לפני שנקבל תשובות, אבל אלו שלושת ההימורים הכי נועזים של ערב הדראפט.
אוקלהומה סיטי ת'אנדר
אחרי אגירה חסרת תקדים של בחירות סיבוב ראשון, התוכנית של סם פרסטי מתחילה לתפוס צורה (אמרתי 'מתחילה', נו). פרסטי לא מפחד להצמיד כמה בחירות יחד בשביל לטפס בסולם לבחירות טובות יותר. ואת השחקנים שהוא בוחר הוא בוחר לפי אפסייד נטו.
בבחירה השניה לפרסטי הייתה אפשרות ללכת עם ג'אברי סמית', הפרוספקט הבטוח יותר, אבל הוא בחר בצ'ט הולמגרן. הלולב מגונזאגה לא צפוי להיות המנוע ההתקפי של אף קבוצה, אבל סט הכישורים המגוון שלו יכול להפוך אותו לאולר שוויצרי מהסוג שכל קבוצה חולמת עליו. בבחירה ה-11 שהת'אנדר השיגו דרך הטרייד עם הניקס (שעוד נגיע אליהם), הם הלכו על עוסמאן דיינג מניו-זילנד ברייקרס. לא צריך להיות דן שמיר, שאימן אותו בעונה האחרונה, כדי לדעת כמה כישרון יש לפורוורד הצרפתי. הוא קורא את המשחק באופן שוטף, נייד, גבוה, עם פוטנציאל להפוך לקלעי אמין מבחוץ. נראה שהת'אנדר בונים צבא של שחקנים כאלה סביב שיי גילג'ס-אלכסנדר.
לצד שני אלה הת'אנדר בחרו גם את ג'יילן וויליאמס וג'יילין וויליאמס (תודה על הי', באמת). בחירה אחת אחרי דיינג הגיע ג'יילן מסנטה קלרה - פורוורד מיומן ומסקרן שטס במעלה בדירוגים ככל שהדראפט התקרב. הוא ארוך ונייד והפגין לפרקים יכולת קליעה מעניינת. נשמע מוכר? ג'יילין הוא כבר סיפור אחר, והוא מגיע כביגמן עם מגבלות התקפיות, וחכמת משחק שתנסה לפצות עליהן.
החוט המקשר בין ההחלטות של פרסטי - פוטנציאל. אם צ'ט יתברר כשחקן השישי, העשירי או ה-12 הכי טוב במחזור הזה, הסיבות לכך נוכחות לנגד עיננו כבר עכשיו. אם נגלה שדיינג התגלגל חזרה לאירופה לא תמצאו המון פיות פעורים. ג'יילן וויליאמס עשוי להתברר כרול-פלייר שכל קבוצה מחפשת, או להידחק לקצה הרוטציה של קבוצה בלי שאיפות פלייאוף. אבל יש לשלושה האלה גם סיכוי אמיתי להיות שחקנים משפיעים ברמות הכי גבוהות של המשחק אם הכל יתחבר. הלילה הת'אנדר החליטו להמר עליהם, ועל עצמם כארגון שיכול לפתח אותם.
פורטלנד טרייל בלייזרס
פייר, הכתבה הזו היא בסך הכל תירוץ לכתוב על שיידון שארפ. הסווינגמן המסתורי מגיע לאורוגן בבחירה השביעית אחרי שדילג על שנה בתיכון כדי להצטרף לקנטאקי של ג'ון קאליפרי באמצע העונה. היו אחרים שניצלו את הטריק הזה כדי להיבחר שנה קודם. שארפ הקנדי הגיע לקנטאקי, אלא שאז פשוט לא שיחק עבורה כלל במהלך נדיר, שנוי במחלוקת, ולפחות מבחינת הקריירה שלו כמקצוען - אפקטיבי.
אפשר לשפוט אותו, ואתם לא תהיו הראשונים, אבל חשוב לזכור שלשארפ היה יותר מה להפסיד מאשר להרוויח אם היה בוחר לשחק. זאת בהנחה שהוא רואה בקולג'ים תחנת מעבר ל-NBA ותו לא. ברמת הקארמה קשה להזדהות עם קאליפרי כקורבן של הסיפור, אחרי שביסס את עצמו בתור המאמן הכי ציני במכללות.
משחק המחבואים של השחקנים (בעצת סוכניהם, אגב) מפני הקבוצות לא התחיל אתמול, והסוף שלו לא נראה באופק. הליגה מתגמלת התנהלות כזו בינתיים. שארפ נאלץ להתמודד עם חרון אפם של האוהדים, ושאלות קשות בראיונות. הוא צלח את התהליך בצורה שסיפקה את פורטלנד. הבלייזרס מצדם קיבלו חיזוק נוצץ לשורותיהם בהנהלה, בדמות גורו הדראפט מייק שמידטס שהגיע מ-ESPN. תהיו בטוחים שהם עשו את שיעורי הבית שלהם. אז מי אתה שיידון שארפ?
לפחות מבחינת כישרון כדורסל גולמי - שארפ לא נופל מאף שחקן במחזור שלו. זו לא הגזמה. אפשר לספור על יד אחת את כמות הגארדים שנכנסו לליגה עם קומבינציה דומה של קליעה, אתלטיות ויכולת אישית. הוא פרוספקט מיוחד. הסיבה ששחקן עם יכולת כאלה לא נבחר ראשון היא היעדר האינפורמציה והשאלות הרבות סביבו.
המנעד של שארפ רחב יותר משל כל שחקן בדראפט. לדייסון דניאלס, למשל, יש יותר סיכוי להיות בליגה בעוד עשור, אבל לשארפ יש יותר סיכוי להיבחר מתישהו לאחת מחמישיות העונה. המעבר של שארפ, מהאולמות מעוררי הקלסטרופוביה של טורנירי ה-AAU אל האורות הבוהקים של ה-NBA, יהיה חריף. למזלו הבלייזרס כבר התמודדו עם סיטואציה דומה לאחרונה, עם אנפרני סיימונס.
דמיאן לילארד קיבל עזרה מיידית עם הטרייד שהנחית לצדו את ג'רמי גראנט. הדראפט הזה התמקד בעתיד הארגון. מדובר בהימור רציני, עם השלכות אמיתיות כך או כך. אתמול בלילה בפורטלנד החליטו שעדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה.
ניו יורק ניקס
שני עמודי יסוד של כל דראפט באשר הוא: א. הניקס יהיו במרכז שלו. ב. לא בקטע טוב. אם לא ראיתם את ספייק לי מנחם את סטיבן איי סמית' - יהיו לכם עוד הזדמנויות כשזה יהפוך למם היסטרי, אז אין מה לדאוג. מבחינת מהלכים, נדמה שהניקס נגעו בכל שחקן וחלק בלוח לפני שהאבק שקע. הפעם לפחות היתה להם תוכנית. מידת ההצלחה שלהם תיקבע בהמשך הקיץ.
הם נתנו את הבחירה ה-11 לת'אנדר עבור שלוש בחירות סיבוב ראשון עתידיות (הבחירות האלה הן לא ברמה של הבחירה ה-11). אחת מתוך השלוש חוברה לארבע בחירות סיבוב שני והניקס קיבלו עבורן את הבחירה ה-13 מההורנטס. את הבחירה הזו הם הצמידו לחוזה הרע של קמבה ווקר ושלחו אותם לפיסטונס בשביל בחירת סיבוב ראשון של מילווקי בעוד שלוש שנים. מבולבלים? גם אנחנו. אבל כל מה שקרה הערב היה בסך הכל הכנה לעונת המלפפונים. הניקס רוצים את ג'יילן ברונסון. והם מהמרים שהם יכולים להשיג אותו.
אחרי עונה נהדרת, ברונסון בן ה-25 הפך לשחקן חופשי בלתי מוגבל, ודאלאס כמובן לא מתכוונת לוותר עליו בקלות. הוא מתאים לצד לוקה דונצ'יץ', וגם כיוצר מרכזי בדקות שבהן הכוכב הסלובני נח. אין לו חסרונות אדירים, והוא מסוגל לשים נקודות על הלוח.
הניקס ות'יבס ישמחו לתת לו את המפתחות כרכז הראשון שלהם, ואולי כבר יש להם מידע מודיעיני מהימן לגבי התוכניות של ג'יילן. ליאון רוז, שמנהל את הקבוצה, היה הסוכן של ברונסון, אבל זה לא הכל. אביו של ברונסון, ריק, הצטרף לסגל האימון של הקבוצה בתחילת החודש. אפשר לראות במהלך הזה צירוף מקרים נדיר. אבל זה לא. חשוב לומר שאם ברונסון הבן לא יגיע, זאת לא תהיה הפעם הראשונה שהניקס ממשכנים נכסים בשביל לפנות מקום לשחקן שמוותר על התענוג. ובגלל זה הם נכסו לכתבת ההימורים שלנו.
Follow @orenlevi1986