יש מגרשים קשים, יש ניצחונות קשים. היום (חמישי) הפועל חיפה למדה זאת על בשרה בכפר בלום, כאשר נאבקה כל הדרך לניצחון 70:72 . כדורסל גדול לא היה כאן: שתי הקבוצות קלעו באחוזים נמוכים ואף החטיאו את 11 הזריקות הראשונות שלהן מהשדה, אבל האופי הספיק עם ריצה מדהימה של 1:11 בדקות הסיום.
זה לא היה ערב שחובבי ההטבעות או המשחק היפה יזכרו, אבל כן כדורסל ישראלי במיטבו. גם המגרש המיתולוגי של הכדורסל הישראלי, גם האווירה החמה במשחק וגם האופי. סלים, אתם יודעים, קולעים. במשחק היום זה הרגיש כאילו שתי הקבוצות היו צריכות ממש להבקיע אחת את ההגנה של השנה בשביל להשיג נקודות.
גליל קלעה ב-35.9% מהשדה, הפועל חיפה ב-35.5%. גליל עליון ב-25% מהשלוש, הפועל חיפה ב-29.6%. שתי הקבוצות השיגו ריבאונדים, אבל הרבה לאבד (26 איבודים משותפים) ועשו הרבה החלטות רעות. כדורסל ישראלי במיטבו מלא לחימה, וגם כאן זה היה הסיפור בערב טוב בצד האפור של המגרש.
בסופו של דבר זה עבד להפועל חיפה. גליל חזרה מספר פעמים ואף עלתה ליתרון מבטיח, 61:69, אבל הריצה המדהימה בה החיפאים עצרו את הקבוצה של ברק פלג על נקודה אחת ב-2:25 דקות הצליחה להפוך את המשחק. קאדים אלן, השחקן הטוב על המגרש, קלע את שתי זריקות העונשין המכריעות.
במחזור הבא גליל עליון תצא למשחק לא קל מול הפועל ירושלים, שמתמודדת עם מומנטום שלילי משלה, בעוד חיפה תשחק נגד בני הרצליה. ראינו משתיהן כדורסל טוב יותר העונה, וגם ברבע האחרון (היחיד בו שתי הקבוצות קלעו מעל עשרים כל אחת) זה קרה. אולי במשחקים הבאים נראה את זה שוב, אבל גם היום קיבלנו ערב הגנתי, מותח ומהנה.
