שנתיים עברה מאז עולם הספורט בכלל וה-NBA בפרט הוכה בהלם כבד עם היוודע אסון המסוק בו נספו קובי בראיינט ובתו ג'יאנה. החקירה עדיין רחוקה מלהסתיים כשמדי פעם צצים פרטים חדשים בנוגע למה שהוביל לאותה התרסקות מחרידה ובתקשורת האמריקנית עשו סדר, לציון שנתיים ללא בראיינט.
הטיסה
ב-8:39 בבוקר האסון, הטייס ארה זובייאן שלח הודעה לאנשים שתיאמו את המסע של בראיינט וכן לטייס המשנה ולנציג מחברת המסוקים: "המסוק באורנג' קאונטי. ממתינים". חצי שעה לאחר מכן, המסוק היה באוויר בדרכו לקמרילו. קובי בראיינט ישב יחד עם בתו ג'יאנה; ג'ון וקרי אלטובלי ובתם אליסה; שרה צ'סטר ובתה פייטון וכריסטינה מוסר, עוזרת מאמן קבוצת הבנות.
המסוק טס כ-15 דקות לפני שהאט על מנת לצלוח כיס אוויר, ולאחר מכן הוריד גובה ל-400 ו-600 רגל מעל לקרקע. "אתה הולך להישאר נמוך כל הדרך לקמרילו?", שאלו במגדל הפיקוח את זובייאן. "כן", השיב. דקות לאחר מכן התחלפה המשמרת במגדל הפיקוח בעוד המסוק הגיע לאיזור עם ראות לקויה בשל תנאי מזג האוויר. כאשר יצרו שוב במגדל הפיקוח קשר עם הטייס הוא טען שהמסוק מעל לעננים, בגובה 4,000 מטרים, אבל בפועל היה רק 1,600 ועד מהרה איבד עוד גובה עד שהתרסק בהרים.
המסוק
בראיינט התנייד במסוק לכל אורך קריירת ה-NBA שלו וגם לאחריה והשתמש באופן קבוע במסוקים של Island Express Helicopters", כולל 13 טיסות ב-2019. למעשה, המסוק שהתרסק - "Sikorsky S-76B" - היה המסוק בו קובי טס למשחקו האחרון כשחקן הלייקרס. מדובר למעשה במסוק די נחשב ומוכר ובעל מערכת בטיחות חזקה וגם המלכה אליזבת משתמשת באותו הדגם מאז 2009. "המסוקים הללו לא נופלים סתם מהשמיים", העיד הטייס קורט דיץ, שהטיס את קובי באותו המסוק בעבר.
המועצה הלאומית לבטיחות בתעבורה (NTSB) בדקה את המסוק כחלק מהחקירה ומהבדיקה עלה כי על המנועים לא נמצאו כשלים או פגמים שיכולים להוביל לתאונה. "לא ראיתי שום מידע לפיו המסוק סבל מתקלה שהייתה יכולהה להוביל לאסון שכזה", העיד אחד מנציג ה-NSTB.
למרות זאת, למסוק חסרו שני רכיבים משמעותיים: הקופסא השחורה - שהייתה יכולה לתת מידע נוסף לחוקרים - ו-TAWS - מערכת המתריעה כאשר כלי הטיס מתקרב לקרקע. שני הרכיבים הללו היו יכולים להועיל ואף להציל את חייהם של הנוסעים.
תנאי מזג האוויר
אחת מעדות הראייה של האסון העידה בפני NSTB שהיא התכוננה לבצע הליכה עם חברה לפני שצפתה במסוק נעלם בעננים שהיו קרובים לצמרות עצים. עדה אחרת התריעה שאיזור התאונה אפף ערפל כבד שהגיע מהחוף. "שמענו שהמסוק טס כרגיל, אבל לא יכולנו באמת לראות אותו משום שהיה ערפל ועננים נמוכים", סיפרה עדה שלישית. "תהיתי לעצמי מדוע מסוק טס כה נמוך בתנאים הללו".
מזג האוויר באותו הבוקר הפך לנושא מפתח בחקירה של NTSB והדו"ח המטאורולוגי כלל לא פחות מ-394 עמודים של צילומי לויין, עדויות מהשטח, תמונות, מפות ומידע נוסף. החוקרים אפילו בדקו צילומים משלושה מגרשי בייסבול באיזור על מנת להעריך את הראות ברגע האסון.
ברגעים כאלו, טייסים בדרך כלל טסים לפי כללי ראות ברורים שיסייעו להם לראות לאן הם טסים, או משתמשים בטיס אוטומטי וכך היה אמור לעשות גם זובאיין. משפחות הנספים טענו שהטייס כלל לא היה אמור לטוס בתנאים הללו ושלחברת המסוקים היו צריכים להיות נהלים נוקשים על מנת למנוע ממנו לעשות זאת והנושא עלה גם בתביעות שהגישה ונסה בראיינט.
הטייס
זובאיין בן ה-50 החל להתעניין בטיס עוד בשנות השמונים אז היגר מלבנון לארצות הברית - כך העידה חברתו מזה שבע שנים בפני החוקרים. הוא קיבל רשיון טייס פרטים ב-2001 והשלים 8,500 שעות טיסה כולל 1,250 בדגם המסוק המדובר. במשך שנים הוא היה אחד משני הטייסים הבודדים של חברת "Island Express Helicopters" שהטיסו את קובי.
"הוא היה טייס מצוין", העיד מדריך הטיסה שביקר את הטיסות של זובאיין במשך שנים. "תמיד היה לו שיקול דעת נכון בזמן האימונים". זובאיין ננזף פעם אחת על ידי רשות התעופה הפדרלית משום שהמריא ללא קבלת אישור, אבל לא ספג כל עונש.
החוקרים בדקו האם זובאיין סבל מראיה מרחבית לקויה בשל הערפל הכבד ומאחד הדו"חות עלה שסבל מהזיה סומטוגרבית, תסמונת המופיעה בשל כוחות כבידה שמבלבלים את הגוף כשישנו חוסר בראות. במילים אחרות, זובאיין כנראה חשב שהמטוס נוסק כשבפועל הוא צלל.
