לא מעט רגעי שפל רשמה הפועל ירושלים בשנתיים האחרונות, אבל נדמה שהעונה אדומים מנסים לשבור את השיאים של עצמם. הקבוצה של אורן עמיאל כבר סופרת הפסד שלישי רצוף בליגת האלופות, 76:65 לסטאל, ונמצאת על סף הדחה מבית של ארבע קבוצות שמתוכן שלוש נשארות בחיים. היא עושה זאת בדרך הכי משפילה שאפשר, עם התפרקות ברבע האחרון, שסיימה משחק מלא בכדורסל רע וניהול משחק מוזר של המאמן אורן עמיאל.
למרות המצב האנוש של הקבוצה, לבעלים אייל חומסקי, למנכ״ל גיא הראל ולמנהל הספורטיבי יותם הלפרין אין כרגע כוונה לפטר את עמיאל. הסיבה העיקרית היא היעדר אלטרנטיבה טובה יותר בשוק המאמנים, כך לפחות לפי תפיסתם. עודד קטש, למשל, לא על הפרק מכיוון שחומר השחקנים הקיים לא מתאים כלל לפילוסופיית המשחק שלו, שכן השחקנים שהובאו תפורים למידותיו של עמיאל, שדוגל בשיטת משחק שונה באופן מהותי מזו של קטש. הקבוצה ממשיכה לחפש אחרי סנטר במקומו של ת׳ון מייקר, אך ספק אם שינוי אחד בודד ישפר את המצב, רגע לפני הדחה נוספת מאירופה.
כרוניקה של מוות ידוע מראש
נדמה שבכל משחק עמיאל מנסה להתעלות על ניהול המשחק הכושל של המשחק הקודם ועל קבלת ההחלטות ההזויה. אחרת, איך אפשר להסביר את המשפט הבא, שנאמר רק במוצאי שבת האחרונה: ״החלטתי לרשום את אנתוני בנט למשחק נגד מכבי ת״א כי לא רציתי שהוא ישלים שבועיים בלי לשחק לפני המשחק החשוב שלנו בפולין״. עמיאל אמש: מעלה את בנט לראשונה כשהקבוצה במינוס 18, חמש דקות לסיום המשחק. מבדיקה מתברר כי בנט כשיר וההחלטה שלא לשתף אותו עד אז הייתה מקצועית.
השימוש התמוה ברוטציה לא נגמר שם. 4:20 לסוף הרבע הראשון, אחרי פתיחה טובה של ירושלים, והובלה 16:7, עמיאל מחליט לבצע לא פחות משלושה חילופים בבת אחת והמומנטום נעצר. נשמע לכם מוכר? בצדק, כי דבר דומה קרה נגד מנרסה: ירושלים הובילה 10:2, ועמיאל החליף ארבעה שחקנים במכה אחת, וגם אז המומנטום נעצר.
1. החטאת שלשה של וורקמן
2. החטאת שלשה של אובהסואן
3. החטאת שלשה של אדאמס
4. החטאת שלשה של גייטס
5. החטאת שלשה של גייטס
כל זה בפרק זמן של דקה ו-15 שניות. נמשיך?
6. החטאת זריקה ל-2 של אדאמס
7. החטאת שלשה של בנט
8. סל שדה של אדם אריאל
9. החטאת שלשה של אריאל
10. החטאת שלשה של בנט
אנחנו כבר 4 וחצי דקות לסיום הזוועה. רוצים עוד?
11. החטאת שלשה של אובהסואן
12. החטאת זריקה ל-2 של מייקר
13. לייאפ של אדאמס
14. החטאת שלשה של אדאמס
15. החטאת שלשה של קילפטריק
תחזיקו מעמד, זה תכף נגמר
16. קליעת עונשין של גרשון
17. שלשה של קילפטריק
18. איבוד של גרשון
19. החטאת שלשה של בנט
20. לייאפ של אובהסואן
21. שלשה של אריאל
22. החטאת שלשה של אובהסואן
תם הטקס.
אז זו הבשורה שאורן עמיאל מביא לכדורסל הישראלי? שלשות בלי הכרה, אפס משחק פנים ופאניקה כדרך חיים? בסיום המאמן לפחות הבין שאין מה לנתח את מה שאירע ואמר: ״אני רוצה לברך את המאמן מיליצ׳יץ׳ ואת הקבוצה שלו. היו כמה דקות שהם שברו אותנו במחצית השנייה. כל מה שאני אגיד יישמע כמו תירוץ אז זה חסר טעם. הם היו טובים מאיתנו רוב המשחק, הגיע להם לנצח, ואנחנו ננסה למצוא את הדרך לשחק כדורסל טוב יותר״.
עמית גרשון אמר: ״הפסד קשה, אנחנו מודעים להשלכות של ההפסד הזה, אנחנו לא מורידים את הראש ונבוא עוד שבועיים למשחק נגדם ואני מאמין שאנחנו יכולים לעשות את זה ונעשה את זה״. ווילי וורקמן היטיב לסכם: ״מה כבר אפשר לומר אחרי משחק כזה? כמובן שהיה משחק קשה, האיבודים פגעו בנו במחצית השנייה, לא הצלחנו לקלוע כל המשחק. 7 שלשות מ-43 ניסיונות ל-3 זה מספר מדהים, עם 50% מהקו אתה לא יכול לחיות, וזה עלינו, השחקנים. אנחנו לא נברח מאחריות, התפקיד שלנו הוא להוציא לפועל, זה לא קרה הערב, אנחנו נתאושש וננסה שוב במשחק הבא״.
וההנהלה? שותקת
לעמיאל חלק גדול בכישלון של ירושלים, אבל הוא לא לבד בעסק. יש מאחוריו הנהלה שמאז משבר הקורונה פשוט איבדה כל שליטה על המצב ולא מצליחה לעצור את הכאוס שהמועדן נתון בו, את ההתרסקות המפוארת שמתחרה רק בזו שלפניה. איפה האחריות של המנכ״ל הכל יכול גיא הראל, שגזר על עצמו תענית שתיקה? מה החלק של יותם הלפרין, שכבר שנה שנייה ברציפות נופל (יחד עם המאמנים) בבחירת הזרים? איפה השותף-מנהל אייל חומסקי שבפתיחת כל עונה מבטיח קבוצה שתרוץ לכל התארים ובינתיים רואה רק כשלונות? ואיפה אתה, הבעלים המסתורי שלא רוצה לחשוף את שמו ואת זהותו, איפה האחריות שלך?
המשבר של הפועל ירושלים משתקף על הפרקט אבל הוא הרבה יותר עמוק. הקהל מצביע ברגליים, התקציבים נחתכים בהדרגתיות בלי שאף אחד מודה בכך, הקבוצה מתרסקת שנה שנייה ברציפות והתחושה הכללית היא שלא רק שהמועדון מידרדר, אלא שלאף אחד אין תכניות סדורות איך לעצור את זה. כל סטודנט מתחיל ללימודי תקשורת יודע שהכלל הראשון ליציאה ממשבר הוא להכיר בו. הפועל ירושלים ממשיכה להתנהל כאילו מדובר רק בכשלונות מקצועיים נקודתיים ולא באירוע כללי שבו היא נכנסת לסחרור שיצא מכלל שליטה.
יש רק דבר אחד שצריך זעזוע יותר מהסגל של הפועל ירושלים מודל 21-22, וזה המועדון כולו. מהראש ועד אחרון השחקנים - כולם חייבים לעבור בדק בית יסודי, חשבון נפש מעמיק, ובעיקר דין וחשבון לאוהדים שרואים כיצד כל העולם מתאושש מהקורונה, חוץ מהקבוצה שלהם.
