לא קל להעלות על הכתב את מה שקורה העונה לאנדולו אפס, מי שלפני פחות מ-5 חודשים הייתה בעננים וכעת נמצאת כמעט מתחת לאדמה. הקבוצה שבשנים האחרונות הייתה הכוכבת הבלתי מעורערת, מלכת היופי של אירופה, האלופה המכהנת וזו שכל קבוצות היורוליג שיקשקו מולה, לא מזכירה את זו שכולנו התרגלנו לראות ועם קריסת מערכות מפוארת נמצאת כבר ב-6:2 רע בפתיחת עונה מהגיהנום. "אימפריות נופלות לאט", שר דן תורן כשניסה לתת ביטוי לאלו שעלו גבוה וירדו לבור עמוק, אך הפעם נדמה שזה עלול לקרות מהר במיוחד. נכון, עוד מוקדם מאוד להספיד את אנדולו, אבל בכל אופן צריך להכיר בעובדה שאנחנו עדים לקריסה היסטורית, כמוה לא נראיתה מעולם.
הכאוס במספרים
על מנת להבין את גודל המשבר הטורקי, יהיה נכון להעיף מבט על הנתונים המדהימים. המאזן העגום של אנדולו הוא הגרוע ביותר אי פעם עבור אלופת יורוליג מכהנת מאז תחילת עידן המפעל בתוצרתו המודרנית (עונת 2000/2001). אם לא די בכך, מאז שינוי הפורמט בעונת 2016/2017, מתוך 12 הקבוצות שהפסידו חמישה מששת משחקיהן הראשונים בעונה, רק באסקוניה הצליחה למצוא את עצמה משתחלת לפלייאוף (2017/2018).
פתיחת העונה המזעזעת הזו כמובן מקבלת ביטוי גם בסטטיסטיקה עצמה, כשאפשר לראות נפילה כמעט בכל מדד שניתן לדמיין. ממוצע הנקודות למשחק צנח מ-84.22 (מקום 1 במפעל) ל-77.75 (מקום 7), האסיסטים ירדו מ-17.95 (מקום 1) ל-15.38 (מקום 13) והחסימות מ-2.9 (מקום 2) ל-1.38 (מקום 16).
השינוי הקיצוני גם לא פסח על האחוזים ל-2 של הטורקים שאשתקד עמדו על 56.70% מרשימים (מקום 3), והעונה על 52.78% (מקום 10), בזמן שמשלוש חלה ירידה דרמטית לא פחות מ-39.96% (מקום 3) ל-34.87% (מקום 6). לתמצות כל אלה, אפשר פשוט להסתכל על המדד הממוצע של הקבוצה בעונה הקודמת, שעמד על 98.51 (מקום 1) לעומת ה-86.88 (מקום 6) על מנת להבין את מימדי השינוי התהומי.
קשה לשים את האצבע על הבעיה הגדולה ביותר של אנדולו, אבל אפשר בהחלט לדבר הירידה ביעילות של שיין לארקין. מי שהיה הקלעי הטוב ביותר במפעל בשנים האחרונות אמנם נהנה מאחוזים משופרים ל-2, אבל מתקשה למצוא את היד מעבר לקשת בדרך לאחוזים מזעזעים ל-3, ובמציאות בה 3 שווה יותר מ-2, סובל מירידה בתפוקת הנקודות. שימו לב לזה:
עונת 2016/17 (בסקוניה): 13.06 נקודות (45% ל-2 ו-34.3% ל-3) ב-29 דקות.
עונת 2018/19 (אנדולו): 12.54 נקודות (55.4% ל-2 ו-44.9% ל-3) ב-22 דקות.
עונת 2019/20 (אנדולו): 22.20 נקודות (55.6% ל-2 ו-50.9% ל-3) ב-30 דקות.
עונת 2020/21 (אנדולו): 15.08 נקודות (51.4% ל-2 ו-39.2% ל-3) ב-29 דקות.
עונת 2021/22 (אנדולו): 12.50 נקודות (66.7% ל-2 ו-23.7% ל-3) ב-29 דקות.
לא שקט בבית
נראה שבטורקיה פשוט מתקשים לעכל את המצב של הקבוצה שייצגה בגאווה את המדינה ב-3 השנים האחרונות, כשלאחר כל כך הרבה זמן של שבחים סופרלטיבים ואופוריה מרעננת, עכשיו העניינים נראים אחרת לחלוטין.
"איזו פתיחת עונה מסויטת. מה קורה לאנדולו אפס העונה? אולי זו עייפות מנטלית?", תהו בתקשורת הטורקית, "השחקן הטוב ביותר שלה, שיין לארקין, פשוט לא מצליח לשוב לכושר המוכר שלו, רודריג בובואה קורס אל מול כל ההגנות, כריס סינגלטון כבר לא מספק את הדאנקים שלו, הידיים של קרונוסלב סימון עדיין קרות ואדריאן מוארמה מנסה, אבל זה לא מספיק בזמן שגם טיבור פלייס עוד לא מצליח לספק את התרומה האדירה מאשתקד. חוסר הריכוז בקבוצה ניכר בכל כך הרבה שחקנים, והאלופה משתוקקת להשיג ניצחונות שלא מגיעים. אנדולו איבדה את המשמעת שלה וכרגע פשוט לא ברור לאן היא הולכת. זאת צומת דרכים מכריעה".
"אנדולו הייתה חייבת שינויים בקיץ האחרון", קבעו ב-'eksiseyler' המקומי, "אבל נדמה שההמשכיות הפכה למטרה היחידה, בזמן ששאר הקבוצות כבר הבינו איך לנצח אותה והביאו תוספות חשובות. זו טעות של עתמאן. בואו לא נשלה את עצמינו, הקבוצה הזו בקושי יכולה לראות את האופק מעבר לפלייאוף. אם הייתם שואלים אותנו כמה רחוק הם יכולים להגיע היינו אומרים שלהצלבה בלבד".
בינתיים, המשבר של הטורקים מקבל ביטוי גם ביחס בין עתמאן לשחקניו, כשאת רבים מחצי הביקורת מקבל מי שהיה עתיד לעבור ל-NBA, אך בחר להישאר באירופה וכעת נקלע למצב לא מוכר, וסיליה מיציץ'. "אמרתי בחדר ההלבשה שהפעולות שלו בסוף ההפסד נגד מילאנו היו בלתי מתקבלות על הדעת", ביקר מאמנו בחריפות את ה-MVP מאשתקד. "הוא שיחק כדורסל לא ממושמע ודיברתי איתו על זה - זאת לא הדרך הנכונה לשחק את המשחק, אי אפשר לפתור את הכול עם כדרורים וזריקות קשות מ-9 מטר. הוא גרם לנזק גדול עבור הקבוצה".
הרקוויאם בדרך?
כפי שאף אחד לא היה יכול לנחש שכך תראה פתיחת העונה של הטורקים, בזמן שמרבית דירוגי העוצמה הציבו אותם במקום הראשון, כמו גם סוכנויות ההימורים שהיו בטוחות שהריפיט האדיר יגיע, כך גם יהיה קשה לדייק באשר להמשך הסיפור. סביר להניח שלאנדולו עוד יהיו את ההזדמנויות לשנות את גורלה, כשלפחות במובן הזה ההיסטוריה לטובתה. צריך לזכור שמדובר בקבוצה שלאחר 17 מחזורים מתוך ה-34 ב-20/21 דורגה במקום ה-11 בטבלה עם מאזן 9:8 שלילי, אך התאוששה עם 3:14 אדיר בסיבוב השני כל הדרך לזכייה היסטורית.
עם זאת, נראה שהעונה הסגל הטורקי פשוט עייף ונדמה שבניגוד להערכות המקדימות כעת מעטים יהמרו שאנדולו אכן תהפוך לשלישית בהיסטוריה לזכות בתואר פעמיים ברציפות. עתמאן יהיה חייב למצוא את הנוסחה הנכונה כדי להחזיר את התקווה לאיסטנבול, בזמן שהוא יודע שתבוסות נוספות עלולות להביא להרעדת הכיסא שלו עצמו, שהיה נראה כבטוח ביותר בעולם עד לפני מספר שבועות. כזכור, לפני הגעתו אנדולו לא הייתה מאוד סבלנית עם העומד על הקווים כשב-7 השנים שהיו בין שתי הקדנציות שלו בקבוצה התחלפו לא פחות מ-8 מאמנים.
האם אנחנו אכן נמצאים ב"שעה שאתונה פולשת לטרויה" לפני שהאימפריה קורסת, כפי שדן תורן תיאר, בדרך לרקוויאם עצוב ומפתיע במיוחד למלכת היופי שכל כך אהבנו לאהוב? רק הזמן יגיד, לנו רק נותר לחכות ולראות מה ישאר לאחר שהסערה תחלוף.
