שמונה חודשים חלפו מאז פלט שחקנה של מיאמי היט דאז, מאיירס לאונרד, את הקללה "KYKE", שמשמעותה "יהודון", במהלך משחק וידיאו, ונדמה שהקריירה של הסנטר נעצרה כליל. מיד לאחר המקרה הוא עוד הספיק לספוג השעיה, קנס ולעבור בטרייד לאוקלהומה, אך הוא נחתך מהקבוצה לפני שהספיק לשחק משחק אחד, ומאז הוא לא דרך על הפרקט בליגה הטובה בעולם. מלבד העונשים שנגזרו עליו מצד הליגה, גם בוטלו מספר חוזי פרסום עליהם היה חתום.
למרות שהוא מחוץ לליגה כרגע, נדמה שלאונרד עושה מאמץ לתקן את הרושם שנותר מאותה פליטת פה אומללה, אם זה בגלל חשבון נפש או רצון למצוא חן בפני מנהלי ה-NBA. הסנטר פרסם לאחרונה ברשתות החברתיות תמונות שבהן הוא לוקח חלק בחיי הקהילה היהודית יחד עם פוסט המספר על התהליך שעבר. בנוסף, בריאיון שערך ב-TMZ הוא סיפר על החרטה, האיומים שהוא ואישתו קיבלו לאחר המקרה וגם על ההתקרבות והלמידה על אורח חייהם של היהודים.
בפוסט שהעלה ברשתות כתב: "במהלך חמשת החודשים האחרונים הייתי שקוע בתהליך למידה של הקהילה היהודית. זה לא משהו שאילצו אותי לעשות, זה משהו שידעתי בתוך ליבי שהוא הדבר הנכון לעשות, וזו הסיבה שעשיתי את זה בצורה פרטית". בראיון סיפר כי הוא לומד על הקהילה היהודית, היה שותף לארוחות שבת, דיבר ולמד על היהדות עם כמה רבנים ועם ניצולי שואה ואף ביקר באנדרטה לזכר קורבנות השואה במיאמי ביץ'.
"אני יכול לשבת ולדבר על זה במשך שעות. על כל הזמן שהעברתי עם ילדים קטנים מהקהילה היהודית, דרך נערים ועד לרבנים יהודים שהיו כל כך נדיבים ומבינים", הוא המשיך, "קשה להסביר, אבל האנשים שהראו לי הכי הרבה אהבה ותמיכה מאז התקרית הם מהקהילה היהודית". עוד לפני הקשר הטוב שנרקם, גילה לאונרד שהוא ואישתו עברו תקופה לא קלה בכלל לאחר התקרית: "זה היה תהליך ארוך מאוד. איומים ברצח, האיומים לאשתי, קשה לי לדבר על הדברים האלה, אבל עם הזמן אני מחלים".
ציפיות לחוד ומציאות לחוד
כזכור, לאונרד נבחר במקום ה-11 בדראפט 2012 ע"י פורטלנד. בדרך כלל, שחקן שנבחר בבחירת לוטרי (14 בחירות ראשונות) מגיע עם ציפיות גבוהות לליגה. הטריילבלייזרס, שבחרו אותו בדראפט, קיוו כי הוא יוכל להשלים קו קדמי חזק במיוחד לצד למרקוס אולדריג', שהיה אז הכוכב של הקבוצה, אך זה מעולם לא קרה. בשבע השנים שבהן שיחק עבור הקבוצה, הוא העמיד ממוצעים של 5.6 נקודות, לצד פחות מ-4 ריבאונדים ב-15 דקות בממוצע למשחק ובעצם מעולם לא הצליח להיכנס באמת לחמישייה.
בעונת 19/20 שהייתה מהטובות בקריירה שלו, הוא הצטרף למיאמי ופתח כמעט בכל משחקי העונה הסדירה, בפעם הראשונה בכל שנותיו בליגה. הוא העמיד ממוצעים של 6 נקודות ו-5 ריבאונדים ב-20 דקות בממוצע למשחק ונראה היה שבהיט מרוצים מהשחקן (שפתח בשני משחקי גמר בבועה נגד הלייקרס בעקבות הפציעה של אדאביו). לצערו, בפתיחת העונה הקודמת הוא נפצע בכתף כבר לאחר המשחק השלישי בו הוא שותף ונאלץ לעבור ניתוח, שגמר לו את העונה. כמה חודשים חלפו ובזמן שעוד היה פצוע קרתה התקרית, שבעצם סיימה את חלקו בקבוצה.
מה צופן לו העתיד?
הסנטר, ששיחק באוניברסיטת אילינוי לפני הבחירה בדראפט 2012, סיפר כי הוא מקווה למצוא את עצמו בקרוב חוזר למשחק שהוא כל כך אוהב על הבמה המרכזית. השאלה היא האם יש קשר בין העובדה שהשחקן לא מצליח לקבל חוזה ב-NBA לבין התקרית המצערת, שקרתה בין היתר בקבוצה שבה הבעלים הוא יהודי (מיקי אריסון), או מכיוון שהוא פשוט לא שחקן מספיק טוב לרמות האלו?
המספרים של לאונרד לאורך השנים הוכיחו ללא צל של ספק כי הוא נבחר בבחירה גבוהה יותר ממה שהיה צריך להיבחר (כמובן שאפשר להגיד את זה על הרבה שחקנים בדיעבד). למרות זאת, הוא הוכיח במהלך השנים כי יש לו מקום בליגה, גם אם זה בתפקידים מרכזיים (מעל ל-20 דקות משחק בשתי עונות בקריירה) וגם אם זה בתפקידים שוליים (מתחת ל-10 דקות משחק בשתי עונות בקריירה) ונראה שאת התדמית השלילית שנוצרה לו בעקבות המקרה, הוא הצליח לתקן.
בכל אופן, נדמה שלאונרד בן ה-29 צריך להתחיל לחשוב על כיוונים אחרים, כי נכון לימים אלו נראה שקבוצות ה-NBA לא מעוניינות בשירותיו. כמו שאנחנו מכירים באירופה, שחקנים באים והולכים ללא הפסקה, בטח בעמדות הפנים. מי יודע, אולי בקרוב נראה את הסנטר האמריקאי מגיע לשחק בישראל, או אפילו רק יישאר לארוחת שבת אחרי משחק יורוליג ביום חמישי.