תעצרו רגע את הפסטיבל, תרגיעו דחוף. אל תקנו את מה שמוכרים לכם. "בלומפילד" החדש הוא הרבה דברים – אבל הוא ממש לא מה שמוכרים לכם. אל תצפו לריגוש מיוחד, אף אחד לא "חוזר הביתה", מהסיבה הפשוטה שזה כבר לא האצטדיון ההוא שהיה לפני השיפוץ. אז מה כן? כמעט 30 שנה אחרי קריסת גוש ברית המועצות, נבנה בעיר העברית הראשונה, חמש דקות הליכה מהים, אצטדיון סובייטי מרהיב בניכורו. קשה לקבוע מה מכוער יותר – המבנה עצמו, השערים הדרומיים והצפוניים (כלומר 4-5 ו-10-11), הכסאות הכחולים לבנים שנשתלו בתפזורת חסרת כל היגיון או פלטת הפלדה התמוהה שמונחת מעל יציעים 7 ו-8 ומעל יציעים 2 ו-13.
בסופו של דבר, בלומפילד הוא האח האיטי והפחות מוצלח של טדי, טרנר והאצטדיון בחיפה. האצטדיון שבשיאו, לפני רבע מאה, היה הטוב בארץ - 20 אלף מקומות שתפור בדיוק על הצרכים של שלוש התל אביביות, הפך לאצטדיון של מכבי ת"א. הרי הפועל ובני יהודה לא באמת ימלאו אותו ולא באמת ישיגו בו אפקט ביתי. בני יהודה עוד תדע להסתדר, הרי גם בפורמט הקודם של בלומפילד היא הייתה זרה בו והסתדרה. אבל מה תעשה הפועל? רק אלוהים יודע. יהיה מפתיע מאוד אם היא תרגיש בו בבית. מי שתהנה, כאמור, היא מכבי, שעכשיו תוכל למכור 20 אלף מנויים ולמלא את האצטדיון. חבל שבעיריית תל אביב לא חשבו על הקבוצות האחרות של העיר לפני שהשקיעו את הכסף במפלצת המוזרה הזו.
ואם כבר כסף, או כמו שיחצ"ני האצטדיון אוהבים לקרוא לו בימים האחרונים, "כסף ציבורי", בואו נידרש רגע לשתי סוגיות קריטיות ב"בלומפילד לשעבר" המחודש. האחת – אין מקומות חנייה. לפני השיפוץ אפשר היה איכשהו להסתדר – 15 אלף איש הצליחו למצוא חניות – מיפו ועד קריית המלאכה – ולבוא למשחק. מה יעשו 25 אלף איש בשבוע הבא, כשמכבי ת"א תארח את בני יהודה? הפתרון של השאטלים הוא נחמד לכאורה, וגם הרעיון של לבוא עם האופניים ולאפסן את הבטריה והקסדה זה סביר, אבל בחייאת – בכל מקום בעולם אנשים משתמשים בתחבורה ציבורית נורמלית כדי להגיע לאצטדיוני כדורגל. אצלנו, כדי שיהיה כיף ומגניב, סגרו את שדרות ירושלים ביפו בדיוק כשסיימו את השיפוץ. אף אחד לא חשב חלילה לתזמן את השיפוצים לאותה העת, כי בכל זאת, אם אפשר להעיק על אוהדי כדורגל, למה לא לעשות את זה?
סוגיה שנייה והרבה יותר מעצבנת היא סוגיית הגג. מי בונה היום אצטדיון כדורגל ולא מתקין בו גג? ולא, אנחנו לא באמת גרים במדבר ואין פה קצת יותר מ-20 ימי גשם בשנה. החורף האחרון היה גשום מאוד וכבר כמה שנים מדברים על כך שלאור שינויי האקלים הקיצוניים, החורף אולי יהיה קצר יותר אבל גשום וקר יותר, בדיוק כמו שחווינו ממש לפני כמה חודשים. אז למה בלי גג?
התשובה לשאלה למה בלי גג ולמה בלי חניות כמו שצריך, כפי שהקפידו לדקלם מדפי המסרים יחצ"ני האצטדיון והעסקנים שסביבו – "כסף ציבורי". אבל היי, הנה תיאוריה מופרעת במקוריותה: בצמד המילים "כסף ציבורי" מסתתר רמז ענק לגבי מי שאמור ליהנות מהכסף. רמז: "ציבורי". אז נכון שלבנות גג לאצטדיון או להכשיר שטחי חנייה הן פעולות שהיו גוזלות "כסף ציבורי". אבל מי היה נהנה מהתוצאה? הציבור, לא רק העסקנים, שחונים בחניות שמורות ויושבים מתחת לגג העלוב שנשאר מעל ליציע הכבוד.
שאר הדברים במה שהיה פעם בלומפילד הם די סבבה – הכניסה לתוך האצטדיון מהירה יחסית כי השערים מרווחים יותר, העלייה ליציע העליון לא מעיקה במיוחד, המזנון מגניב (הריח של הנקניקיות הטריף), הגישה ליציע נוחה יחסית (חוץ מהקטע של הפרדות בתוך היציע. מה נסגר איתכם, זה בית האופרה או אצטדיון כדורגל?) והיציע עצמו מרווח (בבלומפילד יש כנראה את הטרסות הרחבות ביותר בארץ, ואם אתה יושב ומישהו רוצה לעבור – אתה לא צריך לקום). גם פקחים שאוסרים על עישון לא נראו באופק. האצטדיון עצמו לא מואר מספיק – כר הדשא כן אבל היציעים חשוכים כמעט כמו בקולנוע, והסדרנים נודניקים לאללה. והחלק הכי מעצבן: הגבהת היציעים מסתירה את השקיעה שתמיד היו רואים משערים 7-8. מישהו יצטרך לשלם על זה.
