בסופו של דבר, המוח האנושי לא נוטה לזכור יותר מדי אירועים מורכבים: אנחנו זוכרים תמונות, רגעים בודדים. וגם מהמשחק שנערך הערב (ראשון) נזכור בעיקר רגע אחד: שער שנפסל, בגלל ספק נגיעת יד, ומנע ממ.ס. אשדוד ניצחון גדול. זה נגמר ב-2:2 בין האשדודים להפועל באר שבע, במשחק שלא בדיוק משדר מסר של דרמה גדולה, אבל הפעם, סיפק את הסחורה.
אשדוד בוודאי תחוש מקופחת: שער הניצחון הגיע לה, לא רק בגלל שנגיעת היד אינה היתה מסוג עבירות היד שבגללן פוסלים שער (קל וחומר שער ניצחון), אלא בעיקר מכיוון שלאורך רוב המשחק היא היתה טובה יותר מהקבוצה של ברק בכר. אחרי שנים שמ.ס. השתרכה מאחור, וכשבעונה שעברה היא היתה עם חרב ההישרדות (מילולית) עד הדקה התשעים, עושה רושם שהשנה לאשדודים יש הרבה יותר מה להציע. יותר תעוזה, יותר חוצפה חיובית, ומבט שווה בעיניים של כל יריב. גם הוא יריב שלקח שלוש אליפויות בארבע השנים האחרונות.
קצת קשה להגיד את אותו הדבר על הפועל ב"ש. הקבוצה של ברק בכר אמנם הצליחה לכבוש פעמיים, אבל גילתה ריפיון הגנתי ולבד מהשניים שספגה (ועוד אחד שספגה ולא אושר), היתה יכולה לספוג עוד שניים בקלות. רבות דובר השנה על הרעב שחזר: על העובדה שב"ש "ניקתה" את הסגל שלה משחקנים שבעים מדי, יקרים מדי, מדושנים מדי, והביאה במקומם שחקנים זולים יותר, כאלה שיקבלו הזדמנות להוכיח את עצמם. אבל קשה להגיד שראינו משהו מאותו רעב על הדשא של אצטדיון הי"א. בכר יצטרך למצוא פתרונות, כי זו היתה יריבה שאם לב"ש ישנם איזשהם אספירציות לגבי מאבקי הצמרת, היא היתה צריכה לעבור. בוודאי לא להיות על סיפו של הפסד בכורה העונה בליגה.
מי היה מאמין שכשתגיע שריקת הסיום והלוח יראה 2:2, מ.ס. אשדוד תצא מאוכזבת מהניצחון שחשבה שהגיע, והפועל ב"ש תצא מרוצה מהנקודה שהשיגה עם לא מעט מזל? ב"ש אולי תוכל להתנחם שבמשחק שבו לא שיחקה טוב, היא יצאה עם נקודה, אבל זו לא נחמה אמיתית. בשורה התחתונה, היריבות שלה בצמרת, מכבי חיפה ומכבי ת"א, כבר תופסות עליה פער של שתי נקודות, בקושי לפני שהספקנו לתפוס את המקום בעונת 2019/2020. ויש גם את ארנסטס שטקוס, השוער של ב"ש שפתח את העונה מצוין, שהוחלף בשל פציעה ומצבו לא ברור.
בסה"כ, זו פתיחת עונה חיובית לאשדוד. חמש נקודות, עדיין ללא הפסד, ואפילו תופסת סוג של מרחק מקבוצות התחתית. אבל בעיקר, היא הראתה הערב שיש לה יכולת לשחק כדורגל. באצטדיון הי"א קובצו לא מעט שחקנים שנדחקו לאחור מהקבוצות הגדולות: שלומי אזולאי שלא מצא מקום במכבי חיפה, שובל גוזלן שפעם היה הבטחה בירוקים אבל נעלם, שגיב יחזקאל שכבר היה במכבי ת"א אבל לא הצליח להתקדם מעבר לספסל ורועי גורדנה שנפלט מהפועל ת"א וגם בבאר שבע לא התאקלם. לא ברור אם כל השחקנים האלה, שפעם נחשבו לכשרונות גדולים, יצליחו לממש את הפוטנציאל שלהם. אבל אשדוד, עושה רושם, יכולה לעשות עונה טובה בעזרתם.
