"המצב הכלכלי שלי גורם לי לשקול פונדקאות"

בעיית יוקר המחייה תופסת המון הורים טריים בהפתעה גמורה. כל ההריון הם ישבו עם ספרי ה"למה לצפות כשמצפים לתינוק" שלהם, ואפילו מילה אחת לא כתובה שם על כך שאם ההורים האלה מעוניינים שהתינוק ישרוד, חוץ מחומצה פולית, כדאי שיקחו גם עוד עבודה או שתיים, ויכינו תכנית כלכלית מפורטת, כי ילדים זה שמחה, אבל גם המון המון כסף. ומה קורה כשהמשפחה מתפרקת, ופתאום צריך לגדל ילד ממשכורת אחת במקום שתיים? זה מה שקרה לאלירז זר אביב, גרושה טרייה, אמא וסטודנטית, שהבינה שכדי לדאוג לעתידה, תידרש לשקול פונדקאות.

"בגלל שאני סטודנטית איני זכאית להבטחת הכנסה". אלירז זר אביב | צילום: תומר ושחר צלמים

פתרון פונדקאי

"התגרשתי רשמית לפני שבוע בסך הכל אחרי שנה ארוכה של תהליך", מספרת אלירז, 24, אמא לרועי בן השלוש, דולה וסטודנטית לתואר ראשון. "כרגע אני מתקיימת מ-5,000 שקל בחודש, שזה בעיקר מזונות. אני גרה ברעננה וכרגע מחפשת לשכור דירת 2.5 חדרים, שעולה כאן בין 3,500 ל-4,000 שקל. הבעיה היא שעם כל ההוצאות, הגן והחשבונות הכי בסיסיים, אני מגיעה להוצאות של 9,000 שקל לחודש. 4,000 יותר ממה שיש לי. אמי גרה בקריית ארבע, וכבר תכננתי ברצינות לעבור לשם, כי שם הרבה יותר זול, אבל אז אצטרך לעזוב את הלימודים ולהפוך לנטל על החברה. הייתי צריכה לחשוב הרבה, והחלטתי שבגיל 24 מוקדם לי לוותר על השאיפות שלי לגמרי, ועכשיו אני שוקלת להיכנס לתהליך הפונדקאות, גם כדי להמשיך ללמוד, גם כדי שיהיה לי סיכוי טוב יותר להתפתח ולהתייצב בעתיד וגם כדי לא לנתק לגמרי את בני מאביו שחי ברעננה".

מעבר לכך שעברה הריון ולידה משלה, אלירז היא, כאמור, דולה מוסמכת, וההריון אינו זר לה. היא יודעת בדיוק מהם הקשיים הכרוכים בדבר. "כשרציתי להיכנס להריון גיליתי שיש לי בעיות פריון, בביוץ, לא בנשיאת הריון. בשלב ההוא נתקלתי בזוגות סביבי שנעזרו בפונדקאיות וכבר אז התעוררו בי מחשבות. זה תהליך מדהים. אני הכי שלמה בעולם עם ההחלטה שלי, וגאה בה. לא הייתי נכנסת לזה אם לא הייתי רוצה באמת לעזור לזוג אחר, ולא משנה בכלל מה היה המצב הכלכלי שלי. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שרוב הנשים שהולכות להיות פונדקאיות, הן חד הוריות, ועושות את זה כי הן זקוקות לכסף. אם המדינה הייתה מתנהלת נכון עם חד הוריות ומעודדת נשים לצאת ללמוד ולעבוד, ואם היה לי עכשיו כסף לחיות, אני לא בטוחה שהייתי עושה את זה בשלב זה של חיי". 

דף פייסבוק עם מאות תומכים

במקום להיות מוחלשת, החליטה אלירז להצטרף לזעקה הכללית, ופתחה דף פייסבוק בשם "מחאת המשפחות החד הוריות", שם הגדירה את מצוקות סקטור החד-הוריות מהזווית האישית שלה. "מעולם לא חייתי על חשבון המדינה וניסיתי בכל כוחי לפרנס את עצמי בכבוד. לפני יומיים התגרשתי, והיום נכנסתי לאינטרנט לברר את ההטבות שיכולות להקל עלי ולעזור לי לעבור את ההסתגלות הראשונית למצב החדש," כתבה אלירז במכתב גלוי בעמוד הראשי של הקבוצה שלה, "גיליתי שחד הוריות שמשתכרות פחות משכר מינימום זכאיות להבטחת הכנסה, דבר שיכול להקל עד מאוד ואף למנוע מצב של נזקקות גדולה יותר. הופתעתי והתאכזבתי לגלות שבגלל שאני סטודנטית במוסד להשכלה גבוהה איני זכאית לעזרה זו, ולעוד מיני הטבות אחרות".

המכתב הכנה הכה הדים ברשת החברתית, אנשים רבים שיתפו אותו והגיבו עליו, וגם קבוצת הפייסבוק של אלירז גדלה מיום ליום. שלשום היא הוזמנה להשתתף בוועדת כנסת ולהציג את הנושא בפני מספר שרים, יחד עם עוד עשרים נשים המייצגות ציבורים שונים.

"הסברתי לחברת הכנסת אורית זוארץ, שפועלת הרבה למען שוויון זכויות, שהמדינה נותנת קצבאות לחד הוריות, אבל שוללת אותן אם האם רוצה לעבוד או ללמוד. נשים רבות נשארות בבית מסיבה זו, במקום שיעודדו אותן להתפתח ולהרוויח. הקצבאות האלה מקבעות את העוני. אישה מפסידה את קצבתה בכל עבודה של 5,000 שקל ומעלה, ועדיף לה כבר לקבל 3,000 שקל מהמדינה ולעבוד בניקיון, לקבל כסף שחור ולהרוויח עוד 2,000. זוארץ אמרה בעצמה שהמדינה מתייחסת אל החד הוריות כאילו שאין להן שכל, ושולחת אותן ללמוד מקצועות כמו בניית ציפורניים. היתה לי תחושה שהיא מקשיבה, ונקבעה לנו פגישה נוספת, אבל מדובר בפוליטיקה, ועברנו כבר עשרות ממשלות, והחוקים אותם חוקים. רק הזמן יגיד אם יהיו תוצאות".

"הפקירו את ההורים במדינה הזאת" מהן המטרות של יוזמות צעדת העגלות?

"הפקירו את ההורים במדינה הזאת"

"אני עושה את זה כדי לדאוג לעתיד שלי ושל הילד שלי"

בישראל ישנן כ-104,000 משפחות המוגדרות כחד הוריות המגדלות ילדים עד גיל 17. מדובר באוכלוסיה משמעותית, ואלירז קוראת לכל המשפחות האלה לשבור איתה את השתיקה ואת מעגל העוני, ולמחות. "למשפחות האלה אין כח להיאבק", היא אומרת בצער. "יש לי חברה גרושה עם ארבעה ילדים שמקבלת קצבת מזונות זעומה מהמדינה, שעובדת שחור, ומרוויחה 5,000 שקל בחודש. אם היא חולה ומפסידה יום עבודה, אין לה כסף לקנות אוכל במכולת. אני לא רוצה להגיע למצב הזה. זה הפיתרון שהצלחתי לחשוב עליו שיסגור לי שלוש שנות לימודים ומחייה.

"לי יש את האפשרות והכח הנפשי להיות פונדקאית, וזה פיתרון מצוין עבורי, אבל זה לא מתאים לכל אחת. הייתי רוצה לראות יותר נשים שהולכות להיות פונדקאיות כי הן רואות בזה שליחות וכי הכסף ישמש אותן לקניית דירה למשל, ופחות נשים שהולכות לזה כי בלי זה הן לא יכולות לפרנס את הילד שלהן או לרכוש השכלה.

כמובן שזה לא פותר את כל הבעיות. חד הוריות הן ציבור מופלה לרעה. בחיפושי הדירות אני מגלה שאנשים פשוט לא רוצים להשכיר לחד הוריות מפחד שלא יעמדו בתשלומים. המדינה הופכת אותנו לסקטור חלש".

>> איפה יתקיימו צעדות עגלות השבוע?