מפכ"ל המשטרה רב-ניצב דני לוי נכנס לפני שבוע לתפקידו באופן רשמי, ובנאומו הראשון התחייב להילחם בפשיעה, להגן על האזרחים ולשמור על הסדר הציבורי. האתגרים שעומדים לפני המפכ"ל החדש כבירים - נתוני הפשיעה בעלייה, אמון הציבור במשטרה בשפל, שיא של עשור נרשם בתאונות הדרכים ושיעור הפענוח של המשטרה מדאיג.
נתוני הפשיעה העגומים
לא סתם סימן לוי את הפשיעה במגזר הערבי כיעד מרכזי לכהונתו. בשנתיים האחרונות זינק מספר מעשי הרצח בחברה הערבית לשיא שלילי חדש - נכון לשבוע שעבר ב-2023 ו-2024 נרצחו 398 אזרחים ערבים בסך הכול, ממוצע של 20 אזרחים שנרצחו כל חודש, כך לפי נתוני עמותת יוזמות אברהם. בחמש השנים שלפני כן נרצחו בממוצע 8 אזרחים ערבים בממוצע בחודש - זינוק של 150%.
המשטרה מצליחה לפענח שיעור מזערי בלבד ממעשי הרצח בחברה הערבית, וגם שם הנתונים מצביעים על מגמה מדאיגה. ב-2020 הצליחה המשטרה לפענח 26% ממעשי הרצח, אך ב-2023 הנתון הזה צנח ל-15% בלבד, וב-2024 הוא נשאר נמוך ועומד על 13%, אם כי סביר שיעלה.
בניתוח של מכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) לפני כשנה הצביעו על שיעור פענוח דומה. לפי הניתוח, המשטרה מצליחה לפענח כמעט את כל הרציחות שמקורן בעימות אישי ובאלימות בתוך המשפחה, אך מתקשה מאוד לפענח רציחות עם רקע חמולתי, ארגוני פשיעה או כנופיות.
מפרוץ המלחמה ועד השבוע שעבר נרצחו 23 נשים, לעומת 24 נשים שנרצחו בתקופה המקבילה שנה לפני כן, כך לפי נתוני שדולת הנשים בישראל. לפי נתוני פורום מיכל סלה, נרשמה עלייה של 26% במספר הפניות על אלימות שהגיעו אל העמותה. מכלל הנשים שנרצחו בארבע השנים האחרונות, 15% מהנשים נרצחו בנשק חם, ו-71% בנשק קר.
"אלימות כלפי נשים היא תופעה שרק החמירה במלחמה. המשמעות של תפוצת כלי נשק אזרחיים במרחב, לצד הלחץ והקושי שהביאה המלחמה, מתבטאת בעלייה במספר הפניות לרווחה בנושא אלימות", אמרה ל-N12 מנכ"לית שדולת הנשים טל הוכמן. "למפכ"ל הנכנס משימות רבות על שולחנו אך באחריותו לוודא כי הגנה על נשים מאוימות וכליאת בני זוג אלימים היא בראש סדר העדיפויות שלו ושל משטרת ישראל".
לפי נתוני פשיעה שנותחו בידי "מדלן", ב-2023 נרשמה עלייה בנתוני הפשיעה בכמעט כל הקטגוריות. לפי הנתונים, נרשמה עלייה של 53% במספר התיקים שנפתחו ב-2023 בגין עבירות נגד אדם, 18% בעבירות סדר ציבורי, 17% בעבירות ביטחון ו-10% בעבירות רכוש.
אמון הציבור במשטרה בשפל
"עשינו היסטוריה - פעם המשטרה הייתה בפער תדמיתי ענק מול צה"ל והשב"כ, אבל אחרי השנה הזאת ומאורעות 7 באוקטובר כולם יודעים: יש לנו משטרה טובה". את הדברים האלו אמר השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בנאום שנשא בטקס חילופי המפכ"ל, אך הנתונים שנאספו מ"סקר חרבות ברזל" של המכון למחקרי ביטחון לאומי מצביעים על מציאות אחרת לגמרי - אמון הציבור במשטרה נמצא בירידה מתמדת מאז פרוץ המלחמה.
לפי הסקר, בחודש אוגוסט רק 32% מהציבור היהודי הביעו אמון במידה רבה ודי רבה במשטרה, שיעור נמוך בהרבה מאלו שהביעו אמון כזה בצה"ל. אמון הציבור במשטרה נמצא בירידה עקבית בחודשים האחרונים: בנובמבר 67% מהציבור היהודי הביעו אמון ב"מידה רבה" ו"די רבה" במשטרה, ואילו בפברואר הביעו זאת 57%, באפריל 47% ובאוגוסט כאמור 32%. בקרב המגזר הערבי האמון נמוך בהרבה - ולפי הסקר רק 7% מהאוכלוסייה הלא-יהודית במדינה הביעו אמון ב"מידה רבה" ו"די רבה" במשטרה החודש.
שיא שלילי של יותר מעשור בתאונות דרכים
אתגר אחר העומד לפני המשטרה בראשות לוי הוא המצב הקשה בכבישי ישראל. מספר ההרוגים בתאונות דרכים זינק ב-2024, ו-294 בני אדם נהרגו בתאונות מתחילת השנה - עלייה של 19% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, ו-26% לעומת התקופה המקבילה לפני שנתיים. המצב בכבישים הוא באחריות כמה רשויות, ובעיקר באחריות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
אחד מהגורמים למצב הקשה בכבישים הוא היעדר אכיפה ראויה מצד המשטרה. מספר הניידות בכבישים רחוק מהיעד שנקבע, וקיים מחסור חמור גם במצלמות אכיפה. לפני 18 שנה הכריזה ישראל על תוכנית לאומית לטיפול בתאונות דרכים, והציבה יעד ברור להפחית את מספר ההרוגים בנשנה אל מתחת ל-300 עד שנת 2015. אותה שנה חלפה מזמן, ומספר ההרוגים מאז לא ירד מתחת ל-300 אפילו פעם אחת.
הנתונים מצביעים שבפני לוי והמשטרה עומדים אתגרים אדירים לנוכח הפשיעה המשתוללת בחברה הערבית, דרך אמון הציבור במשטרה ועד הקטל בכבישים.