13% מכלל התקיפות של חיזבאללה מפרוץ המלחמה בוצעו לטווח של מעל 5 ק"מ מקו הגבול הישראלי-לבנוני, כך עולה מניתוח חדש של מרכז עלמא לחקר האתגרים הביטחוניים בצפון. לפי הנתונים, ניכר כי מגמת העלייה המשמעותית בירי לאזורים לא מפונים חלה בחודש ספטמבר, אז חיזבאללה ביצע 160 התקפות לאזורים הללו, עלייה של 255%.

בשנת הלחימה החולפת בגבול הצפון, חיזבאללה הרחיב משמעותית את טווח הירי שלו לעבר ישראל. הדוח, המסכם את פעילות הארגון מ-8 באוקטובר 2023 ועד 1 באוקטובר 2024, מצביע על מגמה מדאיגה של הגברת התקיפות לעומק שטח ישראל, כולל לאזורים שאינם מפונים. ממצא זה מהווה עלייה משמעותית לעומת הדוח מחודש יולי שבו רק כ-6% מהתקיפות היו מעבר לטווח זה.

עלייה משמעותית: נתוני תקיפות חיזבאללה

גם אחרי חודשים ארוכים של חילופי מהלומות, ולאחר שזירת הלחימה המרכזית עברה לגבול הצפון, בישראל עדיין מתקשים להתמודד עם איום הכטב"מים של חיזבאללה. על פי נתוני מרכז עלמא, מאז ועד 14 באוקטובר השנה נרשמו 559 אירועי כטב"מים מלבנון לישראל. להערכת המרכז, מספר הכטב"מים והרחפנים ששוגרו בפועל מגיע לכ-1,500.

חיזבאללה רכש ניסיון רב בהפעלת כטב"מים בשנה האחרונה והצליח להסב לא מעט אבדות בקרב אזרחים ובעיקר בקרב חיילי צה"ל בבסיסים מרוחקים. מתחילת המלחמה ועד היום, 13 בני אדם נהרגו כתוצאה מתקיפות כטב"מים של ארגון הטרור השיעי. האירוע החמור ביותר התרחש ביום ראשון האחרון, כאשר כטב"ם של חיזבאללה התפוצץ בחדר האוכל בבסיס גולני סמוך לבנימינה. מפגיעה זו נהרגו ארבעה חיילים ו-58 נפצעו, מתוכם שבעה באורח קשה.

דוגמה נוספת לאיום הגיעה לפני חמישה ימים, בערב יום כיפור, עם פגיעה ישירה של כטב"ם ששוגר מלבנון בדיור מוגן בהרצליה. ארבעה ימים קודם לכן, יורטו שתי מטרות אוויריות "מכיוון מזרח" מעל ראשון לציון. לפני כשבועיים, שני חיילים נהרגו ו-24 נפצעו מפגיעת כטב"ם ששוגר מעיראק בצפון הגולן. באותו שבוע, שיגרו החות'ים מתימן שלושה כטב"מים לעבר גוש דן. שניים מהם יורטו ואחד התפוצץ בשטח פתוח.

הפגיעה במבנה הדיור המוגן בהרצליה  (צילום: טל גל, פלאש 90)
הפגיעה במבנה הדיור המוגן בהרצליה | צילום: טל גל, פלאש 90
נזק מפגיעת רקטה בחיפה (צילום: רויטרס)
נזק מפגיעת רקטה בחיפה | צילום: רויטרס

הנתונים מראים כי 5% מכלל התקיפות של חיזבאללה בוצעו לאזורים בטווח של 10-5 ק"מ מהגבול, 4% לטווח של 20-10 ק"מ, 2.7% לטווח של 40-20 ק"מ, וכמעט אחוז שלם לאזורים המרוחקים מעל 50 ק"מ מהגבול. כלומר, 13% מהתקיפות בוצעו לטווח של מעל 5 ק"מ מקו הגבול - עלייה משמעותית לעומת הדו"ח הקודם מיולי, שבו רק כ-6% מהתקיפות היו מעבר לטווח זה.

למרות ההרחבה המשמעותית של טווח הירי, הרוב המוחלט של התקיפות - 87% - עדיין מתבצעות בטווח של עד 5 ק"מ מהגבול. עם זאת, זוהי ירידה משמעותית לעומת הדוח הקודם מיולי 2024, שבו 94.3% מהתקיפות היו בטווח זה.

היישובים המטווחים ביותר

במהלך תקופת הדיווח, בוצעו 3,235 התקפות נגד ישראל בגבול הצפוני, כאשר הר דב היה האזור הצבאי שספג את מספר ההתקפות הגבוה ביותר - 448. בין היישובים האזרחיים שהותקפו ביותר נמנים קריית שמונה (69 התקפות), מטולה (67 התקפות) ומנרה (61 התקפות). רק ביום רביעי שעבר נרצחו רויטל יהוד (45) ובן זוגה דביר שרביט (43) מפגיעת רקטה בקריית שמונה, כשיצאו לטייל עם כלביהם ברחוב.

יירוטים בשמי צפת (צילום: אייל מרגולין, פלאש 90)
יירוטים בשמי צפת | צילום: אייל מרגולין, פלאש 90

בספטמבר חלה עלייה דרמטית בהתקפות של חיזבאללה לעבר אזורים לא מפונים בישראל. מ-33 התקפות בתחילת החודש, המספר זינק ל-160 התקפות עד סוף החודש - עלייה של 255%. נקודת המפנה הייתה ב-17 בספטמבר, היום שבו החלה "מתקפת הביפרים" המיוחסת לישראל, אז עבר צה"ל ממדיניות "מגננה אקטיבית" למדיניות התקפית יותר. בעקבות זאת, בין 17 ל-30 בספטמבר בוצעו 127 התקפות לאזורים לא מפונים, לעומת 33 בלבד בתחילת החודש.

לפי נתוני צה"ל, מתחילת המלחמה שוגרו עד כה כ-1,200 כטב"מים לישראל, מכל הזירות. בסך הכול נרשמו כ-23 אלף שיגורים שונים, בהם רקטות וטילים. בשטח ישראל פגעו 221 כטב"מים והיתר יורטו באחוזי יירוט של כ-80%.

לדברי טל בארי, ראש מחלקת המחקר של מרכז עלמא, למרות הפגיעה המשמעותית של חיל האוויר במחסני הנשק של חיזבאללה ברחבי לבנון וההערכות כי שני שלישים מכוח האש הרקטי שלו לטווח קצר ובינוני נפגע, חיזבאללה מוכיח כי הוא עדיין מחזיק ביכולות שעלולות לגרום לנזק רב בנפש וברכוש.

"חיזבאללה מוכן למלחמת ההתשה מול ישראל שאליה הוא התכונן", אומר בארי. "ההתשה שבאה לידי ביטוי בהמשך הירי וההתקפות על ישראל והעלייה בעצימותן הנה חלק מתמונת הניצחון שלו. בשל הפגיעה הקשה שספג, חיזבאללה צריך תמונות ניצחון והוא יפעל להשיגן כל הזמן. פעילותו להשיגן תתגבר ככל שיחלוף הזמן ויתגברו הדיווחים על הסכם מדיני עתידי כלשהו".

מנצלים את השטח ומזהים חולשות בהגנה

בעוד שבתחילת הלחימה הארגון עשה שימוש נרחב בכטב"ם מסוג אבאביל T2 (הידוע גם כמרצד 1 או קאסף), החל מחודש יולי זוהה שימוש בכטב"ם מתקדם יותר - שאהד 101. השאהד, מתוצרת איראנית כמובן, עולה ביכולותיו על קודמו. הוא מצויד במנוע חשמלי המקנה לו חתימה אקוסטית נמוכה יותר וחתימה תרמית מופחתת, המקשות על הגילוי והיירוט לאחר שיגורו. טווח הטיסה של השאהד 101 מוערך ב-900-800 ק"מ, עם יכולת נשיאת ראש קרבי במשקל של לפחות 10 ק"ג.

חיזבאללה מפגין שיטות פעולה מתוחכמות בהפעלת הכטב"מים. הארגון פורס כטב"מים רבים, מוכנים לפעולה, בשטח דרום לבנון הקרוב לגבול, ומסתיר אותם בעמדות מוכנות בשטחים פתוחים ובתוך השטח הבנוי. טקטיקה זו מקצרת את זמני ההכנה לשיגור ומקשה על סיכול מוקדם. בנוסף, חיזבאללה בוחן באופן מתמיד את מערך הגילוי של ישראל באמצעות שיגור כטב"מים בנתיבי טיסה שונים, במטרה לזהות פרצות וחולשות במערך ההגנה הישראלי.

הכטב"מים חודרים לא פעם את מערכות ההגנה האווירית של ישראל ומצליחים לפגוע ביעדים. גודלם הקטן ומהירות הטיסה האיטית יחסית שלהם מקשים על גילויים המוקדם. בנוסף, תנאי השטח ההרריים בגבול הצפון מערימים קשיים על יכולות הגילוי של המכ"מים.

רקטה שפגעה בבית במושב מורשת (צילום: Amir Levy/Getty Images)
נפילה ביישוב מורשת שבגליל התחתון | צילום: Amir Levy/Getty Images

גורם נוסף המחמיר את האתגר הוא קרבת אתרי השיגור לגבול, המקצרת את זמני הטיסה ומקשה על התגובה המהירה. לפי ניתוח של מרכז עלמא, קיים גם חשש משימוש אפשרי בטכנולוגיות "עוקפות חסימות" GPS, המבוססות על לקחים שהופקו מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה, מה שעלול להקשות עוד יותר על יירוט כטב"מים.

"להערכתנו, הקלף המנצח מבחינת חיזבאללה הוא מערך הכטב"מים והוא ימשיך לנצלו עד כמה שניתן", מסביר בארי, תוך שהוא מזכיר את פגיעת הכטב"ם הקטלנית בבא"ח גולני בתחילת השבוע. בארי מזהיר גם כי "ייתכן מאוד כי חיזבאללה שומר יכולות נוספות להמשך, כמו למשל ירי מטח גדול של טילים מדויקים".