המלחמה הובילה לזינוק חד במספר הישראלים שפנו לטיפול נפשי במרכזי חוסן, כך לפי נתונים שפורסמו היום (שלישי) בוועדת הבריאות של הכנסת. לפי הנתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ב-3 החודשים שאחרי פרוץ המלחמה טופלו במרכזי חוסן כ-18 אלף ישראלים - פי 6 יותר מאשר בחודשים שלפני המלחמה.

העלייה בביקוש לטיפול נפשי בשנת 2023 החלה עוד לפני המלחמה, ונמשכה ביתר שאת אחרי פריצתה. בשנת 2022 טופלו 5,148 ישראלים במרכזי חוסן, שמעניקים סיוע נפשי ראשוני. ב-9 החודשים הראשונים של שנת 2023 טופלו במרכזים 7,380 מטופלים, עלייה של יותר מ-40%. מאז פרוץ המלחמה ועד סוף שנת 2023 טופלו במרכזי חוסן 17,825 ישראלים - עלייה של יותר מ-200% מבכל שנת 2022.

באופן לא מפתיע, רוב הישראלים שהגיעו לטיפול במרכזי חוסן מאז פרצה המלחמה גרים בעוטף עזה או סמוך אליו. לפי נתוני הכנסת, 76% מהמטופלים מתגוררים בדרום, 7% ביהודה ושומרון ו-5% בצפון. 

בישראל פועלים 15 מרכזי חוסן, מתוכם 5 בעוטף עזה, 4 ביהודה ושומרון, 2 בצפון ואחד ארצי. המרכזים הוקמו במטרה להעניק מענה נפשי למטופלים במצבי חירום.

קלונקס (צילום: חדשות 12)
עלייה של יותר מ-200% במספר הישראלים שפונים לטיפול, ארכיון | צילום: חדשות 12

לא רק במרכזי חוסן: הרעה ניכרת במצב הנפשי של הישראלים

ההידרדרות במצב הנפשי של הישראלים ופנייה מוגברת לטיפול נפשי נרשמו בכל הגופים שעוסקים בבריאות הנפש. בחודשים הראשונים של המלחמה קופות החולים דיווחו על עלייה של עשרות אחוזים במספר המטופלים שאובחנו בחרדה או בדיכאון, לצד עלייה חדה בצריכת תרופות נפשיות.

לפני כחודש פורסם שגם בעמותת נט"ל, שמעניקה טיפול נפשי לנפגעי טראומה על רקע לאומי, נרשמה עלייה של 700% במספר המטופלים הקליניים מאז פרוץ המלחמה. לפי נתוני צה"ל לרגל חצי שנה למלחמה, בחרבות ברזל אובחנו יותר מ-10,000 חיילים כנפגעי דחק.