מה-7 באוקטובר הרשתות סוערות סביב המלחמה של ישראל בחמאס. מאז נסגר משרד ההסברה, הוקם אולפן הסברה חדש ונפתחו יוזמות רבות במטרה לשנות את השיח בנוגע לישראל - אך ניתוח שערכה חברת Mig AI המתמחה בניטור וניתוח מידע תקשורתי וחברתי מכל העולם עבור N12 חושף תמונה עגומה: רוב מוחלט מהפוסטים ברשתות החברתיות והכתבות בכלי התקשורת הבינלאומיים הגדולים הם נגד ישראל.
לפי נתוני חברת MIG AI, מאז ה-7 באוקטובר נכתבו 2 מיליון פוסטים שזכו לפחות ל-500 לייקים, שיתופים ותגובות הנוגעים למלחמת חרבות ברזל. יותר ממיליון וחצי מהפוסטים שעלו היו נגד ישראל - רוב מוחלט של 77%. 11% בלבד מהפוסטים היו בעד ישראל, ואילו 12% היו ניטרליים. אותם פוסטים זכו במצטבר ל-4.7 מיליארד לייקים, שיתופים ותגובות.
עיקר השיח (59%) נעשה ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר), ואילו אינסטגרם תפסה את המקום השני עם 18%. מבקרי ישראל שזכו לחשיפה המשמעותית ביותר ברשתות הם ג'קסון הינקל, מוחמד סמירי, והעמוד Censored Men, שצברו ביחד מעל ל-200 מיליון לייקים, תגובות ושיתופים. בהסברה לטובת ישראל בלטו יוסף חדאד, ד”ר אלי דוד, והאינסטגרם של standwithus, שצברו מעל ל-82 מיליון לייקים תגובות ושיתופים.
"ברשתות החברתיות היה ניתן לראות הרבה גילויי אנטישמיות, תעמולה אנטי ישראלית והפצת פייק ניוז נגד ישראל", מסביר יונתן חסידים, מנכ"ל חברת Mig AI. "בנוסף, עלו גם נרטיבים על ישראל שהיא מדינת טרור, מבצעת 'רצח עם' והורגת ילדים ואזרחים במכוון. זאת נקודה חשובה, כי המון אנשים, ובייחוד צעירים מושפעים ונחשפים לשיח סביב המלחמה בעיקר ברשתות חברתיות".
הסיקור באתרי חדשות
הסיקור לו זכתה ישראל באתרי החדשות מאוזן יותר, אך עדיין בולט הסנטימנט הבינלאומי השלילי - על כל כתבה שהציגה את ישראל באור חיובי, נכתבו שתי כתבות שהציגו את ישראל באור שלילי. מתוך כ-405 אלף כתבות שפורסמו בנוגע למלחמה באתרים עם מעל מיליון כניסות בחודש, 64% היו ניטרליות, 24% היו נגד ישראל ו–12% בעד ישראל.
כלי התקשורת המובילים בסיקור על ישראל היו אתר החדשות הארגנטינאי infobae, אתר החדשות הבריטי Daily Mail Online, סוכנות הידיעות הרוסית РИА Новости, סוכנות הידיעות הבינלאומית Reuters, סוכנות הידיעות הטורקית Anadolu Agency והעיתון המצרי אל-יום א-סאבע.
"היקפי הסיקור והשיח על המלחמה היו חסרי תקדים וסוקרו באתרי החדשות המובילים בעולם ועל ידי מובילי שיח ודעת קהל מפורסמים", מסביר חסידים. "בתחילת המלחמה, היה נראה כי התקשורת הבינלאומית התמקדה יותר בפרסום זוועות ה-7 באוקטובר שבוצעו על ידי חמאס. אלא, שתוך זמן קצר הסיקור התחיל להתהפך והיה על הרס שנגרם ברצועת עזה מתקיפות צה"ל".
חסידים מסביר את השינוי בשיח סביב ישראל ככל שמתקדמת המלחמה: "ככל שהפעולות הצבאיות התקדמו ופורסם על פגיעה באזרחים וילדים, כך עלה הסיקור עם סנטימנט השלילי ואיתו גם הדה-לגיטימציה לפעילות צה"ל בעזה. סיקור בעל סנטימנט חיובי התאפיין באזכורים על סיפורים אישיים של החטופים והנרצחים הישראלים המדגישים את אכזריות חמאס. באתרי החדשות הבינלאומיים היה סיקור יותר מאוזן ואינפורמטיבי לעומת השיח ברשתות החברתיות שהיה מוטה בצורה ברורה לטובת עזה וחמאס".