בהייטק רגילים לזהות ולפתור בעיות. לכן גם הייטקיסטים רבים שרואים תהליכים שבורים שהציבור סובל מהם, נוטים להתלונן על כך בשיחות המטבחון, בזום ובעיקר בטוויטר. אך בראיון עם שתי המשקיעות יסמין לוקץ וסיון שמרי דהן, נדבר על ההייטקיסטים שעשו צעד והשתמשו ביכולותיהם כדי לעזור לפתור בעיות בחברה הישראלית. נשוחח על שימוש בהייטק לפתיחת דלת עבור אנשים שמגיעים מהפריפריה החברתית ורוצים להתפתח אישית. ונתחיל משיחה על הייטקיסטים שחוברים בהתנדבות לצוותים הפותרים בעיות במדינת ישראל, על ידי פתרון טכנולוגי שהם מרימים.
אז איך הגיע הרעיון לפתור בהתנדבות בעיות במדינת ישראל על ידי פיתוח טכנולוגיה?
לדברי יסמין לוקץ, שהקימה את יוזמת Code for Israel, במסגרתה מאות הייטקיסטים מקדמים בהתנדבות פרויקטים טכנולוגיים למען החברה בישראל: "הבסיס ליוזמה הוא כי אכפת לנו ממדינת ישראל ומהחברה הישראלית. ונראה אידיאלי שכאנשי הייטק אפשר לפתור בעיות בחברה הישראלית על ידי טכנולוגיה. יוני ארגמן שמנהל איתי את היוזמה ראה מודל דומה בחו"ל ואני החלטתי להקים אותו. אנחנו מזהים בעיות מהותיות בחברה הישראלית, אנחנו בונים צוותים לפתירת בעיות עם מתנדבים שיכולים להגיע כאינדיבידואלים או בקבוצות.
המתנדבים הם אנשים שקורעים את עצמם בהייטק בעבודות ביום-יום, ואחרי זה באים עם אנרגיות לפתור בעיות מהותיות בהתנדבות. תחשבו כמה שוות שעות של אותם אנשים וחוסר הזמינות שלהם, הם מלח הארץ ובאים לתרום רק מרצון לעשות למדינה."
ומה קורה בפועל, עם איזה אתגרים מתמודדים המתנדבים?
יסמין לוקץ: "אנשים יכולים להתנדב איפה שנוח להם או בתחום שהם מרגישים חיבור אליו, נניח ראינו מתנדבים שקרוב משפחה שלהם חלה בסרטן ורצו לפתור בעיה בתחום, או הורים של ילד המתמודד עם אתגרים שפנו לפתור בעיה בתחום החינוך. הכנסנו למסגרת זמן ריאלית את כל הפרויקטים שמטופלים במסגרת היוזמה, שמתחילה עם תהליך זיהוי הבעיה ומתקדמת לפיתוח הפתרון שלה. במהלך הפרויקט אנחנו עושים גם האקתונים לסיעור מוחות.
אחד מהפרויקטים שנוצר במסגרת היוזמה הוא "מר-גיש", מערכת המנטרת את המצב הרגשי-חברתי של תלמידים בבתי ספר על בסיס יומי. פרויקט נוסף הוא איתור מקרי פשיעה חקלאית בגידולים צמחיים או מרעה, באמצעות מערכות שידעו לזהות תנועות חשודות. פרויקט אחר עוסק בזיהוי מהימן והנגשה של תוצאות ביופסיות לצורך אבחון מחלה וסיווגה. התחומים מגוונים מאוד כך שכל אחד ואחת יכולים למצוא תחום שהם מתחברים אליו או להציע פרויקט."
אז באמת מי שרוצה להתנדב, איך אפשר לברר איך ובמה להיות מעורב?
יסמין לוקץ: "באתר היוזמה יש אפשרות לתיאום שיחה וגם לראות מידע על הפעילות הקיימות כדי לבחור במה להיות מעורב, אפשר גם להתנדב מחו"ל על ידי עבודה מרחוק. נכון להיום יש 500 מתנדבים בפרויקטים שונים שרוצים לתרום מהזמן והיכולת שלהם. מהצד השני נרשמו 150 בעיות שביקשו עזרה לפתרון טכנולוגי והמפתחים בחרו בעשרות מהן כדי לטפל בהם. אנחנו מקווים שיהיו יותר מפתחים ונוכל לתת מענה ליותר בעיות של החברה הישראלית. יש המון מה לעשות בין החברה להייטק, כל מי שרוצה או רוצה להתנדב מוזמנים ליצור קשר כאן: www.codeforisrael.org ."
ובמעבר לנושא אחר, הסטארט-אפים מחזיקים כקטר את הכלכלה הישראלית ועדיין כתעשייה אנחנו לא רואים בהם את הגיוון באופן מלא. מהי היוזמה שפועלת כדי לגוון את ההייטק?
לדברי סיון שמרי דהן, יו"ר ביוזמת Power In Diversity מחזקת את אומת הסטארט-אפ על ידי גיוון והכלה בתעסוקה, ושותפה בקרן קומרה קפיטל: "נכון , סטארט-אפים נוטים להתמקד באתגרים ומשימות שהציבו לנגד עיניהם. אבל לא תמיד נוח לסטארט-אפ שיוצא לדרך להתמודד עם אתגר הגיוון, גם אם ברור לכולם שזה משפר את תפקוד החברה לאורך זמן, עדיין לא תמיד קל ליישם.
את היוזמה הקים אלן פלד ממייסדי קרן וינטג', שהקים המון פעילויות חברתיות בנוסף לעשייה שלו כמשקיע. אחת מהן היא Power In Diversity שמגובה על ידי עשרות קרנות שמשקיעות כסף בחברות הייטק, הפועלות בחברה הישראלית ורוצות גם לדאוג לגיוון הענף. מתוך כל הקרנות גם כ-20 קרנות תורמות כסף משמעותי לפעילות של התמיכה בנושא החשוב ומזמנם של השותפים. ביניהן קומרה, גלילות קפיטל, פיטנגו, ויולה, NFX, גרוב ונצ'רס ועוד רבות. כי המהות מאוד חשובה לתעשיית ההייטק וגם לחברה הישראלית."
יש סקאלה רחבה של גיוון, לאיזה אוכלוסיות אתם נותנים מענה?
סיון שמרי דהן: "היינו רוצים לראות בחברות שאנחנו משקיעים בהן חלון ראווה של החברה הישראלית, זאת אומרת 50% גברים ונשים בכל סוגי התפקידים והדרגים, שילוב של אוכלוסיות כמו החברה הערבית, המגזר הדתי, הקהילה האתיופית ואנשים בעלי מוגבלויות. גם גילנות, לאנשים מעל גיל 60 קשה להיות מעורבים בהייטק. אם היינו לוקחים חתך של האוכלוסייה הישראלית, זה מה שהיינו רוצים לראות בחברות, אבל בפועל יש בחברות ייצוג קטן מאוד של האוכלוסייה בעיקר יוצאי יחידות טכנולוגיות צבאיות. בתקופת הקמת החברה נוח למייסדים להביא עוד אנשים מצוינים כמוהם שיהיו מספר 6 ו-7 בחברה, אבל יש הזדמנות כבר מהשלב הזה להנדס את הסטארט-אפ שיהיה מגוון יותר. זה גם נכון עבור הסטארט-אפ שרוצה להסתכל על השוק שהוא מכוון אליו, צוות עובדים מגוון יכול להשמיע יותר קולות על עיצוב המוצר, גישת הפתרון, הדרך להגיע לשוק עם הפתרון."
אז מה אתם עושים, איך נראה היום יום בניסיון לגוון את ההיי-טק?
סיון שמרי דהן: "לכל סטארט-אפ יש אתגרים לעמוד בהם לאורך דרך, כמו לעמוד ביעדים, אז בנוסף ליעדים העסקיים נוספים יעדי גיוון שיקדמו את חברת הסטארט-אפ וגם את החברה הישראלית. היעדים הם לפתור בעיות של אפליות שנוצרות ללא כוונה, אבל נמצאות בארגונים. כמו דבר קטן לאפשר לאנשים, גברים ונשים, ללכת הביתה מוקדם יחסית עבור הילדים. זאצ החלטה שמאפשרת לארגון לקלוט יותר נשים. או חרדים לא ירגישו נוח לעבוד בסטארט-אפ שחוגג חברתית בדרך שלא מותאמת לאורח החיים שלהם. בארגון PID בשלב הראשון אנחנו עוזרים להתאים את מקומות העבודה. אחרי שהמקום מותאם אנחנו פונים עם החברה לעמותות וארגונים שעוזרים להכניס כח אדם מגוון. יזמים והייטקיסטים שרוצים לבדוק איך לגוון את החברות שלהם מוזמנים ליצור קשר כאן כדי להתחיל דיאלוג: Powerindiversityisrael.com ."
___
הכתבה מבוססת על ראיון פודקאסט מסדרת "עוד פודקאסט לסטארטאפים". בשיחה עם המנחה גיא קצוביץ', מייסד-שותף של פלטפורמת השקעות הפרה-סיד Fusion. אתם מוזמנים להאזין.