מהם אתגרי המערכת הרפואית בעת הזו? איזה מענה ייחודי יכולים לספק להם הסטארט-אפים מישראל? וכיצד משפיעה הסיטואציה הכלכלית הנוכחית? את כל אלה ועוד ביקשנו לברר עם שש מומחיות ומנהלות בכירות בעולמות ה-Healthcare והחדשנות.
השש - ד"ר אירית יניב, מייסדת קרן ההון סיכון אלמדה ונצ'רס; עופרה פיינמסר, מנכ"לית גיליאד ישראל; אורלי ביגר, מנהלת פיתוח עסקי והפעילות הגלובלית של מרכז החדשנות של שיבא; ד"ר רוית גבע, סגנית מנהל המערך האונקולוגי באיכילוב ומנהלת יחידת המחקר והחדשנות; שמרת שורץ, מנהלת בכירה לפיתוח עסקי ברשות החדשנות; וד"ר איילת צמרי, המנהלת הרפואית של גיליאד ישראל - הן חברות ועדת השיפוט שבחרה את נבחרת הסטארט-אפים של גיליאד וקשת. הן פרסו בפנינו קווים מנחים לחברות Early stage בעולמות הבריאות, הנכונים תמיד אך מתחדדים בעת הנוכחית. זו גם הזדמנות להכיר את חברות הוועדה.
"יעילות ורווחיות הן המפתח". ד"ר אירית יניב
כמי שמכירה את השוק על בוריו, ד"ר אירית יניב מעידה כי גם בעיצומה של תנודתיות בכלכלה העולמית, ההזדמנויות בתחום המכשור הרפואי והבריאות דיגיטלית נותרו בעינן. "המגזר הזה יציב. יש עלייה בביקוש למוצרים רפואיים בשל הזדקנות האוכלוסייה, העלייה בתוחלת החיים והשכיחות הגבוהה של מחלות כרוניות. לצד זאת, קיים צורך מתמשך בטיפול בחולים מרחוק, בזיהוי מוקדם של מצבים רפואיים גוררי סיכון, במענה לאוכלוסיות במצוקה ובפתרונות של רפואה מותאמת אישית".
"הביקוש התובעני לחדשנות במערכת עלול לגרום לכשלים בהטמעה ולשימוש לא אחראי. לאור זאת, היזמים בתחום נדרשים לתשומת לב מרובה בייצור פתרונות המשלבים חשיבה ארוכת טווח, כזו שמביאה לידי ביטוי לא רק את הצד הרפואי אלא גם את הפן הכלכלי"
לד"ר יניב מעל 25 שנות ניסיון בקרנות הון סיכון ובעיקר בעולמות הפארמה והביוטכנולוגיה. היא רופאה בהכשרתה ויזמית של שתי חברות בתחום המכשור הרפואי המטבולי: דיגמא מדיקל, המפתחת מכשיר לטיפול בסוכרת, וניטינוטס המפתחת מכשיר לטיפול בהשמנה. קרן אלמדה ונצ’רס, שותפות מו"פ ציבורית שד"ר יניב יסדה ב-2010 ומאז עומדת בראשה, השקיעה עד היום בעשר חברות בתחום ה-HealthTech.
"מערכת הבריאות נדרשת להתמודד עם כשלי העבר תוך שילוב מהיר של מתן פתרונות טכנולוגיים מתקדמים", היא אומרת. "מנהלי המערכת והצוות הרפואי נדרשים להצטייד בכלים דיגיטליים עתירי טכנולוגיות חדשניות, שיהיו יעילים יותר ויאפשרו איכות טיפול טובה יותר בעלויות נמוכות". בנקודה זו היא מוסיפה הערת אזהרה: "הביקוש התובעני לחדשנות במערכת עלול לגרום לכשלים בהטמעה ולשימוש לא אחראי. לאור זאת, היזמים בתחום נדרשים לתשומת לב מרובה בייצור פתרונות המשלבים חשיבה ארוכת טווח, כזו שמביאה לידי ביטוי לא רק את הצד הרפואי אלא גם את הפן הכלכלי. המערכת דורשת פתרונות יעילים, חסכוניים ככל שניתן, העונים על צורך ברור ומשולבים בפלטפורמה אחידה שמייצרת קלות בהטמעה".
בשנת הפוסט-קוביד, היא מציינת, מערכות הבריאות מתאוששות מהמגפה תוך השלמת מלאי והליכים רפואיים שנדחו, בצד הטמעת דרכי פעילות חדשות או הרחבת שירותים כגון רפואה מרחוק ורפואת בית. אלא שבמקביל, זוהי גם שנה של טלטלות ואי יציבות בשווקים הפיננסיים. "משום כך, הגעת פתרונות לשוק מצריכה חשיבה שבה יעילות כספית ורווחיות הן המפתח. מול כל אלו ניצבים יזמי ה-HealthTech. הציפייה מהם היא לחשיבה יצירתית שתוביל לפתרונות מהפכניים, שבתורם יאפשרו למערכות הבריאות בטריטוריות השונות להגיע לשווי משקל מהיר ויעיל. יש כיום צורך עז בהשקעות מהארץ ומחו"ל לצד הסכמים, מיזוגים ורכישות של חברות המייצרות חדשנות. יש גם צורך בשיתופי פעולה בין תחומים שונים במדע, כגון אלקטרוניקה, מחשבים וביולוגיה. מאפייני האקוסיסטם הישראלי - הטרוגניות, גודל וקישורויות - מאפשרים זאת בצורה מיטבית".
"אי אפשר לבד". עופרה פיינמסר
עופרה פיינמסר, מנכ"לית גיליאד סיאנסז ישראל, מדגישה אף היא את חשיבות השותפויות באקוסיסטם: "היום ברור לכולם שאי אפשר לפתור את הכול לבד, ויש כאן Win-Win ברור: לחברה גדולה ומבוססת יש מאגר יציב של לקוחות ושותפים, כלים מוכחים של Go-to-market וניסיון חשוב עם הרגולטורים. מנגד, סטארט-אפ שממוקד בטכנולוגיה ספציפית עשוי להיות גיים צ'יינג'ר למאות אלפי חולים". החיבור בין הסיירת לנושאת המטוסים יכול כמובן להיות מאתגר: "במקרים רבים הקושי הוא ביכולת להסביר את הרעיון בצורה ברורה, להראות למה זה יכול לעבוד בסקאלה גדולה, או לתכנן תוכנית רב שנתית ולא משהו מצומצם". אבל כשחיבור כזה מצליח, הוא גדול מסך חלקיו: "מבחינת הסטארט-אפ, זה יכול לפתור המון בעיות הנובעות מחוסר ידע או ניסיון. כי רעיון טוב זה חשוב, פרה-ולואציה זה תמיד טוב, אבל כל זה לא מספיק. חברות הפארמה היותר מנוסות כבר יודעות מה צריך שיקרה בדרך כדי לראות שזה באמת עובד. הן כבר הגיעו לשלבים מתקדמים, וסביר להניח שגם למודות כישלונות. לא פעם ניסוי קליני יכול להיראות מצוין בפאזה 1 ו-2, ואז ליפול בשלישית בסקייל הנרחב. החברות הגדולות כבר היו שם ויודעות לזהות בזמן".
"במקרים רבים הקושי הוא ביכולת להסביר את הרעיון בצורה ברורה, להראות למה זה יכול לעבוד בסקאלה גדולה, או לתכנן תוכנית רב שנתית ולא משהו מצומצם. אבל כשחיבור כזה מצליח, הוא גדול מסך חלקיו: מבחינת הסטארט-אפ, זה יכול לפתור המון בעיות הנובעות מחוסר ידע או ניסיון"
היא מגדירה שלושה צרכים בוערים במערכת: שוויון בבריאות – כך שכל אדם יוכל לגשת לרופא, למיון או לחדר ניתוח. בצד השאלה הביטוחית (והפוליטית), היא מעלה פתרונות שהמערכת יכולה לברוא דרך שיתופי פעולה עם סטארט-אפים. למשל: ייעול ניצול המשאבים בבתי החולים; שימוש מיטבי בביג דאטה לזיהוי אינדיקטורים, גנטיים ואחרים, להתפתחות מחלות; ומידול תשלום הפרמיה על סמך אורח חיים, מה שעשוי גם לשנות התנהגויות. בהקשר הזה, גיליאד הכריזה על מלגות למציאת פתרונות וקונספטים חדשים כמענה לאי שוויון המובנה במערכת האמריקאית. בנוסף, כאשר השיקה תרופה לקורונה, החליטה לבסס שותפויות גנריות במדינות מתפתחות תוך ויתור מראש על זכויות הפטנט. הגדרת יעדים – איפה אנחנו רוצים להיות 20 שנה מהיום? מהם עמודי התווך המרכזיים? יעדים מפורשים שיגדירו הממשלה והרשויות יסייעו לכייל את המערכת, להפנות אנרגיות ומשאבים ולאותת לסטארט-אפים. דוגמה טובה היא הצטרפותה של ישראל להגדרה העולמית של מיגור ההפטיטיס סי עד 2030. שיתוף נתונים – כמה חולי תת זן מסוים של סרטן יש בישראל? מתברר שדווקא בסטארט-אפ ניישן התשובה לא בהכרח ידועה ולרוב לא נגישה, מה שפוגע במחקר ובהתנהלות השוטפת. הטיפול בקורונה היה מפגן יוצא דופן של שיתוף פעולה יעיל - האתגר הוא לדאוג ששיתוף הידע וניהולו יתקיימו גם באופן שוטף, שהמערכות ידברו זו עם זו, ושתהיה מוכנות רבה יותר לשתף את המידע ולראות בו כשייך בראש ובראשונה למטופלים.
גיליאד סיאנסז ישראל היא חברה בת של ענקית הביופארמה האמריקאית Gilead Sciences המשווקת תרופות בתחום ההפטיטיס, HIV ואונקולוגיה. לפיינמסר ניסיון רב בתפקידי ניהול ושיווק של מוצרי פארמה, מזון רפואי, ציוד רפואי מורכב ועוד, כמו גם בייעוץ לחברות בינלאומיות ולסטארט-אפים מקומיים. בין התפקידים שמילאה: מנכ"לית פייזר ישראל (מעל 120 עובדים) והסניף הפולני של פייזר (מעל 500 עובדים), וכן חברת דירקטוריון בלשכת המסחר של ישראל ובהנהלת פארמה ישראל. היא בעלת תואר במדעי החיים מאוניברסיטת תל אביב ובוגרת קורס מינהל עסקים ב-London School of Business.
"לא להתאהב בפתרון". ד"ר רוית גבע
ד"ר רוית גבע, סגנית מנהל המערך האונקולוגי באיכילוב, הקימה בו שירות ייחודי לפרויקטים חדשניים הנוגעים לאונקולוגיה, ביוטכנולוגיה ומדיטק (ADIR-O). לדבריה, בזמן שהמחקר התרופתי לא עוצר לרגע והחדשנות טבועה עמוק בדנ"א שלו, היבטים אחרים של תפקוד המערכת לא יגיעו מחברות הפארמה הגדולות. וכאן, לסטארט-אפים יכולה להיות תרומה עצומה.
"אפיון חדשנות מתחיל במיפוי צורכי המערכת ונמשך בניסיון להתאים להם פתרונות, אבל כאלה שיעמדו במסגרת התקציבית והאנושית של המוסד הציבורי", היא אומרת. "חשוב לחשוב על פתרונות שניתן לפתח, לקדם ולהטמיע מבלי להיאבק במערכת הרעבה ממילא. מבלי לדרוש ממנה סכומי עתק או לגזול זמן רב מדי בפיילוט. מיפוי כזה צריך להתבצע כל הזמן - לראות מה יש, מה חסר, ואיך סוגרים את הפער בצורה הכי אינטואיטיבית וקוסט-אפקטיבית".
מרגע שהוחלט על הפתרון המיטבי, ההטמעה מאתגרת לא פחות: "כאן החוכמה היא לא להיות מאוהב מדי בפתרון אלא להתמקד בבעיה. להמחיש לצוות אילו ערכים מקנה הכלי החדש, להקשיב גם לקולות היותר סקפטיים ולהיות פתוחים לאפשרות שהפתרון הוא פחות אפקטיבי משחשבנו". בעיה ידועה נוספת היא עודף חדשנות או התמכרות לחדשנות: "לפעמים זה נופל למקום של עוד מערכות ועוד אפליקציות שהן במקרה הטוב Nice to have, ובמקרה הפחות טוב הופכות למעמסה או 'פיל לבן'. אין סיבה להוסיף טכנולוגיה בשם הטכנולוגיה ולהציף את המערכת. צריך להשתמש בחדשנות כדי לעזור לה".
"אפיון חדשנות מתחיל במיפוי צורכי המערכת ונמשך בניסיון להתאים להם פתרונות, אבל כאלה שיעמדו במסגרת התקציבית והאנושית של המוסד הציבורי. חשוב לחשוב על פתרונות שניתן לפתח, לקדם ולהטמיע מבלי להיאבק במערכת הרעבה ממילא"
בין תפקידיה במרכז הרפואי סוראסקי בתל אביב, ד"ר גבע משמשת גם כמנהלת הרפואה הראשית (CMO) של חממת VLX. מהחממה כבר יצאו מספר חברות סטארט-אפ ובהם פיקסיז דיאגנוסטיקה, המפתחת טכנולוגיה מבוססת AI לחיזוי התגובה של חולי סרטן לתרופות אימונותרפיות. ד"ר גבע היא בוגרת בית הספר לרפואה של אוניברסיטת בן גוריון בנגב ובעלת הכשרה אקדמית נוספת מאוניברסיטת אוקספורד בתחום פיתוח התרופות. יש לה ניסיון רב ומגוון במחקרים החל משלב הרעיון, דרך היישום הקליני וההתאמה לנהלים ולרגולציה ועד לליווי כ-Standard of care.
"הסטארט-אפים משנים את פני הרפואה". אורלי ביגר
אורלי ביגר היא מנהלת הפיתוח העסקי ומובילת הפעילות הגלובלית של ARC, פלטפורמת החדשנות של המרכז הרפואי שיבא. לדבריה, "מערכת הבריאות בישראל היא מהטובות בעולם, עם מומחים בעלי שם עולמי, ציוד וטכנולוגיות מתקדמות וכן סל תרופות מתקדם, שאליו נוספות תרופות חדשות מדי שנה. יחד עם זאת, יש עדיין לא מעט אתגרים במערכת: העומס על הצוות המטפל, השחיקה, התורים הארוכים וצרכים נוספים של המטופלים שלא מקבלים מענה מספק. כאן נכנסת לתמונה החדשנות הרפואית, עם פוטנציאל לייצר פתרונות טכנולוגיים, רפואה דיגיטלית מתקדמת ושימוש במידע כדי לשפר תהליכי אבחון וטיפול תוך שיפור בשביעות הרצון של המטופלים והמטפלים".
"חברות סטארט-אפ מביאות מגוון פתרונות לשיפור ושינוי פני הרפואה", היא ממשיכה, ומציינת שהמערכת מצידה חייבת לעזור להן לעזור לה: "בשיבא, למשל, אנחנו רוצים לתת ערך לחברות הרשת ולאפשר להן לקבל את מה שהן צריכות במקום אחד - גישה למידע, היכרות עם מומחה קליני מלווה, שותפות בעיצוב המוצר או השירות, מחקרים קליניים וכן פיילוט בבית החולים".
"החדשנות הרפואית, עם פוטנציאל לייצר פתרונות טכנולוגיים, רפואה דיגיטלית מתקדמת ושימוש במידע כדי לשפר תהליכי אבחון וטיפול תוך שיפור בשביעות הרצון של המטופלים והמטפלים".
ביגר אמונה על הקשר עם השותפים האסטרטגיים של ARC באקדמיה ובתעשייה. קודם לכן צברה ניסיון של 18 שנה בחברות פארמה, בין היתר בטבע - כמנהלת יחידה עסקית בתחום הנוירולוגיה, בפייזר - כמובילת תחום סרטן השד, ביאנסן - כמנהלת תחום האונקולוגיה ובעיקר סרטן הערמונית, ועשר שנים במגוון תפקידי ניהול, שיווק ומכירות ב-MSD. יש לה MBA בחדשנות רפואית מאוניברסיטת רייכמן במסלול משותף עם שיבא, תואר שני בניהול מערכות בריאות ובריאות הציבור מאוניברסיטת בר אילן ותואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב במדעי החיים והרפואה.
"בעולם מביטים בהערצה". שמרת שורץ
חלק ניכר מהיומיום של שמרת שורץ מוקדש לבקשות למענקים עבור חברות בשלבים שונים בחייהן, אם ב-Healthcare ואם בתחומים אחרים. בעיקר רלוונטיים למענק פיתוחים וטכנולוגיות בסיכון גבוה, שה-ROI שלהם ארוך טווח אך גלום בהם פוטנציאל רב. שורץ מדגישה את ההכרח בהכרת השוק והצורך: "יש לא מעט רעיונות נהדרים, חדשניים וייחודיים, שכלל לא בטוח שצריך. חשוב לנו לראות שחברה עשתה שיעורי בית". עניין נוסף הוא הגיוון (Diversity) שאומנם לא מהווה תנאי למענק, אך בהחלט יכול לשמש עילה להקפצת הסכום. כתחום עתיר הזדמנויות לסטארט-אפים ישראליים, היא מזכירה את ה- Bio-Convergenceהמחבר בין ביולוגיה, הנדסה ודאטה.
"שרי בריאות מכל העולם מעידים כי עמדו נפעמים מול הישגי המערכת הישראלית בקורונה, סביב החיסונים והטיפול בכלל. זה מחמם את הלב ומביא המון גאווה. אין ספק כי לסטארט-אפים ולחיבור שלהם עם חברות הפארמה יש תרומה חשובה להישגים".
שורץ משמשת ברשות החדשנות כסגנית ראש חטיבת הצמיחה ומנהלת בכירה לפיתוח עסקי. בעבר מילאה שורה של תפקידים בכירים בשוק ההון הישראלי והגלובלי, ולאחר מכן נכנסה לעולמות הפארמה והמכשור הרפואי. היא ליוותה חברות בניסויים קליניים מורכבים, בקבלת אישור ה-FDA, בהסכמים עם שותפים בחו"ל ובתהליכים מסחריים. היא בעלת תואר ראשון ושני בביולוגיה ובמדעי החיים מאוניברסיטת תל אביב ולימודים לקראת MBA באוניברסיטת Heriot-Watt באדינבורו.
"שירותי הבריאות שלנו הם מהמשובחים שיש, בעולם מתבוננים עליהם בהערצה", אומרת שורץ. "שרי בריאות מכל העולם מעידים כי עמדו נפעמים מול הישגי המערכת הישראלית בקורונה, סביב החיסונים והטיפול בכלל. זה מחמם את הלב ומביא המון גאווה. אין ספק כי לסטארט-אפים ולחיבור שלהם עם חברות הפארמה יש תרומה חשובה להישגים".