רכבת הרים, ריצת מרתון, מעטים שצולחים את השנה הראשונה - לא חסרות קלישאות על יזמות וסטארט-אפים, ורובן גם נכונות. כשמדובר בעולמות ה-Healthcare, האתגרים רק מתעצמים: רגולציה נוקשה, ניסויים קליניים מורכבים ופירות שאפשר לקטוף רק בטווח הארוך. הקרדיולוג פרופ' רפי ביאר, לשעבר מנהל הקריה הרפואית רמב"ם וכיום יזם של חברות ושותף מנהל בקרן ההון סיכון ALIVE, מונה את חמשת הגורמים העיקריים לכישלון של חברות הזנק:
-
פיתוח מוצר שאין לו שוק (42% מהכישלונות, על פי ניתוח פוסט מורטם של 101 סטארט-אפים)
-
מיצוי המזומנים וקשיים בגיוס המימון הבא (29% - שיעור שסביר כי יעלה על רקע המשבר הנוכחי)
-
צוות לא מתאים - אם זה המנכ"ל, ה-IT, הביזנס ועוד (23%)
-
תחרות שלא הוערכה נכון בתחילת הדרך (19%)
-
הוצאות ועלויות גבוהות מהמצופה (18%).
המחיר של טכנולוגיה מצילת חיים, אשר תגווע בטרם עת, הוא כבד מאוד. את כשל שוק זה מנסה המדינה לצמצם באמצעות מענקי תמיכה. בשנה שעברה חילקה רשות החדשנות 1.7 מיליארד שקל לפרויקטים, כשהיא מאשרת כ-40% מ-3,000 הבקשות שזרמו אליה. המענקים, מ-200 אלף שקל ועד עשרות מיליונים, ניתנים כהלוואה בריבית נוחה, שלא כנגד אקוויטי, ומוחזרים בטפטופים כשמתחילות מכירות.
שמרת שורץ, סגנית ראש חטיבת הצמיחה ומנהלת בכירה לפיתוח עסקי ברשות החדשנות, מציינת כי החיפוש הוא בעיקר אחר פרויקטים בסיכון גבוה, כאלו שמרכיב החדשנות בהם משמעותי עד כדי כך שהוא עלול להרתיע משקיעים או דירקטורים בגלל Time to market ו-ROI בעייתיים. "כשהמדינה מאותתת לחברות, גם גדולות ומבוססות, שהן לא לבד בסיפור, שהיא מאמינה בכיוון, זה יכול לתת דחיפה ולשחרר חסמים".
ומה אם פרויקט נכשל? "במקרה כזה אנחנו מוחים ביחד דמעה, לוחצים ידיים, נפרדים באהבה ומחכים לסיבוב הבא של היזם". פרויקט שלא צלח, מדגישה שורץ, הוא לא אחת מאגר חשוב של בוגרים למיזמים אחרים, במעין אפקט Spillover. היא מזכירה את בטר פלייס שבדיעבד התברר כי הקדימה את זמנה, סללה דרך לתפיסות חדשות בתעשיית הרכב בהובלה ישראלית, ואף הוציאה מתוכה בעלי מקצוע מבריקים שכבר "התגלחו" עליה ומצאו את מקומם בתפקידי מפתח בתעשייה. לכן, בדומה לגשושית "בראשית" שהתרסקה על הירח, הייתה זו אכזבה נקודתית שמהולה בניצחון לטווח הארוך.
מ-Telemedicine עד Bio-Convergence
לצד הפתרונות שעולים מהשטח, יש גם דרישות שמגיעות מהמערכת לאור הצרכים והחוסרים. כך למשל בתחום בריאות הנפש, שחיקת הצוות המטפל או מה שמסתמן כמהפכה הבאה בענף - Bio-Convergence. פרופ' ביאר, שהיה חבר בוועדה מטעם רשות החדשנות אשר הגדירה תוכנית לאומית בתחום, מפרט: "החיבור בין הביולוגיה, ההנדסה והדאטה הוא אחד התחומים החשובים ברפואת העתיד, ולישראל, עם שילוב טוב בין תעשייה לאקדמיה, יש בו יתרון משמעותי. הבעיה היא שהפיתוח, הרגולציה והכניסה לשוק מורכבים, ולכן המדינה צריכה להירתם". תחת מטריית ה- Bio-Convergenceנכללים ננו-רובוטים שנכנסים לגוף ומגיעים לתאים, סנסורים חכמים שמתחברים לגוף ולמערכות אנליזה, שימוש בתאי גזע, חיבור בין מדידות ביולוגיות מתוחכמות לעולמות ה-AI ולמידת המכונה ועוד.
פרופ' ביאר מציין תחומים נוספים המשוועים לפיתוח על ידי סטארט-אפים כחול-לבן: Data Analysis - שימוש בנתונים כדי לייעל את מערכות הבריאות ולחבר טוב יותר את הצד הטיפולי למשאבים הכספיים; Digital Health - למשל, סנסורים לטובת רפואה וניטור מדדים מרחוק, תחום שצבר תאוצה בקורונה; Medical Devices - שוק שחזק באופן מסורתי בישראל ובמיוחד בקרדיולוגיה; כפועל יוצא מהמכשור הרפואי - הגנת סייבר ייעודית ל-Healthcare, כאשר עדיין חסרים פתרונות מקיפים ונהלים מסודרים, וגם הרגולציה לוקה בחסר; ביוטכנולוגיה ופארמה - תחומים שישראל פחות חזקה בהם, אבל יש ניסיונות לשנות את התמונה. בהקשר זה ראויה לציון חממת Aion Labs, שבה מעורבות כמה מענקיות הפארמה הגלובליות וכן אמזון.
החמישייה הפותחת של המענקים
בהתכתבות ישירה עם כשלי הסטארט-אפים הנפוצים, שורץ מציגה את הקריטריונים העיקריים שייבדקו ברשות החדשנות, וכנראה גם בקרב המשקיעים, לפני הכסף יזרום:
-
הכרת השוק
לתוך איזה עולם הסטארט-אפ מנסה לפרוץ? מהי התחרות הקיימת בו? "אני נתקלת לא מעט ביזמויות שלא עושות מספיק שיעורי בית. קריטי להסתכל קדימה, להבין את התחרות שקיימת בשוק, ולא רק בפתח תקוה - חשוב שהראייה תהיה גלובלית, כי לשם תעשיות ההייטק שלנו צריכות לפרוץ". מצד שני - וזה יותר קונקרטי לרשות החדשנות, כגוף ציבורי מדינתי - השאיפה היא לקדם ולצייד גם את המערכת הישראלית, רצוי כהטמעה בשלב הפיילוט.
-
הכרת הצורך
"אנחנו רואים פיתוחים של רעיונות נהדרים, חדשניים מאוד, כאלה שאין בשום מקום אחר. יש רק בעיה אחת: כלל לא בטוח שצריך אותם. לכן, חשוב לנו לראות גם כאן שחברה עשתה שיעורי בית". בהקשר זה חשוב לומר כי ברפואה, בשונה מסקטורים אחרים, צורך לא בהכרח נמדד במספר המשתמשים הפוטנציאלי. לעיתים מדובר בטיפול במחלה נדירה שעבור מי שלוקה בה, גם אם זו אוכלוסייה קטנה, זהו עולם ומלואו. הצד השני הוא שתרופות מהסוג הזה הן לרוב יקרות מאוד, באופן שעשוי לקזז מבחינת היזם את היקף המשתמשים הנמוך.
-
הצוות
מיהם האנשים שמרכיבים את היזמות? "על מנת שלא להיות סתם גימיק עם רעיון, אלא לקחת רעיון ולפתח אותו, חשוב שיהיה צוות שמכיר את הטכנולוגיה, כמו גם מימון, שיווק ופיתוח עסקי בתחום הספציפי. צוות שמסוגל לקחת את הרעיון קדימה ולהפוך אותו למוצר בהיקף נרחב".
-
חדשנות טכנולוגית
ככל שמדובר בתמיכת רשות החדשנות, החיפוש הוא לא אחר חדשנות פונקציונלית, אלא אחר טכנולוגיה שמשפרת או מאפשרת דבר מה שלא היה קודם לכן.
-
גיוון
הנושא של Diversity בחברות הולך וצובר תאוצה - בקרב לקוחות, שותפים וגם משקיעים. "מבחינתנו כרשות זה לא תנאי מוקדם, ולא נוריד כמובן את הרף כדי לתת מענק לחברה שמקפידה יותר על גיוון והכלה. אבל כן יש לנו כלים לעודד אוכלוסיות שנמצאות בתת ייצוג בתעשייה - נשים, מיעוטים, חרדים, תושבי הפריפריה לפי הגדרת משרד הכלכלה - באמצעות הקפצה של גובה המענק, מרגע שהפרויקט נמצא כראוי ומתאים מבחינת יתר הקריטריונים".
אז איך לומדים לעשות את זה נכון? פרופ' ביאר מזכיר את מיזם Israel Biodesign מבית אוניברסיטת סטנפורד, שרמב"ם הקים בישראל בשיתוף האוניברסיטה העברית והטכניון. "חשוב להבין איך מבצעים אנליזה שלמה, ולא פועלים רק מתוך איזו גחמה או חוויה אישית". בנוסף, כדי להאיץ תהליכים חשובים במערכת, הוא אומר כי קריטי לשבור את הקירות בין המוסדות השונים. בנקודה זו הוא מוסיף עוד צורך דחוף: גישה נוחה לדאטה, הנגשה שלו מבלי לפגוע בסודיות הרפואית, ואינטגרציה בין המערכות כך שתוכלנה לדבר זו עם זו ולהקל על הרופאים, החוקרים ובעיקר המטופלים.
"שירותי הבריאות בישראל הם מהמשובחים שיש, בעולם מתבוננים עלינו בהערצה", אומרת שורץ, שהשתתפה לאחרונה בכנס הראשון של ארגון הבריאות העולמי (WHO) בישראל. "שרי בריאות מכל העולם סיפרו כיצד עמדו נפעמים מול הישגי המערכת הישראלית בזמן הקורונה, סביב החיסונים והטיפול בכלל. זה מחמם את הלב ומביא המון גאווה. לסטארט-אפים ולחיבור שלהם עם חברות הפארמה יש תרומה חשובה להישגים".