ממגפת הקורונה למשבר המתמחים, מאירועים ביטחוניים ותאונות לעוד חורף של תפוסת שיא במחלקות הפנימיות - בבתי החולים אין רגע לנשום. איך מערכת שמתוחה עד הקצה ומתמודדת בלאו הכי עם משאבים מוגבלים יכולה להרים את הראש מעל המים, להשתפר, להתייעל ולחשוב לשנים קדימה? את הפתרונות מנסים לספק מרכזי החדשנות שבמוסדות.
ד"ר רוית גבע, סגנית מנהל המערך האונקולוגי באיכילוב, הקימה במערך את ADIR-O - יחידה לפרויקטים חדשניים באונקולוגיה, ביוטכנולוגיה ומדיטק לרווחת המטפלים, המטופלים ובני משפחותיהם. "המשאבים הם אותם משאבים, התקנים הם אותם תקנים, לא נוכל לברוא אותם יש מאין", היא אומרת. "אבל העולם שלנו דינמי, יש גם תחרות, והמערכת חייבת להישאר ערנית. לראות מה קורה בעולם - בוודאי בבריאות אבל גם בסייבר, ברובוטיקה, אפילו בגיימינג. להבין היכן הפערים, להחליט איפה חשוב לנו להיות ולבנות מסלול שיביא אותנו לשם". טלי שפר, שותפתה בהובלת היחידה, מוסיפה: "אי אפשר לעשות את זה על הדרך. חייבים לחיות את זה, ליצור קהילות לשיתוף ידע בינלאומי ולתקשר החוצה. אף פעם אין זמן, הסערה הרי לא תשכך. אבל דווקא מתוכה צריך למצוא את היצירתיות וההסתכלות השונה".
במרכז הרפואי שיבא בתל השומר הוקם ARC, מרכז לחדשנות דיגיטלית החולש על פעילות גלובלית ענפה. את הפעילות הגלובלית של המרכז מובילה אורלי ביגר, המשמשת גם כמנהלת הפיתוח העסקי. "מערכת הבריאות בישראל היא מהטובות בעולם", היא אומרת, "עם מומחים בעלי שם עולמי, ציוד וטכנולוגיות מתקדמות וסל תרופות איכותי, שאליו מתווספות תרופות חדשות מדי שנה. יחד עם זאת, יש עדיין לא מעט אתגרים במערכת: העומס על הצוות המטפל, השחיקה, התורים הארוכים וצרכים נוספים של המטופלים שלא מקבלים מענה מספק. כאן נכנסת לתמונה החדשנות הרפואית, עם פוטנציאל לייצר פתרונות טכנולוגיים חדשניים, רפואה דיגיטלית מתקדמת ושימוש במידע כדי לשפר תהליכי אבחון, טיפול ותוצאות טיפוליות, תוך שיפור בשביעות הרצון של המטופלים והמטפלים כאחד".
"חברות סטארט-אפ מביאות מגוון פתרונות לשיפור ושינוי פני הרפואה", מוסיפה ביגר. "אנחנו מעוניינים לתת ערך לחברות הרשת של ARC ולאפשר להן לקבל את מה שהן צריכות במקום אחד: גישה לדאטה, היכרות עם מומחה קליני שילווה אותן, שותפות בעיצוב המוצר או השירות, מחקרים קליניים ופיילוט בבית החולים". יתרון בולט נוסף הוא האפשרות להציג את החברות לשותפים במרכזים רפואיים בינלאומיים, בעיקר בצפון אמריקה אך גם באירופה ובמקומות נוספים בעולם.
בית החולים כחממת סטארט-אפ
לא מעט סטארט-אפים צמחו בבתי החולים. מהמערך באיכילוב יצאה פיקסיז דיאגנוסטיקה, שפיתחה טכנולוגיית AI לחיזוי הסיכוי של חולה סרטן להימנות עם 20 האחוזים המגיבים לטיפול אימונותרפי. החברה הוקמה על ידי צוות חממת VLX על בסיס מחקרו של ד"ר אילן וולוביץ' מהמעבדה לאימונותרפיה של הסרטן במחלקה הנוירוכירורגית. "קשה להפריז בערך המוסף שצפוי כאן למטופלים, לרופאים, לחברות הביטוח ולמערכת כולה", אומרת ד"ר גבע, שהייתה שותפה במחקר ובהפיכתו למוצר מסחרי.
"החוכמה היא לא להוסיף טכנולוגיה בשם הטכנולוגיה ולהציף את המערכת אלא להשתמש בחדשנות כדי לעזור מערכת. הרבה פעמים Less is more"
ביגר מספרת על חברות שקמו בשיבא, אם על ידי קלינאים ואנשי צוות רפואי שזיהו בעיה ואפיינו עבורה פתרון ואם על ידי יזמים שהגיעו מבחוץ, זיהו בעיות והקימו חברות סביב הפתרונות. "אנחנו מחפשים חברות שנותנות ערך אמיתי במערכת הבריאות ויכולות להביא להשפעה חיובית גלובלית". היא מציגה הזדמנות מעניינת לסטארט-אפים עם הפנים לחו"ל: חממה בשיקגו של ARC, בשותפות עם חברת בנייה וקרן הון סיכון, כשער כניסה לעולם ה-Healthcare באזור. עוד על הפרק: הקמת מרכזים בקנדה ובאוסטרליה במודלים שונים. אבל אולי ה-הזדמנות היא מיזם Healthspace 2030 שמוקם בניו ג'רזי.
Healthspace מספק הצצה לטיפול הרפואי של סוף העשור: אילו טכנולוגיות צפויות להיכנס לבתי החולים, כיצד ישודרג המכשור הרפואי, ומה יכללו חדרי הניתוח, האשפוז, הטיפול הנמרץ והטיפול מרחוק, תחום שצפוי לצבור תאוצה ניכרת. חללי התצוגה ישמשו לסימולציות, דיונים, כנסים והשתלמויות מקצועיות. הם גם יספקו הזדמנות לסטארט-אפים ולחברות מסקטור ה- Medical Deviceלהציג טכנולוגיות עתידיות ולבחון אותן בסביבות הטיפוליות העתידיות. מיזם דומה מוקם בשיבא בשיתוף משרד הבריאות.
התמכרות לחדשנות
חדשנות היא קודם כל תפיסת עולם. סירוב לקפוא על השמרים והתעקשות לחפש דרכים יעילות יותר שיניבו תוצאות טובות יותר. בשירותי הרפואה יש לחדשנות חלק חשוב בהצלת חיים ובשיפור איכותם. אבל מתברר שיש גם דבר כזה - יותר מדי חדשנות ואפילו התמכרות לחדשנות, או הפיכתה מאמצעי למטרה. "לפעמים זה נופל למקום של עוד מערכות ועוד אפליקציות שהן במקרה הטוב Nice to have, ובמקרה הפחות טוב הופכות למעמסה או למה שמכונה פיל לבן", אומרת ד"ר גבע. "החוכמה היא לא להוסיף טכנולוגיה בשם הטכנולוגיה ולהציף את המערכת, אלא להשתמש בחדשנות כדי לעזור למערכת. הרבה פעמים Less is more".
אתגר מורכב כשלעצמו הוא לרתום את המערכת לשינוי. "אי אפשר לעשות חדשנות לבד", מעירה שפר, "חייבים את הרופאות והרופאים, האחיות, האחים ואנשי המזכירות, כשותפי דרך כבר בפיילוט. לא פעם זה אומר שהם יצטרכו להריץ שתי מערכות במקביל. כשהצוות מבין שהכלי החדש משרת אותו ואת המטופלים, יש סבירות גבוהה שהוא ילך את האקסטרה מייל לטובת הטמעת הכלי, גם אם בטווח הקצר זה אומר לעבוד יותר. חדשנות נועדה להקל, ליצור מציאות טובה ופשוטה יותר ולכן המוצרים צריכים להיות אינטואיטיביים אבל הם לא יכולים להחליף את היד התומכת, הקשר הישיר, ודאי לא אצל מטופלים מבוגרים שמתקשים יותר עם טכנולוגיה".
אפיון של חדשנות, מחדדות כל הבכירות העוסקות בתחום בבתי החולים, מתחיל במיפוי צורכי המערכת - מפרוטוקולי הטיפול ועד לתפקוד היומיומי במחלקות. השלב הבא הוא לנסות להתאים פתרונות, ורצוי כאלה שיעמדו במסגרת התקציבית והאנושית של המוסד הציבורי המורעב ממילא. חשוב לפרוט את החלום לצעדים קטנים ולראות מה ישים בכל נקודת זמן. מרגע שהוחלט על הפתרון המיטבי, ההטמעה מאתגרת לא פחות. איך גורמים לרופאים ולצוות להשתמש בכלים החדשים, ולא לראות בהם משהו שבין קישוט לאיום? ד"ר גבע: "החוכמה היא לא להיות מאוהב מדי בפתרון אלא להתמקד בבעיה. להמחיש לצוות אילו ערכים מקנה הכלי החדש, להקשיב גם לקולות היותר ציניים וסקפטיים, ולהיות פתוחים לאפשרות שהפתרון הוא פחות אפקטיבי משחשבנו. למערכות ציבוריות קשה לגלות גמישות לחדשנות אג'ילית, אבל הן צריכות להבין שחדשנות זה הרבה ניסוי וטעייה. פרויקטים רבים לא מצליחים, ועדיין צריך להשקיע כדי שמשהו יתפוס ויביא בשורה".