בישראל חיים כ-600,000 חולי סכרת, רובם מגיעים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית. תושבי הגליל מצויים בסיכון גבוה פי 3 מהממוצע לחלות בסוכרת ולסבול מסיבוכי המחלה. הנתון הבולט והמצער הזה, שמשפיע אגב באופן זהה על ישובים ערבים ויהודים כאחד, צפוי ככל הנראה להשתנות בשנים הקרובות בזכות מיזם שאפתני ומבורך בשם "ספרת הגליל". המיזם, אשר פועל לצמצם את מספר הטרום סוכרתיים ביישובים בגליל ב-50%, פועל באמצעות מחקר, מניעה, חינוך לאורח חיים בריא והנגשת שירותי בריאות. מאחורי הפרויקט עומדת הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בגליל וקרן ראסל ברי.
"מהנתונים בישראל ובעולם ידוע שאנשים בעלי מעמד סוציו-אקונומי נמוך סובלים יותר מסוכרת", אומר פרופ' נעים שחאדה, אנדוקרינולוג, מבכירי המומחים לסוכרת בישראל, נשיא האגודה הישראלית לסוכרת (איל), והמנהל של מיזם ספרת הגליל. "האוכלוסייה הזאת מתגוררת בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. הגליל בעצם עונה על שתי ההגדרות האלו. באוכלוסיות כאלו נראה יותר סוכרת, יותר השמנה ויותר סוכרת לא מאוזנת.
"יש לנו מדד ייחודי שנקרא איזון סוכרת לא טוב או איזון גרוע. הממוצע הארצי הוא 10% בעוד שבגליל הנתון עומד על 13%. כלומר 30% יותר מהממוצע הארצי. חשוב לזכור, איזון סוכרת גרוע הוא הגורם העיקרי להתפתחות סיבוכי התחלואה של סוכרת כמו עיוורון, אי ספיקה כלייתית, דיאליזה וכריתת איברים. יותר סיבוכים מובילים ליותר תמותה".
איזון גרוע משמעו חולי סוכרת שלא מקבלים את הטיפול התרופתי הנכון?
"זה לא רק עניין של טיפול תרופתי. איזון תלוי בכמה גורמים, ביניהם מעקב מסודר וסביבה מתאימה להתמודדות עם מחלות כרוניות. המטופל זקוק לתמיכה סביבתית על מנת לחיות אורח חיים בריא כמו מסלולי הליכה, מועדוני ספורט, גישה כלכלית לרכישת אוכל יותר בריא ועוד".
ד"ר סיון שפיצר, מומחית לבריאות האוכלוסייה ולצמצום פערי בריאות וסגנית מנהל המיזם, מרחיבה: "מקור הפערים בתחלואה איננו תלוי רק בפערים באיכות שירותי הבריאות. כשאנחנו מסתכלים על מה משפיע בסך הכל על הבריאות של האדם, אנחנו מייחסים כ-20% למערכת הבריאות ו-80% שהם תוצר ישיר של המקום שבו אדם חי".
לדברי פרופ' שחאדה, לישראל יש את סל התרופות מהטובים בעולם עבור חולי סוכרת, יחד עם זאת, הוא איננו תמיד מגיע לאוכלוסייה שזקוקה לו. "כשאנחנו בודקים מה אחוז החולים שעונים על הקריטריונים של הסל ואמורים לקבל את התרופות אפשר לראות שבגליל האחוז שלהם הרבה יותר נמוך ביחס למרכז. זה לא קשור רק לשירותי הבריאות, זה גם עניין של מודעות, חינוך רפואי, הנגשת תרופות, מתן טיפול נאות - הרבה דברים שמתיישבים כולם ביחד ועוזרים למטופל להשיג את המטרה של איזון טוב של המחלה".
אקוסיסטם למלחמה בסוכרת
ייחודו של מיזם ספרת הגליל הוא שמדובר במיזם הראשון בתחום הבריאות בקהילה שהצליח לקבץ שותפים רבים לדרך, ביניהם רשויות מקומיות, משרד הבריאות, משרד החינוך וכמובן גם קופות החולים שאפשרו הסתכלות רוחבית על נתוני האוכלוסייה והתחלואה.
פרופ' שחאדה: "גייסנו גם מובילי דעה בחברה, אנשי דת, מורים, ארגוני נשים וארגונים חברתיים בתוך היישוב. עד היום, בין אם אלו היו קופות החולים, משרד הבריאות או הארגונים החברתיים, כל גוף עבד לבד בהתמודדות עם התחלואה. אני מתאר את העבודה שלנו כעבודה של מנצח על תזמורת שאוסף את כל הנגנים שניגנו עד כה בנפרד והשמיעו רעש. המיזם עושה סינכרוניזציה של כל העשייה הזו".
מה אתם עושים בשטח?
"יש כאן אקוסיסטם שלם. אנחנו עוסקים בחינוך האוכלוסייה בצורה רוחבית, ומעניקים חינוך ממוקד ואינטנסיבי יותר לאוכלוסיות בסיכון גבוה. אנחנו מכשירים את הצוותים הרפואיים, רופאי המשפחה והאחיות. למשל, לקחנו 15 רופאי קהילה והכנסנו אותם להכשרה בבית ספר לסוכרת. הם מסיימים בקרוב שנה שנייה - מה שעתיד לשפר מאוד את הרפואה בתחום הסוכרת ואת החינוך לאורח חיים בריא שמשליך על עוד המון מחלות כרוניות אחרות כמו סרטן ומחלות לב וכלי דם.
"כמו כן, אנחנו עוסקים בחינוך בני נוער וילדים בבתי הספר. גם עובדי הרשות עוברים יום עיון על קידום נושא מניעת סוכרת. בחג הרמדאן, עשינו הכשרה של האימאמים במסגדים כדי שיעבירו דרשות בנושא שמירה על תזונה נכונה לאחר הצום. ודבר דומה נעשה גם בקהילה החרדית".
ד"ר שפיצר: "אנחנו מסתכלים על המיזם כעבודה הוליסטית ולא נפרדת, ולכן יש לנו ריבוי שחקנים וצוות רב-מקצועי, שכולל גם דיאטנים ומתכננים אורבניים שעובדים עם מחלקת ההנדסה של הרשות המקומית ועוסקים בנושא של שבילי הליכה, מתקני כושר, הצללות וכו'".
ספרת הגליל: מיזם בטוח ומתוקצב לעשר שנים
יתרון משמעותי של מיזם ספרת הגליל הוא שמדובר בפרויקט שמתוקצב לעשר שנים קדימה ואיננו תלוי בהחלטות של משרד ממשלתי כזה או אחר. פרופ' שחאדה: "המיזם זכה למענק מקרן ראסל ברי על סך 20 מיליון דולר. אונ' בר אילן עשתה 'מאצ'ינג' לסכום ובנינו תקציב של 75 מיליון דולר לעשר שנים קדימה. אנחנו מוגנים ולא תלויים באף אחד. יש לנו תוכנית מובנית, אקדמית ומבוקרת מבחינה מדעית ל-10 שנים. אנחנו בודקים את עצמנו בכל תקופה והמיזם מלווה במחקר מדעי".
מיזם ספרת הגליל פועל כשנה וחצי בחמש רשויות: נוף הגליל, נצרת, שפרעם, סכנין וצפת, וצפוי להתרחב לעוד 18 רשויות בחודשיים הקרובים. ד"ר שפיצר: "אנחנו קודם כל מתחילים לעבוד עם הרשות המקומית ויצירת התשתית מולה. הרשות המקומית יודעת מה החשיבות של טיפול בנושאים מוניציפליים כמו שיפור פני העיר או הנגשת חינוך, אבל שירותי בריאות הם משהו שנחשב לתפקיד של קופות החולים.
"חיברנו את הרשויות המקומיות כדי לעלות את המודעות לנושא של תכנון אורבני מקדם בריאות לצד מחלקת חינוך ברשות שנותנת דגש לבריאות. אנחנו מראים לרשות המקומית מה העלויות של מחלת הסוכרת עבור הרשות באופן ישיר ולמה יש לה אינטרס לטפל בנושא. במקביל, אנחנו עובדים על התערבות עם קופות החולים השותפות שלנו בתוך אותו היישוב. למשל, אם אנחנו רוצים להוריד את המעבר מטרום סוכרת לסוכרת, כל קופות החולים באותו יישוב קוראות לאותם חולים למעקב כדי למנוע את ההידרדרות שלהם וכדי לטפל באלה שכבר חולים.
"אנחנו פועלים מתוך ראייה שמחברת את כל החלקים יחד שידברו את אותה שפה ויובילו את השינוי בתחום אחריותם. בכל רשות יש בר"ק, ראשי תיבות של בריאות, רשות וקהילה. הוא מישהו שאמור לחבר את כל השותפים. הוא מקבל מאיתנו הדרכה ואנחנו גם מתקצבים את השכר שלו בשנה הראשונה. בנוסף, אנחנו גם מלמדים איך להביא משאבים ולשריין משאבים לנושא מתקציב הרשות".
האם יש לכם כבר נתונים מהמיזם?
פרופ' שחאדה: "כמובן שאנחנו רק בהתחלה, אבל כבר יש לנו נתונים מהערים שאנחנו פועלים בהן. אנחנו יודעים בכל עיר כמה אנשים היום מוגדרים שם במצב של טרום סוכרת במצב קשה, זו פצצה מתקתקת. מהפיילוטים שעשינו שם ראינו שההתערבות של המיזם הורידה את המעבר מטרום סוכרת לסוכרת מ-8% ל-3%".
ד"ר שפיצר: "התגובה החיובית ביותר שקיבלנו במיזם היא היענות לשיתופי הפעולה. לא פשוט להביא את כל הגורמים לעבוד יחד ולבנות פרויקטים משותפים. זה אומר הרבה שהמיזם הצליח לגייס ולרתום גופים רבים למען מטרה חשובה אחת".