שמעתם פעם את המושג המשפטי "התעשרות בלתי צודקת"? הנושא עולה בעיקר בהקשר של חברות מסחריות שמייצרות רווחים עצומים מפעילות מזיקה הכרוכה בנזק סביבתי או חברתי, וכתוצאה מכך מתעשרות.
בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן מחפשים כלים משפטיים שבאמצעותם ניתן להביא את החברות הללו לדין.
"יש מודלים עסקיים שאנחנו צריכים לעצור ולהגיד שהם לא הוגנים", אומר ד"ר יותם קפלן מהפקולטה למשפטים באונ' בר-אילן. "אם המודל העסקי שלך בנוי כך שאתה מרוויח מסבל אנושי או נזק לסביבה - פה אנחנו צריכים לעצור ולחשוב מה עושים.
"כדי להתמודד עם בעיות כאלו, צריך לזהות קשר ישיר מובהק בין הרווחיות של החברה לבין הפעילות המזיקה שלה, ורק אז ניתן לפתח נגד התופעה כלים משפטיים".
בבעיות אקלים למשל, את הנזק העתידי אנו צפויים לראות בעוד עשרות שנים. מבחינה משפטית, המשמעות היא שהדורות הבאים שיפגעו לא יכולים לתבוע חברות שנהנות כרגע מרווחים על הפעילות המזיקה שלהן.
כיצד התופעה באה לידי ביטוי בתחומים החברתיים?
"למשל, לרשתות החברתיות יש מודל עסקי מאוד ברור - טראפיק (כמות הצפיות)", מסביר ד"ר קפלן. "האתגרים שמעודדים ילדים להיות 'אמיצים' ולאכול אבקת כביסה נהיים ויראליים. הרשתות החברתיות רואות את זה ודוחפות את התוכן ליותר אנשים, כי זה המודל העסקי שלהן. ככה הן מרוויחות יותר, למרות נזקים גופניים ונפשיים של הילדים. על זה בדיוק דן המחקר - אנחנו בודקים באמצעות עבודה משפטית זהירה, איפה עובר הגבול - מתי רווחים של חברה הם לגיטימיים, ומתי הם לא.
דוגמאות נוספות למידע ומוצרים מזיקים עליהם חברות מרוויחות הון הן פייק ניוז, מוצרים ממכרים כמו טבק ומשככי כאבים ממכרים ועוד. לדברי ד"ר קפלן, מדובר בבעיה משמעותית בארה"ב, שלצערנו מתחילה להגיע גם לישראל.
ואיך זה ישפיע על העתיד שלנו?
"אני חוקר המון פסקי דין, כדי להראות שהרעיונות שלי כן מבוססים על היגיון שכבר קיים במשפט ושהשיפורים שאני מציע הם למעשה הרחבה הכרחית של חוקים ורעיונות משפטיים קיימים. אני חושב על הילדים שלי ומסתכל על העתיד. יש לנו אחריות למה שאנחנו משאירים אחרינו".