דחף בלתי נשלט ומיידי להטיל שתן, תכיפות גבוהה בהטלת שתן כולל בלילה, ובריחת שתן הם מתסמיני "שלפוחית השתן הרגיזה" (Overactive Bladder – OAB), מחלה כרונית שכיחה שמשפיעה על חייהם של מיליוני אנשים בעולם ונובעת מהפרעות בתקשורת בין עצבי העצה השולטים בשלפוחית ובשרירים האחראים על מתן שתן, לבין המוח. המחלה מחמירה עם הזמן ומחייבת טיפול.
סקר שקיימה חברת הגל החדש בשיתוף חברת מדטרוניק (Medtronic) חושף כעת כי 41% מהישראלים, נשים וגברים, בגילאי 40 ומעלה סובלים לפחות מאחד מתסמיני שלפוחית השתן הרגיזה. מעדויות של נשים וגברים אשר השתתפו בסקר, עולה שבריחת השתן מתחילה בכמות קטנה, ובשלב זה רובם מתמודדים עם הבעיה ולא פונים לגורם רפואי, בעיקר בשל תחושת בושה. התפנית קורית לעתים בפתאומיות, כאשר הצורך הדחוף להטיל שתן אינו נשלט יותר ומתרחשת בריחת שתן משמעותית. מהרגע ש'תקלה' כזאת קורית, ואף חוזרת על עצמה, רבים מהסובלים מהבעיה בוחרים להפחית את היציאה מביתם, אם אינה הכרחית. ביציאה מהבית, חלקם משתמשים בחיתולים למבוגרים ונושאים עמם בתיק בגדים להחלפה. איכות החיים בשלב זה נפגעת משמעותית, ואפילו במצב זה, לא רבים פונים לגורם רפואי.
הרפואה מאבחנת את קיומה של מחלת שלפוחית השתן הרגיזה בעיקר על ידי תחקור מדוקדק של ההיסטוריה הרפואית וביצוע בדיקה גופנית של המטופל. הסימפטום העיקרי הוא דחיפות במתן שתן בשילוב חלק או כל הסימפטומים שתוארו לעיל. על מנת להגדיר כי אכן מדובר בשלפוחית רגיזה יש לבצע בדיקות נוספות כדי לשלול פתולוגיה אחרת בדרכי השתן. הבדיקות המומלצות הן בדיקה גופנית מכוונת לפי מגדר המטופל/ת, בדיקות שתן ואולטרסאונד דרכי שתן, בדיקות דם, בדיקות דימות, אורודינמיקה, ציסטוסקופיה ועוד.
לנהל שגרת חיים נורמלית
למי שאובחן, מוצעים טיפולים שונים, בהתאם למצב: טיפול תרופתי, שינוי אורח חיים (משטר תזונה, נוזלים וספורט), טיפולי פיזיותרפיה ואימוני פילאטיס לחיזוק שרירי האגן, ופתרונות אחרים הקיימים בשוק ומספקים שיפור והקלה מסוימת במצב. אולם, יש מקרים בהם טיפולים אלו לא עוזרים ואז מוצעים טיפולים מתקדמים כמו טיפול בוטוקס המוזרק לדופן שלפוחית השתן וכן טיפול באמצעות גירוי סקראלי, טכנולוגיה מתקדמת בעלת תוצאות ארוכות טווח.
גירוי סקראלי (Sacral Nerve Stimulation) היא טכנולוגיה ייחודית שפיתחה מדטרוניק המתמקדת בבעיות במערכת התקשורת בין השלפוחית והמוח, ומיושמת באמצעות קוצבים זעירים מסוג Micro/InterStim II. הקוצב מושתל באזור האגן ושולח פעימות חשמליות עדינות לעצבי העצה האחראים על תנועת השלפוחית (או פי הטבעת, במקרה של דליפת צואה) וכך מסדיר את פעילותה. הקוצב מסוג Micro הוא נטען ושמיש למשך כ-15 שנה, בעוד הקוצב מסוג InterStim II אינו נטען ושמיש למשך חמש שנים.
הגירוי הסקראלי מטפל גם בבעיית אצירת שתן, כאשר השלפוחית לא מתרוקנת בצורה עצמונית והריקון שלה נעשה עד כה רק באמצעות החדרת קטטר.
מטופלים שעוברים השתלת קוצב סקראלי, מלווים לכל אורך התהליך על ידי צוות משולב של בית החולים וחברת מדטרוניק. מדובר בהליך כירורגי קצר, שנעשה על ידי רופא מיומן ומהלך ההחלמה קצר וכמעט נטול כאבים. החזרה לשגרת חיים נורמלית אצל מרבית המטופלים בקוצב מאוד מהירה והם מדווחים על הקלה משמעותית, פיזית ונפשית. מדטרוניק מלווה את המטופל גם אחרי התקנת השתל, מסבירה כיצד להתנהל עמו בקלות בחיי היומיום ותומכת בכל עניין.
לפני ביצוע ההשתלה, יש תקופת ניסיון בת מספר שבועות שנועדה להעריך את יעילות הטיפול בחיי היומיום. המכשיר הניסיוני הוא חיצוני ולא מושתל. במידה והוחלט להמשיך, מתבצעת השתלה, לרוב של קוצב מסוג Interstim ll. בתום ההליך, המטופל מקבל שלט המאפשר לו להפעיל ולכבות את המכשיר ולהתאים את רמת הגירוי. פעולת הגירוי אינה כואבת ובמשך הזמן כבר לא מורגשת. חשוב לציין שמדובר בתהליך הפיך, כלומר ניתן להוציא את השתל, אם מסיבה כלשהי מבקש זאת המטופל.
הקוצבים הסקראליים של מדטרוניק סייעו משנת 1990 ועד היום ליותר מ-350 אלף מטופלים בעולם, ו-89% מהם דיווחו כי המכשיר עוזר להם להתמודד בהצלחה עם המחלה. הצלחה מוגדרת כשיפור משמעותי של 50% ומעלה בתסמינים. הקוצב נכנס לסל הבריאות בישראל בהתוויה לטיפול בשלפוחית רגיזה בשנת 2022. עד היום יותר מ-50 חולים בישראל עברו את תהליך ההשתלה וחיים עם הקוצב. ההערכה היא כי הפוטנציאל גבוה בהרבה, בהינתן מודעות רבה יותר בקרב חולים.
סקר: 93% מהחולים חשים פגיעה באיכות החיים
על מנת להעלות את המודעות למחלה ככלל ולעודד קבלת טיפול מכל סוג, קיימה לאחרונה מדטרוניק סקר שוק ייחודי בישראל. הסקר פנה למדגם מייצג של 400 גברים ונשים בגילאי 40 ומעלה, מקרב האוכלוסייה היהודית, הדוברת עברית.
41% מהציבור הישראלי בגילאי 40 ומעלה סובל לפחות מאחד מתסמיני שלפוחית השתן הרגיזה, כאשר המחלה שכיחה יותר אחרי גיל 60. 24% דיווחו על הטלת שתן בתכיפות גבוהה (יותר מעשר פעמים במהלך היום). 28% דיווחו על דחף בלתי נשלט להטיל שתן בעיתוי לא צפוי ואצל 16% מתרחשת דליפת שתן. נשים סובלות יותר מהבעיה – 45% לעומת 37% מהגברים.
לתסמיני שלפוחית השתן הרגיזה יש השלכות שונות על איכות החיים, בהתאם לחומרת הבעיה. 93% מהנשאלים דיווחו כי איכות חייהם נפגעה, ו-60% מהם מגדירים זאת כפגיעה משמעותית. 81% דיווחו על פגיעה ברציפות ואיכות השינה בלילה. 41% חשים כי התפקוד שלהם בעבודה ובפעילות הספורטיבית חווה את הפגיעה הרבה ביותר. 36% דיווחו על פגיעה בפעילות פנאי, 26% - פגיעה בזוגיות ובקיום יחסי מין, 18% אמרו כי הקשרים שלהם עם בני משפחה וחברים נפגעו.
55% מהנשאלים מתמודדים לבד והסביבה לא מודעת לבעיה. אלו שבוחרים לשתף (45%), עושים זאת בעיקר במעגל הקרוב של המשפחה – 41%, ורק 4-5% שיתפו חברים ואנשים בסביבת העבודה. אחרי גיל 70 אנו רואים שינוי מגמה, כאשר רק 31% אינם מתייעצים. יש לשער שבגילאים אלו, ישנם גורמים כמו בני משפחה ומטפלים חיצוניים שעמם מתבצעת התייעצות שוטפת בנושאי בריאות. אלו שמתייעצים עושים זאת בעיקר עם רופא המשפחה או רופא אורולוג (18-19%), ולאחר מכן בפער משמעותי (8%) פונים לקבוצות ופורומים בפייסבוק, בודקים בגוגל וכד', או לחברים ובני משפחה (5%).
לשאלה – כיצד את/ה מטפל/ת בתופעה, רוב הנשאלים (38%) ענו כי הם נמנעים משתייה כמה שעות לפני השינה, כדי להימנע מהקימה בלילה. 31% נמנעים ממאכלים שמחמירים את התופעה, כמו מאכלים חריפים ושתיית משקאות המכילים אלכוהול ו/או קפאין. 30% , רובם גברים, לא מטפלים כלל וחיים עם המגבלות הכרוכות בבעיה; 29% (בעיקר נשים) מתרגלים פילאטיס ופיזיותרפיה כדי לחזק את שרירי רצפת האגן; 18% , בעיקר נשים, משתמשים במוצרי ספיגה ו-13% מהנשאלים מקבלים טיפול תרופתי כלשהו, לרוב גברים ואנשים בגילאי 60+.
רק 7% מהנשאלים מודעים לגישות טיפוליות אחרות, כמו למשל השתלת קוצב סקרלי. לשאלה, האם ישקלו תרפיה טיפולית זאת, 34% הביעו נכונות, כאשר 29% ענו כי ישקלו בחיוב ו-5% בטוחים כי היו מבצעים את ההליך, לו היו מודעים לו.
61% מהנשאלים בסקר, בעיקר בגילאי 40-49, לא מודעים לכך שהבעיה ממנה הם סובלים מוכרת כתסמונת שלפוחית השתן הרגיזה. חוסר המודעות גבוה יותר בקרב גברים (68%) לעומת נשים (55%). המודעות לתסמונת גדלה בקרב נשים בגילאי 60+. חוסר מודעות זה פוגע בסיכוי לקבל טיפול מתאים: 61% מאלו שלא מודעים לקיומה של התסמונת לא פנו עד כה להתייעצות לגבי טיפול. 39% מאלו שלא מודעים, ביצעו בכל זאת פנייה לקבלת התייעצות וטיפול. בקרב אלו שמודעים לקיומה של התסמונת, וככל הנראה חושבים כי הם סובלים ממנה, 63% פנו להתייעצות.
לסיכום, בעיות בשליטה בשלפוחית השתן ניתנות לטיפול ולניהול. בניגוד למה שנהוג לחשוב בריחת שתן אינה חלק טבעי מתהליך ההזדקנות או אירוע בלתי נמנע לאחר לידה. זהו מצב רפואי אשר חשוב להיוועץ לגביו עם גורם רפואי, כמו למשל רופא מומחה לאורולוגיה תפקודית.