כששומעים את המילה "אופנובנק", מיד עולה על השפתיים חיוך קטן ונוסטלגי. בגיל 48 עם שם של גיבור ישראלי, התחיל רוני ליבוביץ את חייו מהתחלה. בשנת 1998 הוא סיים לרצות 8 שנות מאסר בגין שוד 22 בנקים, אותם ביצע כשהוא רכוב על האופנוע המפורסם. היום הוא מעיד על עצמו: "החיים שלי טובים, כיף ולי וטוב לי".
"היום אני מרצה בפני בני נוער שעדיין לא נולדו באותה תקופה, ובכל זאת הם מכירים טוב את הסיפור שלי", מספר ליבוביץ. מהשם שיצא לו הוא פחות מרוצה, הוא גם מאוד מתגעגע לאלמוניות שאבדה לפני 20 שנה, אבל היום מסתובב האופנובנק לשעבר בכל הארץ ומעניק הרצאות בפני קהלים רבים ומגוונים.
מול מאות צופים הוא מספר על החוויה האישית שעבר, על לקחים ובעיקר מפגיש אותם עם סיפור שמעולם לא שמעו, ולבטח לעולם לא ישכחו.
את ההשראה לספר את סיפור חייו הוא קיבל מיוסי אלפי - אביו של גורי אלפי, שאותו מכנה ליבוביץ "היהודי החביב היקר", שהגיע לכלא לספר סיפורים לאסירים. השניים התיידדו ובחופשות מהכלא החל ליבוביץ להרצות בעצמו. "זה סיפק לי אמצעי מחיה ויכולת לעבור את החופשות", הוא משחזר.
"היה לי בשביל מה להשתחרר"
ללא עבודת שיווק הרצאותיו של ליבוביץ התגלגלו מפה לאוזן, ואחרי השחרור מבית הכלא, בזכות אתר האינטרנט "מרצה", ההרצאות התמסדו לכדי פרנסה של ממש. "ההרצאות מעניקות לי ניקוי וטיהור עצמי", הוא מספר, וכעת הוא מרצה בפני חוגי בית, מוסדות חינוך, אנשי צבא ואפילו בפני נציגי משטרה.
סיפורו של ליבוביץ אינו מזכיר כלל סיפורים של אסירים משוחררים אחרים. "למזלי, יש בי כמה תכונות שעזרו לי מאוד", הוא אומר. לאחר שישב 2,995 ימים בכלא, הוא השתחרר והחל לעבוד בחברת הובלה כסגן מפקד גדוד הובלה. אחר כך, בזכות היותו מומחה ללוגיסטיקה, החל ליבוביץ להעניק שירותי ייעוץ לחברות. "המקצועיות והנחישות שלי עוזרות לי למקד את עצמי, אני לא ממורמר כמו אסירים אחרים", מעיד על עצמו האופנובנק לשעבר.
"רק אדם שחווה את נטילת החופש, יכול להבין איזה עונש זה", הוא מספר על תקופת מאסרו. לדבריו, הוא אחד מהאסירים הבודדים שהודו בטעות שעשו ושהחזירו את כל הכסף שנלקח לא כחוק, והוא יודע כי הוא לא חף מפשע. ליבוביץ' גם מעיד על עצמו שאינו מייצג את העבריין הקלאסי: "לא היה לי שום אויב בכלא, לא מצד ההנהלה ולא מצד האסירים".
הכל בזכות המשפחה
לאחר השחרור היה לליבוביץ ברור שהוא עומד להתאחד שוב עם בנו, ליאל, המחזיק בתואר ד"ר במשחקי וידאו מאוניברסיטת קולומביה היוקרתית, וחי בניו-יורק. אך ללא ספק אחת מנקודות האור בחייו של האופנובנק לשעבר היא יסמין מרחב, מנכ"לית משרד פרסום וחברתו לחיים ב-12 השנים האחרונות.
"אני האסטרונאוט והיא עם הרגליים על הקרקע, היא מאזנת אותי", מספר ליבוביץ בהערצה על האישה שהכיר באחת מחופשותיו מהכלא, ושחיכתה לו עד יום השחרור. "היא עזרה לי לשבור את החומה הסינית שבניתי מסביבי". אל בתה מורן הוא מתייחס כאל בתו לכל דבר, ומודה שבזכות המשפחה הוא מה שהוא היום. "יסמין היא ה'ין' ואני ה'יאנג', היא העניקה לי חיים חדשים".
במקביל להרצאות, ליבוביץ עומד לסיים לימודי תואר שני בהיסטוריה צבאית באוניברסיטה הפתוחה. יש שיאמרו שלליבוביץ היה הרבה מזל לאחר שהשתחרר, אבל הוא מייחס את הצלחתו לחוזק הנפשי שלו. "החיים העניקו לי חוסן נפשי, היה לי בשביל מה להשתחרר ולהמשיך הלאה. הכי חשוב, נתקלתי באנשים טובים. אני איש סופר אופטימי בחיים, מעריך את החיים, כיף לי וטוב לי", הוא מתוודה.
כתבות קודמות בסדרה:
גלית עלתה על "דרך המלך"