>>הרגעים הגדולים של 2011 - הפרוייקט המלא
זה היה קיץ של מחאה חברתית. צעירים בכל רחבי העולם יצאו נגד הסדר הקיים במדינתם וקראו לשינוי. גם לונדון בערה. בדיוק כמו השריפה הגדולה שהחריבה חצי עיר במאה ה-17 אחרי שאופה שכח לכבות את התנור, בקיץ האחרון אירוע שולי לכאורה גרם לתושבי הממלכה המאוחדת לשמוט את הרקיק מידם ולדלג על התה של חמש.
מה שהחל כמחאה שקטה מול תחנת המשטרה בטוטנהם על כך ששוטרי הסקוטלנד יארד ירו והרגו צעיר בשם מארק דאגן, שנשא על גופו השחור סמים ונשק בליל ה-6 באוגוסט, התפשט כשריפה בשדה עוולות, שניזונה מאחוזי אבטלה גבוהים וקיצוצים בתקציבים ציבוריים, והוביל לוונדליזם ומעשי ביזה בכל המדינה.
חמישה ימים בלבד הספיקו להשבית את אנגליה כליל – הפרות סדר נרשמו, אזרחים נעצרו ושוטרים נפצעו. הפרלמנט הבריטי התכנס לדיון חירום ב-11 באוגוסט, למרות שהיה בפגרה. אצלנו בארץ כולם דיברו על מחאה ואהבה, אוהלים פרחו בשדרות העיר, מופעי ענק ועצרות מילאו את סופי השבוע ופרובוקציה אחת מתמשכת הקוראת לצדק חברתי נמתחה על פני חודשים – ואנחנו עדיין מחכים לתוצאות.
פעם נוספת הוכיחו האנגלים שבדיוק כמו מוזיקת פאנק או טלוויזיה איכותית כשיש להם משהו חשוב להגיד – הם אומרים אותו ישר, קצר ולעניין. כי שזה מגיע למחאות לפעמים עדיף זבנג וגמרנו על פני הימרחות של שבועות. ובשורה התחתונה, לא משנה מה הייתה התוצאה הסופית – אצל הבריטים זה היה יותר מגניב.