ועדת פרס נובל הכריזה היום (רביעי) על הזוכים בפרס היוקרתי בכימיה. הפרס חולק בין שלושה חוקרים - הצרפתי מונגי ג. בוונדי מאוניברסיטת MIT, האמריקני לואי אי ברוס מאוניברסיטת קולומביה והרוסי אלכסיי אקימוב Nanocrystals Technology. 

השלושה הם ממפתחי ההתקנים הזעירים שמכונים נקודות קוונטיות, שהן ננו-חלקיקים המתפקדים כמוליכים למחצה, שאפשר להנדס אותם למגוון של שימושים בזכות היכולת לשלוט בתכונות האלקטרוניות והאופטיות שלהם. נקודות קוונטיות משמשות ברכיבים אלקטרוניים. בין היתר תאים סולריים, מכשירי דימות רפואי, מיקרוסקופים, לייזרים ובהתקני תאורה.

הזוכים בפרס נובל בכימיה (צילום: רויטרס)
הזוכים בפרס נובל בכימיה | צילום: רויטרס

בשנה שעברה הוענק הפרס בכימיה  לקרוליין ברטוצי (Bertozzi), מורטן מלדל (Meldal) וקרל בארי שרפלס (Sharpless), על פיתוח דרכים חדשות לבניית מולקולות והצמדתן זו לזו. שרפלס היה לאדם הרביעי בהיסטוריה שמקבל פעמיים פרס נובל במדעים. בשנת 2021 קיבלו את הפרס בכימיה בנימין ליסט (List) ודייוויד מקמילן (MacMillan) על פיתוח שימוש במולקולות קטנות כזרזים לתגובות אורגניות, במיוחד להבחנה בין שתי צורות שהן "תמונות ראי" של אותה מולקולה, כאשר לכל אחת יש פעילות ביולוגית שונה. בשנת 2020 הוענק הפרס לשתיים ממפתחות שיטת CRISPR לעריכה גנטית, עמנואל שרפנטייה (Charpentier) וג'ניפר דאודנה (Doudna). 

הזוכים בנובל בפיזיקה ורפואה

אתמול זכו פייר אגוסטיני מאוניברסיטת אוהיו בארה"ב, פרנץ קראוז מאוניברסיטת מינכן בגרמניה ואנה אן ל'הולייר מאוניברסיטת לונד בשוודיה בפרס נובל לפיזיקה. הם זכו בפרס היוקרתי על מחקרים בתחום דינמיקת אלקטרונים. השלושה תרמו לפיתוח שיטות לייצור הבזקי אור קצרים במיוחד, של מיליארדית של מיליארדית השנייה.

שלשום הוכרז בשוודיה כי פרופ' קתלין קריקו מהונגריה ופרופ' דרו וייסמן מארה"ב הם הזוכים בפרס נובל לרפואה לשנת 2023. הם זכו בפרס היוקרתי בעקבות התרומה לפיתוח חיסוני mRNA שהובילו בין היתר לחיסוני קורונה. מחקרם שתרם לפיתוח חיסוני הקורונה וחיסונים מתקדמים נוספים נערך באוניברסיטת פנסילבניה.