בתחילת חודש יולי נשבר שיא הטמפרטורה העולמי לא פחות מ-3 פעמים, ועמד בממוצע על קצת יותר מ-17 מעלות. מדובר בממוצע שנמדד באלפי תחנות מכל רחבי העולם (ביום ובלילה, בחצי הכדור הצפוני והדרומי, בים וגם ביבשה), ומרסק את השיא הקודם שנרשם באוגוסט 2016 ועמד על 16.92 מעלות. הנתונים הללו אומתו על ידי מספר מערכות מטאורולוגיות גלובליות ששייכות לארגונים אמריקנים, אירופאים ובימים האחרונים מגיע אישוש גם מיפן.

על פי נתוני השירות המטאורולוגי, גם חודש יוני האחרון היה חם מהממוצע ושבר את השיא הקודם של יוני 2019. במקביל, גם טמפרטורות פני הים העולמיות הגיעו לשיא בחודשים מאי ויוני (ממוצע כלל עולמי, שבמקרה זה לא עלה בקנה אחד עם המדידות באזור ישראל).

ההתחממות הגלובלית - וההשלכות

החום הזה צריך להדאיג לא רק את אוהבי החורף, אלא את כולנו. ההתחממות הגלובלית שנמשכת ללא הרף גורמת לנזקי מזג אוויר חריפים בכל רחבי העולם. בין היתר, זה כולל ירידה בהיקף הקרח באנטארקטיקה: עם 17% מתחת לממוצע הפריסה הרגיל של חודש יוני. פחות קרח משמע מפלס מים שעולה בהדרגה – על כל השלכותיו המורכבות.

לגבי טמפרטורת המים הגבוהה: עם התחממות האוקיינוס האטלנטי והשקט, ישנה סבירות גוברת ליותר הוריקנים וציקלונים טרופיים ולאירועי גשם כבד, זאת לצד ריבוי אירועי בצורת בצדדים היבשים יותר של כדור הארץ. כמובן, בל נשכח את האפקט המיידי של התחממות וההתייבשות: צפי לעלייה בכמות השרפות בחודשים הקרובים.

משבר האקלים (צילום: David McNew, Greenpeace)
משבר האקלים. שרפה, ארכיון | צילום: David McNew, Greenpeace
_OBJ

שני התהליכים המרכזיים שמעצימים את התופעות הללו הם כמובן אפקט החממה, פליטת גזים מזהמים על ידי פעילות האדם שעדיין הולכת ועולה משנה לשנה. עלייה עדיין ניתן להשפיע. בנוסף אנחנו נמצאים בשנת "אל ניניו", תהליך מחזורי של התחממות רצועת פני מים רחבה באוקיינוס השקט שמשנה סירקולציית אוויר ברחבי העולם ומקצינה עוד יותר את תופעות מזג האוויר.

למרות חוסר הנוחות המורגש כתוצאה מגל החום בישראל, קשה מאוד לקבוע שזה יסתיים כאן; הנתונים הדרמטיים שראינו בכל רחבי העולם בשבועות האחרונים עולים בקנה אחד עם הצפי ארוך הטווח.