מתקני ייצור חצובים בסלע, שהיו בשימוש בתקופת בית המקדש הראשון לפני כ-2,800 שנה, נחשפו לאחרונה במהלך חפירות בגן הלאומי עיר דוד שבירושלים. לדברי החוקרים מרשות העתיקות ומאוניברסיטת ת"א, "ייתכן שהתעלות שימשו להשריה של מוצר כלשהו. המיקום המרכזי של מתקני התעלות מלמד שהמוצר שיוצר בהם היה קשור בארמון או במקדש".
בחפירה התגלו עד כה שני מתקנים בחניון גבעתי במרחק של כ-10 מטרים זה מזה, וייתכן שהם השתייכו למתקן אחד גדול. במהלך כנס "מחקרי עיר דוד ה-24" שיתקיים בשבוע הבא תיפתח החפירה במקום לקהל הרחב. החוקרים שגילו את המתקנים סוברים כי מיקומם, הסמוך למקדש ולארמון המלכים, מרמז על כך שהתוצרים שלהם השתלבו בכלכלת הארמון או בית המקדש באותה תקופה.
את המתקן הראשון מצאו החופרים בקצה הצפון-מזרחי של חניון גבעתי, והוא כולל סדרה של לפחות תשע תעלות שהוחלקו בגימור עשוי בקפידה. על גבי מצוק הסלע, התוחם את המתקן מדרום, ניתן להבחין בשבעה מרזבים, שהובילו נוזלים מראש גוש הסלע, ששימש כאזור פעילות, אל מתקן התעלות.
ד"ר יפתח שלו, חוקר בכיר ברשות העתיקות, סיפר: "הסתכלנו על המתקן והבנו ש'עלינו' על משהו ייחודי, אבל מאחר שלא ראינו אף פעם מתקן דומה לזה בארץ, לא ידענו כיצד לפרשו. גם התאריך שלו לא היה ברור. הבאנו לשטח כמה מומחים שיבדקו אם נותרו בקרקע או בסלע שאריות שאינן נראות לעין, ושיוכלו לעזור לנו להבין מה זרם או עמד בתעלות. ביקשנו לבדוק אם נותרו שרידים אורגניים או עקבות של דם, ולשם כך נעזרנו אפילו ביחידה לזיהוי פלילי של המשטרה ובקשרים שלה עם חוקרים בעולם, אך בינתיים – ללא הועיל".
"התעלומה רק הלכה והתפתחה ברגע שמצאנו את המתקן השני מדרום", שחזר פרופ' יובל גדות מהחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. "מתקן זה, מורכב מלפחות חמש תעלות שמובילות נוזלים. למרות כמה הבדלים בדרך שבה התעלות נחצבו ועוצבו, ברור כי המתקן השני דומה מאוד למתקן הראשון. הפעם גם הצלחנו לתארך את מועד היציאה של המתקן משימוש: סופה של המאה ה-9 לפני הספירה, ימיהם של המלכים יהואש ואמציה. אנחנו מניחים שהמתקנים, שכאמור - יכול להיות ששימשו יחד, נחצבו כמה עשרות שנים קודם לכן".
לדברי פרופ' גדות, "זוהי תקופה שבה אנו יודעים שירושלים השתרעה על פני שטח שכלל את שלוחת עיר דוד, והר הבית ששימש כלב ליבה של העיר. המקום המרכזי של מתקני התעלות סמוך לחלקיה החשובים של העיר מצביע על כך שהמוצר שיוצר בעזרת התעלות היה קשור בכלכלת המקדש או הארמון. צריך לזכור שפעילות פולחנית כוללת הבאה של תוצרת חקלאית מן החי ומן הצומח למקדש. פעמים רבות המבקרים במקדש לקחו עמם חזרה מוצרים שנשאו איתם את קדושת המקום".
"מאחר שהתעלות לא מובילות לאגן ניקוז גדול וכיוון הזרימה שלהן משתנה, יתכן שהתעלות, לפחות במתקן הצפוני, שימשו להשרייה של מוצרים – ולא לניקוז נוזלים", הסביר ד"ר שלו. "ייצור חוטים מפשתה, למשל, מחייב השריה של הפשתה לזמן ממושך לשם ריכוך שלה. אפשרות נוספת היא שהתעלות הכילו תמרים שהושארו לחימום באור השמש כדי לייצר סילאן, כמו במתקנים בעלי צורה דומה שהתגלו במקומות רחוקים כמו עומאן, בחריין ואיראן".
ד"ר שלו הוסיף כי "בעתיד הקרוב ניקח מהמתקנים דגימות נוספות של אדמה, וננסה פעם נוספת לזהות בה מרכיבים שיוכלו לעזור לנו לפתור את התעלומה: מה היה המוצר שהיה חשוב לכלכלת העיר, המקדש או הארמון".