אימהות של לווייתן קטלן מגנות על בניהן מפני פציעה בקטטות עם לווייתנים אחרים – כך גילו לאחרונה מדענים שחוקרים את תופעת גיל המעבר אצל בעלי חיים שונים. המחקר הראה פחות סימני נשיכה על זכרים - כאשר אמם עדיין הייתה נוכחת בחייהם, אך הפסיקה להתרבות.

עוד בנושא - סיקור N12

ידוע כי רק שישה מינים, בני אדם ו-5 סוגים של לווייתנים, חווים את גיל המעבר והמחקר האחרון מספק תובנות חדשות לגבי היתרונות האבולוציוניים הפוטנציאליים של התופעה. "המוטיבציה של הפרויקט הזה היא באמת לנסות ולהבין כיצד הנקבות הללו, לאחר הרבייה, עוזרות לצאצאים שלהן", אמר צ'רלי גריימס, חוקר לווייתנים באוניברסיטת אקסטר ומחבר המחקר. "התוצאות שלנו מראות מסלול חדש של 'אימוץ' גיל המעבר אצל לווייתנים קטלניים".

נקבות לווייתנים קטלנים חיות עד 90 שנה בטבע, ורובן חיות בממוצע 22 שנים לאחר הגיל שמוגדר כגיל המעבר. מדענים תהו זה מכבר מדוע בני אדם וכמה מיני לווייתנים מבלים חלק ניכר מחייהם בלי להתרבות. מחקרים קודמים חשפו יתרונות אבולוציוניים לתופעה, משום שהן מגדילות את תוחלת החיים של הצאצאים שלהן, דרך תרומה לתזונתם. המחקר החדש מצא כי אימהות מנוסות גם עוזרות לבניהן לנווט את מערכות היחסים החברתיות.

הממצאים התבססו על ניתוח של קרוב ל-7,000 תצלומים של לווייתנים קטלניים, שחיים מול חופי האוקיינוס ​​השקט של צפון אמריקה ומעקב אחריהם שנמשך יותר מ-50 שנה. הלווייתנים האלו ניזונים בעיקר מסלמון ואין להם טורפים טבעיים מלבד בני אדם, כך שסימני שיניים על עורם יכולים להיגרם רק על ידי לווייתנים קטלניים אחרים.

התמונות, בשילוב עם נתוני מעקב אחר אוכלוסיית הלווייתנים, הראו כי זכרים שהאימהות שלהם נוכחות לאחר גיל המעבר מראים פחות סימנים של מפגשים אגרסיביים. אפקט המיגון לא חל על בנות והתרחש רק לאחר שהאימהות הפסיקו להתרבות.

לא ברור בדיוק כיצד האימהות מגינות על בניהן, אם כי המדענים אמרו שעימותים נוטים להיות כרוכים ביריבות על בני זוג. "יכול להיות שהן משתמשות בידע המוגבר שלהן על קבוצות חברתיות אחרות, כדי לעזור לבניהן לנווט ולהתרחק מאינטראקציות מסוכנות", הסביר פרופ' דארן קרופט, גם הוא מאוניברסיטת אקסטר. "ייתכן שהן מאותתות לבניהן להימנע מהקונפליקט, או שיכול להיות שהן מערבות את עצמן בסכסוך ישירות".