לאחר הצלחת הנחיתה של הודו על הירח, שיגרה היום (שבת) סוכנות החלל של המדינה רקטה כדי לחקור את השמש במשימה הסולארית הראשונה של הודו. הרקטה השאירה אחריה שובל של עשן ואש - בזמן שהמדענים ההודים מסוכנות החלל מחאו כפיים, בשידור החי של השיגור, שהועבר באתר האינטרנט של ארגון חקר החלל, צפו כמעט חצי מיליון בני אדם, בעוד אלפים אחרים התאספו בגלריית צפייה ליד אתר השיגור כדי לראות את המאורע החגיגי.
עוד בנושא - סיקור N12
- הודו עשתה היסטוריה: החללית צ'אנדראיאן-3 נחתה על הירח
- מכה לרוסיה: החללית לונה-25 התרסקה על הירח
- כתם השמש הגדול שנאס"א זיהתה – ועלול לפגוע בכדור הארץ
הגשושית ששוגרה הבוקר צפויה לחקור את רוחות השמש, שעלולות לגרום להפרעות על פני כדור הארץ. הגשושית נקראת Aditya-L1, על שם המילה ההינדית למילה שמש. השיגור היום מגיע לאחר שהודו עקפה את רוסיה בסוף החודש שעבר, והפכה למדינה הראשונה שנחתה על הקוטב הדרומי של הירח.
הגשושית Aditya-L1 צפויה לעבור כ-1.5 מיליון ק"מ במשך ארבעה חודשים, עד שתגיע למעין מגרש חניה בחלל שבו חפצים נוטים להישאר במקום בגלל איזון כוחות הכבידה, מה שיפחית את צריכת הדלק של החללית. "המשימה הזאת יכולה לעשות מפץ גדול במונחים מדעיים", הסביר סומק רייקוהורי, שהיה מעורב בפיתוח הגשושית. הוא הבהיר כי חלקיקי אנרגיה הנפלטים מהשמש עלולים לפגוע בלוויינים השולטים בתקשורת על פני כדור הארץ.
"היו מצבים שבהם התקשורת הראשית בכדור הארץ נפלה בגלל שלוויין נפגע מפליטה גדולה של אנרגיה מהשמש", הוסיף רייקוהורי. "לוויינים במסלול נמוך של כדור הארץ הם המוקד העיקרי של שחקנים פרטיים גלובליים, מה שהופך את משימת Aditya L1 לפרויקט חשוב מאוד". מדענים מקווים ללמוד יותר על השפעת קרינת השמש על אלפי הלוויינים שנמצאים במסלול זה, שמספרם הולך וגדל עם הצלחת מיזמים כמו רשת התקשורת Starlink של SpaceX של אילון מאסק.
לפני כשבועיים, הודו עשתה היסטוריה והנחיתה את החללית צ'אנדראיאן-3 (Chandrayaan-3) על הירח. בהודו ובעולם עקבו בדריכות לקראת הניסויים שרכב החלל המתקדם ערך – מתוך הבנה שהוא עשוי לספק גילויים חדשים ומשמעותיים לחקר הירח. הודו הפכה למדינה הרביעית בהיסטוריה שמנחיתה חללית על הירח, ולראשונה שמנחיתה אותה על הקוטב הדרומי שלו.
משמעות המילה "צ'אנדראיאן" בהינדית ובסנסקריט היא "רכב ירח", ובשבועיים הקרובים היא צפויה לערוך סדרת ניסויים הכוללים ניתוח של הרכב המינרלים על פני הירח, ולאחר מכן צפוי להפסיק ולפעול. "נחיתה על הקוטב הדרומי (של הירח) תאפשר להודו לגלות אם קיים קרח על הירח. זה מאוד חשוב למידע ולמחקר המצטברים על הגיאולוגיה של הירח", צוטטה החוקרת קרלה פילוטיקו בסוכנות הידיעות רויטרס.