חוקרים באוניברסיטת תל אביב השתמשו לראשונה בחלבון שלד התא 5 (CKAP 5) כחלבון מטרה לננו-תרופות מבוססות רנ"א. לאחר שזיהו מוטציה לא-יציבה גנטית שעמידה הן לכימותרפיה והן לאימונותרפיה ברקמות של סרטן השחלות, החוקרים השתמשו בננו-חלקיקים שומניים כדי לשתק את CKAP 5 באמצעות הרנ"א, מוטטו את התא והגיעו לשיעור הישרדות של 80% בחיות מודל. תוצאותיו התפרסמו בכתב העת החשוב Science Advances.
מאחורי הגילוי עומדים שורה של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בהובלת פרופ' דן פאר, מחלוצי פיתוח תרופות הרנ"א בעולם וראש המעבדה לננו-רפואה, המכהן גם כסגן הנשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטת תל אביב, וד"ר שושמיטה צ'טרג'י, פוסט-דוקטורנטית מהודו במעבדה לננו-רפואה. עוד השתתפו במחקר פרופ׳ דויד שפרינצק מהפקולטה למדעי החיים ופרופ׳ רונן זיידל-בר מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
"החלבון הספציפי CKAP 5 לא נחקר עד היום במסגרת המלחמה בסרטן, פשוט כי לא היו דרכים לשתק אותו", מסבירה ד"ר צ'טרג'י. "החלקיקים הננו-שומניים שפיתח פרופ' פאר מאפשרים לנו לראשונה לשתק את החלבון באמצעות הובלה ממוקדת של תרופת רנ"א. הוכחנו שאפשר לשתק את CKAP 5, שאחראי על יציבות שלד התא, ועל ידי כך למוטט ולהרוס למעשה את התא הסרטני כולו".
המנגנון שממוטט את תאי הסרטן
בשלב השני, החוקרים מאוניברסיטת תל אביב בדקו את תרופת הרנ"א החדשה המשתיקה את החלבון CKAP 5 ב-20 סוגי סרטן במעבדה. חלק מהתאים הסרטניים היו רגישים מאחרים לשיתוק החלבון, כאשר סוגי סרטן שמתאפיינים בחוסר יציבות גנטית (ואף עמידים מאוד לטיפול כימותרפי) היו רגישים במיוחד לשיתוק ה-CKAP 5.
"כל תאי הסרטן לא יציבים מבחינה גנטית", אומרת ד"ר צ'טרג'י, "כי אחרת הם לא היו תאים סרטניים אלא תאים בריאים. עם זאת, יש דרגות שונות של אי-יציבות גנטית. אנחנו מצאנו שתאי סרטן שהיו פחות יציבים גנטית היו גם יותר רגישים לפגיעה ב-CKAP 5 – התרופה שלנו דחפה אותם לקצה והרסה אותם מבחינה מבנית. הרעיון שלנו היה לגרום לאי-יציבות גנטית שתהיה מסוכנת לתאי הסרטן, באמצעות השתקת החלבון הפגום על ידי רנ"א. הראינו לראשונה שאפשר להשתמש ב-CKAP 5 כדי להרוג תאי סרטן, ואחר כך ראינו את המנגנון הביולוגי שממוטט את תאי הסרטן בהיעדר החלבון".
מצוידים בתובנות אלו, החוקרים מאוניברסיטת תל אביב בחרו בחיות מודל החולות בסרטן השחלות – והגיעו לשיעורי הישרדות של 80% בעזרת תרופת הרנ"א החדשה. "בחרנו בסרטן שחלות כי הוא מטרה טובה", מספר פרופ' פאר. "זה סרטן שהוא גם בעל עמידות גבוהה הן לכימותרפיה והן לאימונותרפיה, ובמקביל הוא גם רגיש מאוד לשיתוק ה-CKAP 5. צריך להבין שמדובר במטרה חדשה במלחמה בסרטן. לפגוע בחלוקת התא זה לא חדש, אבל לפגוע בחלבונים שמרכיבים את שלד התא באמצעות רנ"א – זאת גישה חדשה באמצעות רנ״א ומטרה חדשה שיש לחקור הלאה. מדובר בסוג של דומינו מחקרי: אנחנו תמיד מחפשים אחר האבן האחת שהיא חשובה מספיק בבניין הסרטן, כדי שאם נמשוך אותה – התא כולו יתמוטט. ה-CKAP 5 הוא אבן כזאת, ואנחנו כבר עובדים על יישומים נוספים, הפעם בתחום סרטני הדם".
המחקר מומן על ידי קרן ריבקין למחקר בסרטן שחלות וקרן משפחת שמוניס.