והרי החדשות מפי הבינה המלאכותית: נדמה לפעמים שסופרי המדע הבדיוני מצליחים להתעלות על כל תחזית אחרת שמוצגת לאנושות. בעוד בעולם המערבי מעדיפים לדבוק בעיתונות "המסורתית", כלומר כזו שנכתבת בידי בני אדם, בכוויית השיקו השבוע מגישת חדשות וירטואלית שמופעלת באמצעות בינה מלאכותית.

על פי הציוץ של כלי התקשורת "כוויית ניוז" למגישה אף יש שם, פדהא, ובסרטון שפורסם היא פנתה לצופים בערבית ואמרה: "אני פדהא, המגישה הראשונה בכווית שעובדת עם בינה מלאכותית. מהו סוג החדשות המועדף עליכם? בואו נשמע את הדעות שלכם". כך אולי מנסים בכוויית להמציא את מקצוע העיתונות מחדש: לשים באור הזרקורים מגישה לא אנושית שתדבר על תחושות ורגשות ולאו דווקא על עובדות.

 עבדאללה באפטיין, סגן העורך של כוויית ניוז אמר כי בעזרתה של פדהא ניתן לבחון את הפוטנציאל של הבינה המלאכותית בתחום החדשות והתוכן, והוסיף כי המגישה הווירטואלית יוצרה כדי להקריא את כותרות החדשות. בניסיון לגרום לה להיות דומה יותר לבני האדם, יוצריה של הדמות הוירטואלית הוסיפו משמעות לשמה: "פדהא הוא שם כווייתי ותיק ופופולארי שמתייחס למתכת כסף. אנחנו תמיד מדמיינים את הרובוטים בצבע כסוף ומטאלי, אז שילבנו בין השניים", הוא הסביר את בחירת שמה של המגישה.

כוויית היא לא המדינה הראשונה המשתמשת בכלים של בינה מלאכותית בעיתונות: סוכנות החדשות הממלכתית הסינית הציגה בשנת 2018 מגיש חדשות וירטואלי דובר אנגלית. מנגנון עיתונות זה מבוסס על מנוע החיפוש הסיני Sogou ובסרטון ההשקה שלו אמר המגיש: "אתאמץ לעדכן אתכם בעזרת טקסטים שיוכנסו למערכת שלי ללא הפרעה. אני מצפה לחשוף אותך לחוויה חדשה". 

 אך חוויית הצפייה במגישים שנוצרו בידי בינה מלאכותית היא לא פשוטה כלל. "המגיש הסיני מתקשה להיראות טבעי לחלוטין", אמר ל-BBC פרופ' מייקל וולדריג' מאוניברסיטת אוקספורד. "קשה לצפות בזה יותר מכמה דקות בודדות. הוא תקוע ב-'עמק המוזרות' - מונח שמתייחס לתיאור רובוטים שאמורים להיראות כמו בני אדם אך לא נראים מציאותיים".

במחקר על בינה מלאכותית נהוג לתאר את "עמק המוזרות" בתור חלל ברצף שמתאר את האנושיות של רובוטים: מצד אחד של הגרף יש רובוטים ששונים בבירור מבני אדם, וברור לנו שהם לא אנושיים. בצד השני של הסקאלה נמצאים רובוטים שאי אפשר להבדיל בינם לבין בני אדם - כלומר כאלה שאנחנו פוגשים רק בספרים ובסרטים, כמו "אני, רובוט", שמבוסס על כתביו של אייזיק אסימוב או "בלייד ראנר" שנכתב בידי פיליפ קיי דיק. "עמק המוזרות" מתאר מצב שבו הרובוטים נתפסים בתור כמעט אנושיים, אך לא מספיק, דבר שגורם לנו לתגובה של בהלה ודחייה.

 עם זאת, מעניין לציין כי הכלים הללו הושקו דווקא במדינות שבהן העיתונות היא די מוגבלת ולא חופשית. מתוך 180 מדינות שסקר ארגון "עיתונאים ללא גבולות" שבוחן את חופש העיתונות בכל מדינה, כוויית דורגה במקום ה-158 וסין דורגה במקום ה-175. לשם השוואה, את הרשימה פותחות המדינות הסקנדינביות: נורווגיה, דנמרק ושוודיה, ארצות הברית נמצאת במקום ה-42 וישראל באמצע במקום ה-86.

לא מן הנמנע כי המדינות הללו משתמשות בכלים חדשניים מתוך המחשבה שעיתונות שנוצרת בידי בינה מלאכותית עשויה להיות אובייקטיבית יותר ופחות מוטה כי מכונות מרכיבות אותה ולא בני אדם. אך יש לזכור כי המנגנונים של הבינה המלאכותית מציגים לנו מידע שנמצא ברשת או כזה שמוזן אליהם ממאגר מידע גדול. פעמים רבות מדובר בפיסות מידע לא מדויקות או כאלה המציגות דעה בתור עובדה, ולמנגנונים של הבינה המלאכותית אין שיקול דעת אנושי שמהווה את לב העבודה העיתונאית. 

 בנק ההשקעות גולמן זאקס אמר השנה כי כלים של בינה מלאכותית עלולים להחליף כ-300 מיליון משרות. עם זאת, בינתיים עדיין אין מספיק כלים מתקדמים כדי להחליף את ההון האנושי הדרוש בשוק העבודה, וכי גם כשזה קורה - עדיין יש צורך רב בפועלים אנושיים. כנראה שהחלומות על עולם שמופעל בידי מכונות ובינה מלאכותית יישארו בינתיים רק בראשן של הכבשים החשמליות.