ייקח זמן עד שמכונות יוכלו לקרוא בחופשיות את המחשבות של בני אדם. לכל הפחות ייקח זמן עד שהדבר הזה יקרה ללא MRI או בלי צורך באימון מקדים של בינה מלאכותית. אבל מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Nature Neuroscience מוליך את האנושות צעד אחד קדימה לעבר האפשרות שמכונות יקראו את מחשבותינו.
בניסוי שערכו החוקרים באוניברסיטת טקסס בארצות הברית, הנבדקים הוכנסו למכשיר fMRI ומוחם נסרק בעודם חושבים על טקסטים מסוימים. החוקרים השתמשו בבינה מלאכותית המבוססת על טכנולוגיית GPT כדי לתרגם את המחשבות למילים. אף על פי שהמכונה לא תמיד עלתה על הסדר הנכון של המילים או על המונחים המדויקים שבהם השתמשו הנבדקים, הניסוי הראה הצלחה מרשימה.
ועדיין, לא מדובר בעניין פשוט למדי: כדי "לקרוא" את המחשבות של הנבדקים, הם היו צריכים לבלות במשך 16 שעות בתוך מכונת ה-fMRI. תוך שהם מקשיבים לפודקאסטים. ההצלחה של קריאת המחשבות נובעת מהשוואה של הסריקות – החוקרים הצליחו לזהות את דפוס הפעילות המוחית בזמן שהנבדקים חושבים על מילה מסוימת, ועשו זאת בזמן שהנבדקים האזינו לפודקאסט: בזכות התמליל של הפודקאסט, החוקרים יכלו לעשות מאצ' בין מילה מסוימת שנשמעה לבין פעילות מוחית שנרשמה באותו הרגעה.
בשלב הבא של הניסוי, הנבדקים הקשיבו לסיפור חדש או התבקשו לחשוב בעצמם על סיפור. המכונה קראה את הסריקות המוחיות, ניסתה לשחזר איזו פעילות מוחית מתאימה לאיזו מילה, והדבר נעשה בעזרת מודל שפה שמייצר טקסט. "מודל השפה הזה הוא כלי עזר בתוך התהליך, כי יש לו הנחות טובות יותר על אילו מילים צריכות לבוא מתי ואיפה", מסביר ל-N12 יואב מה-טוב, חוקר מוח מהאוניברסיטה העברית ומנהל הבלוג "סיור מוחות".
יכול לשחזר את מחשבות של נבדקות
מה-טוב אומר כי היכולת של המדענים להשתמש במודל השפה כדי לשחזר את המחשבות של הנבדקים, העלתה את היכולת של המכונה "לקרוא מחשבות" שכן המודל יכול לנבא אילו מילים צפויות להגיע במשפט נתון, וזאת על בסיס ניסיון עבר – בדומה למודלים להשלמת משפטים שיש במייל או בהודעות בוואצאפ. "נניח לצורך העניין שהפעילות מוח מצליחה לקלוט שעכשיו נאמרות מילים כמו 'הילד הלך לבית...' ואת לא מצליחה לקרוא את המילה הבאה", מסביר מה-טוב. "אז מודל שפה יכול להגיד שאם ילד הולך למקום כלשהו אז זה בית ספר".
ד"ר אלכסנדר הות' שהוביל את המחקר סיפר לגרדיאן: "היינו בהלם שזה עובד. עבדתי על זה כבר 15 שנה, אז היינו בשוק והתרגשנו מאוד כשזה סוף-סוף עבד".
ועדיין, לא מדובר בניסוי מושלם. "יש דברים שהם הצליחו פחות טוב, כמו כינויי גוף – להבין מי עשה מה", מוסיף מה-טוב. "אמנם ברמת המילה למילה הם לא הצליחו בצורה מספיק טובה, הם לא שחזרו מילה במילה מה נאמר ועל מה חשבו הנבדקים. הם לא הצליחו לזהות את רוב המילים אבל כן הצליחו לא מעט, והצליחו לזהות גם את הרעיון הכללי". "המערכת שלנו עובדת ברמת הרעיונות, הסמנטיקה והמשמעות", הדגיש הות'. "זו הסיבה שבגללה אנחנו מקבלים לא את המילים המדויקות אלא את המשמעות".
ועדיין, מוקדם מידי לשמוח (או לחשוש) מהאפשרות שמכונות יכולות לקרוא מחשבות של בני אדם: החוקרים לא הצליחו לעשות הכללה בין נבדקים שונים ולא הצליחו לגשר על הפער שבין פעילות מוחית של אדם אחד לפעילות מוחית של אדם אחר. "אנחנו צריכים לזכור שכל טכנולוגיה באשר היא יכולה לשמש כדי לעשות טוב ויכולה לשמש לעשות רע", מדגיש מה-טוב. "אפשר להשתמש ביכולת הזו כדי לעשות דברים מבהילים אבל אפשר להשתמש בה כדי תיאורטית לתקשר בעתיד עם אנשים משותקים ולעזור ללא מעט אנשים שסובלים מכל מיני סוגים של פגיעות. האחריות על האם אנחנו הולכים לנצל את הטכנולוגיה כדי לעשות טוב או רע היא עלינו כחברה, אנחנו צריכים להיות עם היד על הדופק ולבדוק שמשתמשים בטכנולוגיות האלה כדי לעשות טוב ולא רע".