בכל חג רבבות ישראלים יוצאים לטייל באתרי הטבע שלנו, אך יום העצמאות הוא הזדמנות לחרוש את הארץ מזווית קצת אחרת ולפקוד את אתרי המורשת, עליהם או בקרבתם התרחשו אירועים שנכנסו לדפי ההיסטוריה הישראלית בכל שנות קיומה.
"לאורכה ולרוחבה של הארץ, פרושים אתרי המורשת ההיסטוריים שמשמשים תזכורת לדרך המשותפת שעשינו יחד. ישראל התברכה בעושר עצום של אתרים מהעת העתיקה, עד אתרים היסטוריים של העת החדשה. ביקור באתרים אלה מספק הצצה לערכי המורשת המשותפים שלנו ומסייע לנו המבקרים והמבקרות להבין טוב יותר את הסיפור ההיסטורי", אומרת אורית בורטניק, מנהלת אגף ארכיאולוגיה ומורשת ברשות הטבע והגנים.
חאן שער הגיא
חאן שער הגיא (באב אל וואד) הוא אתר היסטורי בתולדות מדינת ישראל. ההיסטוריה של המקום מתחילה כבר בשנת 1860, בסלילת הדרך המחברת בין יפו לירושלים למעבר עגלות, ומגדלי השמירה שהוקמו על ידי המושל התורכי של ירושלים. מספר שנים אחר כך נסלל הכביש על גבי התוואי. החאן פעל כתחנה להחלפת סוסים, מקום עצירה למנוחה ותחנה לגביית מסים במשך כחמישים שנה.
בתחילת שנות השלושים נבנתה קנטינה של הצבא הבריטי בצמוד למבנה החאן. הקנטינה שירתה את החיילים הבריטים בדרכם לירושלים וממנה. בתקופת המרד הערבי בשנים 1939-1936 הניחו הערבים מכשולים בכביש הצר על מנת לפגוע בתחבורה היהודית לירושלים, והבריטים הקימו בחאן תחנת נוטרים לשמירה על המעבר בכביש.
בסוף נובמבר 1947, מועד קבלת החלטת האו"ם על חלוקת הארץ לשני העמים, החלה המלחמה על הדרך. ירושלים הייתה תחת מצור, ובמהלך הקרבות העזים הכביש העובר בין לטרון לשער הגיא היה מותקף מדי יום, שיירות האספקה היו נפגעות בחיי אדם וסחורה. בזכות אומץ ליבם של מבקיעי הדרך היהודים נפרצה דרך בורמה שפתחה את האפשרות לנסיעת רכבי ג’יפים מקיבוץ חולדה ועד לירושלים – ובכך נפרץ המצור.
מרכז מורשת למבקיעי הדרך שהוקם בחאן מתמקד בסיפורם של מבקיעי הדרך היהודים לירושלים במהלך מלחמת העצמאות. על ידי סיור אינטראקטיבי תוכלו לחזור אחורה בזמן וללמוד בצורה מוחשית את סיפורי הגבורה. בדרך בורמה, ניתן לראות גם את המשוריינים המשוחזרים.
מגדל צדק
גן לאומי מגדל צדק מהווה ריאה ירוקה חיונית במרכז הארץ, אך בנוסף לכך משמר היסטוריה ומורשת בנות אלפי שנים. בין השנים 1937–1947 היה במגדל צדק מחנה עבודה ושמירה עם אופי של היאחזות צבאית. יצחק שדה, לימים מפקדו הראשון של הפלמ"ח, הקים את פלוגות השדה וארגן במגדל צדק את פעילות הנוטרים. הנוטרים היו שוטרים יהודים שפעלו מטעם המשטרה הבריטית בתקופת המרד הערבי והגנו על יישובים, על מפעלים ועל דרכים, אך בפועל הם היו כפופים לארגון ה"הגנה". פעילותם של הנוטרים אפשרה לתעשיית האבן לפעול במגדל צדק וסייעה להגן על פתח תקוה ועל מעיינות הירקון הסמוכים.
בפרוץ מלחמת העצמאות הורע המצב הביטחוני באזור, והוחלט להפסיק את העבודה היהודית במפעלי מגדל צדק ולהסיג את כוח השמירה של לוחמי ההגנה. כוחות עיראקים השתלטו על שטחי המחצבות וכן על ראש העין הסמוכה, על תחנת הרכבת ועל מעיינות הירקון שמהם נשאבו מים לירושלים.
במבצע בתק, אשר אירע בליל 11 ביולי - 12 ביולי 1948, כבש גדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני את מגדל צדק ועמד בהצלחה כנגד התקפות נגד של הכוחות העיראקיים. לאחר כישלונם במגדל צדק, פינו העיראקים את ראש העין והניחו חומרי נפץ במכון שאיבת המים. כוחות אלכסנדרוני הצליחו לנטרל את המטענים ולמנוע הרס מפעל השאיבה החשוב.
שמורת הטבע נחל פרת
שמורת הטבע נחל פרת (ואדי קלט) היא נווה מדבר מיוחד, בה שפע של ממצאים ארכיאולוגיים המהווים שרידים של פעילות האדם בתקופות שונות על גבי ההיסטוריה. בשמורת הטבע נמצאת גם עין קלט, שהיא הנביעה התחתונה לאורך נחל פרת המתחברת בשכבות הסלע ויוצרת קטע קניוני. לא רחוק משם נמצא מנזר סנט ג'ורג', מנזר פעיל התלוי על צלע ההר בקצה וואדי קלט ושייך לכנסייה היוונית-אורתודוקסית.
מצפור עין קלט, הנמצא מעל מעיין עין קלט הוקם לזכרו של סא"ל צביקה עופר שנפל במרדף אחרי חולית מחבלים בקטע עין לקט-סנט גור'ג. סא"ל צביקה עופר היה ממייסדי כפר אז"ר ומוותיקי ההגנה. אחרי הקמת המדינה, עופר היה פעיל בביטחון ושירות המדינה ושירות הביטחון. בשנת 1960, עופר שירת כקצין מודיעין וב-1962, היה אחד מהמפקדים בפעולת-התגמול שבוצעה נגד סוריה.
במלחמת ששת הימים, היה מפקד כוח בחטיבת ירושלים, הכוח שכבש את בית-לחם וחברון. בערים אלו עופר עבד קשה כדי להגן על אזרחים, כולל להימנע מפגיעה באוכלוסייה האזרחית. לאחר המלחמה, עופר נשלח לשכם ונהפך למושלה הצבאי ולאחר תקופה, חזר לתפקיד קרבי. ב-20 בדצמבר 1968 הגיע עופר לוואדי קלט במרדף אחרי כנופיית מחבלים – במרדף זה, עופר נורה ונפגע קשות, ולאחר פינוי אל בית-חולים, מת מפצעיו. הניח אישה וארבעה ילדים.
גן לאומי נבי סמואל
אתר נבי סמואל הינו אתר חשוב ומקודש עבור שלושת הדתות, שכן נחשב למקום קבורתו של הנביא שמואל. מיקומו של הגן בפסגת הר המתנשא לגובה של 884 מטרים מעל פני הים, וממנה תצפית מדהימה – בצפון ניתן לראות את אזור גבעון וגבעת זאב. למזרח, תראו את הרי בית אל ירושלים. בדרום, צפו אל הרי ירושלים ורכס הר חברון, לבסוף, במערב, תראו את גבעת הרדאר.
מעבר להיסטוריה רבת השנים עוד לפני קום המדינה, בליל ה-22 במרץ 1948 במהלך מלחמת העצמאות, נערך במקום קרב נבי סמואל, ניסיון השתלטות שכשל של חטיבת הראל מהפלמ"ח על הכפר נבי סמואל מצפון לירושלים, במסגרת מבצע יבוסי במלחמת העצמאות.
כיבוש נבי סמואל תוכנן כמבצע לילי בהשתתפות ארבע פלוגות של גדוד הפורצים של חטיבת הראל של הפלמ"ח. פלוגה בפיקוד פוזה יועדה לנוע ברגל מצפון ולכבוש את נבי סמואל. הסתערות הפלוגה נתקלה באש – פוזה, סגנו, ומפקדי המחלקות נפגעו וגרם לנסיגה לא מאורגנת, שבה נפגעה כל פלוגתו של פוזה – מלבד שלושה לוחמים.
הייתה זו הפעם הראשונה בה חרג בן-גוריון (ששהה באותו הזמן בירושלים) מן העיקרון האסטרטגי, שהוא עצמו התווה, שאין להשתלט על שטחים שתוכנית החלוקה ייעדה למדינה הערבית בשטחה של ארץ ישראל המערבית, ואישר לחטיבת הראל לכבוש את כל השטח שבין ירושלים לרמאללה לרבות את הפרוורים הדרומיים של רמאללה. בהמשך, הכפר נכבש ע"י חטיבת הראל במלחמת ששת הימים.
גן לאומי ציפורי
ציפורי הוא מקום עם היסטוריה ארוכת שנים. העיר מוזכרת לראשונה בימי אלכסנדר ינאי, בשנת 103 לפנה"ס. בשנת 47 לפנה"ס כבש הורדוס את ציפורי בשל מיקומה האסטרטגי, על ראש הגבעה. לאחר המרד הגדול ברומאים הגיע לציפורי רבי יהודה הנשיא וחתם כאן את המשנה. בשל כך, באתר הגן הלאומי ציפורי נתגלו וממשיכים גם להתגלות שרידים של עיר מפוארת ומרתקת מהתקופה הרומית ביזנטית, הכוללת מבני ציבור כמו בית חג הנילוס, שמשערים שהוא מעין בית מליאה ובו תצוגת פסיפסים מרהיבה.
על אדמות העיר המושב ציפורי של היום, בו נמצא גם הגן הלאומי, שכן בעבר הכפר הערבי ספוריה. במלחמת העצמאות, בין ליל ה-8 ל-9 ביולי ועד ה-19 ביולי החל מבצע דקל – אחד ממבצעי צה"ל הרבים במלחמה. המבצע נערך בעיקר נגד צבא ההצלה. במסגרת המבצע צה"ל כבש שטחים נרחבים בגליל, כך שבסיומו היו בידי ישראל הגליל המערבי כולו, כמו גם רובו של הגליל התחתון, כאשר ציפורי ביניהם, יחד עם נצרת, שפרעם, וכפרים ערביים רבים נוספים. למרות כישלונותיו ברוב הקרבות, צבא ההצלה הוכה אמנם, אך לא מוגר.
