גבר כבן 60 נפטר אתמול (חמישי) כתוצאה מדליפה של חומר מסתורי בפיצרייה בעיר העתיקה בבאר שבע, לצד 16 שפונו במצב קל-בינוני. לאחר השערה ראשונית שמדובר בדליפת גז, במהלך החקירה התגלה כי לא מדובר בדליפת גז אלא בהרעלת CO (פחמן חד-חמצני). האירוע, למרבה הצער, מצטרף למספר מקרים נוספים בשנים האחרונות, בהם הרעלה שכזאת קראה - בין אם בהדלקת פחמים במבנה סגור, או בהדלקת מנגל בתוך הבית. לפי נתוני ארגון בטרם לבטיחות ילדים, רק בשנים האחרונות מתו 15 ילדים כתוצאה משאיפת פחמן בישראל.
"מדי שנה מתרחשים עשרות מקרים דומים של אנשים שחווים הרעלה מחימום הבית", ציין זכי הלר, דובר מד"א, לאחר מקרה דומה, בו גבר בתל אביב נמצא מת בדירה. "זה קורה בגלל קמין גחלים, תנורי גז, תנורי נפט או גחלים בוערות. יש אנשים שלצערי מחממים את הבית עם גחלים בוערות או עם קמין פתוח, זה מאוד מסוכן". בכדי להימנע מהרעלה, חשוב להכיר את תכונותיו של הפחמן החד-חמצני, התסמינים ובמידת הצורך, את דרכי הטיפול.
מה הוא פחמן חד-חמצני (CO)?
פחמן חד-חמצני הוא מזהם אוויר בתצורת גז. הוא חסר צבע, ריח או טעם. לרוב הוא נפלט לסביבה כתוצר לוואי מתהליכי שרפה לא שלמה. משמע, כאשר אין מספיק חמצן בתהליך, הפחמן שבחומר הבעירה לא מתחמצן לכדי היווצרות פחמן דו-חמצני (CO2), אלא לפחמן חד-חמצני. בחיינו, המקורות לפחמן חד-חמצני הם פליטות מכלי רכב, מתנורי חימום ובישול, מתהליכים תעשייתיים ומעשן סיגריות.
למה הפחמן החד-חמצני מסוכן?
הפחמן החד-חמצני אינו פוגע בריאות, אלא בקושר הנשיאה של החמצן בדם. התרכובת מתחברת בקשרים כימיים עם ההמוגלובין, על חשבון החמצן אותו הוא נוהג להוביל בדם וחיוני לנו. כך הוא מונע את העברת החמצן לכל איברי ורקמות הגוף - בהם, למוח וללב. העובדה שאינו בעל ריח, טעם או צבע, הופכות אותו ל"רוצח שקט" ועל כן מסוכן יותר, משום שהנפגעים לרוב לא מודעים שהורעלו.
מי נמצאים בסיכון מוגבר להרעלת CO?
ישנן מספר אוכלוסיות סיכון אשר נמצאות בסיכון מוגבר. לנשים בהריון החשיפה לריכוזי פחמן חד-חמצני עלולה לגרום נזק לעובר המתפתח שרגיש במיוחד. קשישים שנוטים לסבול ממחלות לב כרוניות, הם בסכנה כאשר ישנו ריכוז נמוך של חמצן בדמם ומצבם עלול להידרדר במהרה. אוכלוסיות שסובלות ממחלות כרוניות, בהן אנמיה, נמצאות בקבוצת סיכון גם כן.
מה התסמינים להרעלת פחמן חד-חמצני?
חשיפה לריכוזים נמוכים יחסית של פחמן חד-חמצני גורמת לסחרחורות, לבחילות ולכאבי ראש. כמו כן מופיעות ירידה ביכולת הריכוז ופגיעה בערנות וביכולות הפיזיות, משמע הקטנת היכולת לתפקד ולמלא משימות יומיומיות. תופעות אלו נגרמות מכיוון שרקמות ואברים שונים בגוף אינם מקבלים אספקת חמצן מספקת. חשיפה לריכוזים גבוהים, העשויה להתרחש באזורים סגורים, עלולה לגרום להרעלה חריפה, שתוצאותיה הן אובדן הכרה ואף מוות כתוצאה מחנק.
איך מטפלים בהרעלת פחמן חד-חמצני?
הטיפול הכי יעיל להרעלת פחמן חד-חמצני הוא מתן חמצן ופינוי מיידי מאזור המפגע (יש לזכור כי האזור אינו בטוח וכי קשה להבחין בזמן אמת בהימצאות הגז). במצב שבו נגרמה פגיעה משמעותית תבוצע הנשמה ואף החייאה. בבית החולים חלק מהמטופלים יעברו לתא לחץ שמגביר את יכולת ספיגת החמצן ברקמות הגוף. יש לזכור כי עם הימצאות תסמינים של הרעלה, כגון סחרחורת, בחילה או תחושה רעה, יש לסגור מיד את מערכת החימום, תנורים או מקורות חשודים אחרים, לאוורר את האזור ולהזעיק את מד"א.
איך להימנע מהרעלת פחמן-חד חמצני?
מומלץ להקפיד על כמה כללים בכדי להפחית את סיכויי הפגיעה מפחמן חד-חמצני:
- אין לעשן בתוך הבית ובחללים סגורים. מומלץ לא לעשן בסמוך לאוכלוסיות שנמצאות בסיכון מוגבר להרעלה.
- מומלץ להימנע משהייה בחניונים סגורים או תת-קרקעיים. מכוניות מבצעות שרפה לא שלמה של דלקים שתוצר הלוואי שלהן הוא הפחמן החד-חמצני.
- במד"א קוראים לציבור להקפיד על בדיקה תקופתית של מערכת ההסקה באופן שוטף ע"י טכנאי מורשה, ולהשתמש בתנורים ובקמינים בטיחותיים בלבד ובעלי תו תקן.