בשורה למתמודדים עם דיכאון קליני: מחקר ישראלי חדש גילה שטיפולים בגרייה מגנטית ברפואה מותאמת אישית, הכוללים הזרמת גלים מגנטיים למוח באמצעות קסדות ייעודיות, יעיל בטיפול בדיכאון. המחקר, שבוצע בהובלת פרופ' אברהם צנגן מאוניברסיטת בן גוריון, אף גילה שהתאמה אישית של מוקד הגירוי המוחי יכולה להגביר את יעילותו של הטיפול. "על סמך ריאיון קליני קצר, יוכל הפסיכיאטר לקבוע למטופל איזה איזור גירוי במוח יביא למטופל תועלת קלינית טובה יותר", הוא הסביר.
המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Insight JCI, נערך בשמונה מרכזים רפואיים בארה"ב, אירופה וישראל, והשתתפו בו 169 מטופלים עם דיכאון קליני עמיד לתרופות פסיכיאטריות. אומנם המחקר מצביע רק על צעדים ראשונים ברפואה מותאמת אישית בתחום הפסיכיאטריה, אך על סמך ממצאיו ניתן כבר היום להתאים למתמודדים עם דיכאון את אחת משתי הקסדות של חברת BrainSway שאושרו על ידי ה-FDA.
על פי נתוני המחקר, יעילות הטיפול מושפעת מרמת החרדה ממנה סובל המטופל ומהימצאותה של תבנית סימפטומים מסוימים, לצד הדיכאון. בבדיקה של מטופלים הסובלים מחרדה, 95% הגיבו לטיפול כאשר הגרייה כוונה לצד שמאל של האונה המצחית של מוחם, בעוד שרק 46% הגיבו לטיפול שכוון למרכזה. אצל מטופלים שלא סובלים מחרדה, רק 49% הגיבו לטיפול המכוון לצד השמאלי של האונה המצחית, בעוד ש-73% הגיבו לטיפול שכוון למרכזה.
"הממצא פורץ הדרך הוא העובדה שעל סמך המדדים הקליניים והאלקטרופיזיולוגיה של המטופלים ניתן להתאים אישית את הטיפול" הוסיף פרופ' צנגן, ראש המעבדה למוח והתנהגות וראש תוכנית לימודי המוח 'פסיכוביולוגיה' של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב שהוביל את המחקר יחד עם פרופ' מארק ג'ורג', מנהל המעבדה לגירוי מוח מגנטי באוניברסיטה לרפואה של דרום קרוליינה ומהחוקרים המובילים בעולם בתחום הגרייה המוחית בפסיכיאטריה.
המחקר בחן גם את המטופלים שהשיגו הפוגה מלאה מהדיכאון בעקבות הטיפול. גם במקרה הזה נמצא פער משמעותי בין קבוצות המטופלים בהתאם לתבנית הסימפטומים ולרמת החרדה ממנה סובלים. מבין המטופלים שאובחנו עם דיכאון המלווה בחרדה, 58% השיגו הפוגה מלאה בתגובה לטיפול שכוון לצד השמאלי של האונה המיצחית, ורק 33% השיגו הפוגה מלאה בתגובה לטיפול שכוון למרכז האונה המצחית.
לעומתם, מתוך קבוצת המטופלים שהדיכאון שלהם לא לווה בחרדה ואופיינו בחומרה נמוכה של תבנית הסימפטומים, 55% השיגו הפוגה מלאה בטיפול בגרייה מוחית שכוונה למרכז האונה המצחית, ורק 40% השיגו הפוגה מלאה כאשר הטיפול כוון לצדה השמאלי. כמו כן, הפעילות האלקטרופיזיולוגית של המטופלים נמדדה במהלך המחקר אחרי הטיפול הראשון באמצעות EEG. החוקרים מצאו התאמה בין הפעילות המוחית באזורים השונים, לבין התוצאות הקליניות.