ערב שבת בבני ברק בבית כנסת "לדרמן" בבני ברק. כבר יותר מ-40 שנה שהגבאי ראובן פוזן מדליק בבית הכנסת עששיות.
"עכשיו אני מדליק את הלוקס", הוא אומר ומדליק בעזרת לפיד ארוך את הנברשת שבמרכז בית הכנסת. "רגע לפני ערב שבת, לא תידלק פה שום נורה חשמלית, רק עששיות שעובדות על גז", הוא מסביר.
ולמה אתם מדליקים לוקסים (עששיות גז) אם יש גנרטור?
"שיהיה מקום אחד בעולם שלא משתמשים בכלל בחשמל. עד שיפסיקו לחלל שבת. כשעוד לא היו גנרטורים זה היה חשוב. עכשיו זה באמת פחות חשוב, אבל עדיין הרב חיים קניבסקי אמר לא להפסיק".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
חלק מהכנות השבת אצל משפחת זילברברג זה להתנתק מחברת החשמל ולהתחבר לגנרטור שבת. "הינה המפסק, אתה רואה", אלעזר זילברברג מציג את ארון החשמל שלו: "כתוב 'חול', 'אפס' זה מנותק ו'שבת קודש' - גנרטור. מסובבים והעברנו את הגנרטור לכבוד שבת".
למה בעצם אתה צריך חשמל מגנרטור לשבת?
"יש הרבה עובדים יהודים בחברת החשמל וזה גורם לחילול שבת, אז אנחנו לא רוצים. אנחנו מנותקים בשבת. לא רוצים שיהודי יעשה בשבילנו עבודה".
ואם הגנרטור נופל בשבת?
"אני נשאר בלי אור"
בעלטה?
"בלי אור, בעלטה. אין לי אור, אין לי מזגן בקיץ, זה קרה לי פעם אחת, שמע, היה קשה. אתה יודע, חם פה מאוד".
גנרטור ירוק על גגות בני ברק
"עכשיו בואו אני אראה לכם איפה נמצא הגנרטור השכונתי", לוקח אותנו זילברברג לסיבוב בבני ברק "פה למעלה, אתה רואה את הגנרטור הירוק? יש מעל זה גג לבן וארובה, והכבלים עוברים מתחת לאדמה".
"השימוש בגנרטורי דיזל יש בו הרבה בעיות. רעש, זיהום והבעיה השלישית היא שהגנרטור לא מגיע לבד, הוא מגיע יחד עם רשת חשמלית פיראטית שעוברת בצורה מסוכנת מאוד בין הבתים"
ד"ר דן וינשטוק, לשעבר מנהל "מנהל החשמל"
"התשלום הראשוני להתחבר לגנרטור נע בין 2,000 ל-3,000. אתה משלם על כל אמפר לחודש 50 שקל", הוא מפרט. "אני למשל צורך 6 אמפר".
אלעזר משלם 300 שקל לארבע שבתות על חיבור לגנרטור שבת. 75 שקלים ליממה. לשם השוואה על כל שאר החודש הוא משלם סכום דומה - 300 שקלים לחודש - לחברת החשמל. כלומר 12 שקלים ליממה. על החשמל בשבת הוא משלם יותר מפי 6.
כ-100 אלף משפחות בישראל מתחברות לגנרטורים פרטיים מונעים בדיזל בכל שבת. זו חומרה הלכתית שפלג מסוים מהציבור הליטאי מקפידים עליה - תלמידי מרן החזון איש, "החזון-אישניקים". החסידים והספרדים צורכים חשמל רגיל גם בשבת.
"השימוש בגנרטורי דיזל יש בו הרבה בעיות", אומר ד"ר דן וינשטוק לשעבר מנהל "מנהל החשמל". "הבעיה הראשונה זו בעיית הרעש. הבעיה השנייה זו בעיית הזיהום. הבעיה השלישית היא שהגנרטור לא מגיע לבד, הוא מגיע יחד עם רשת חשמלית פיראטית שעוברת בצורה מסוכנת מאוד בין הבתים".
איפה הרגולטור?
"פה ושם הצלחנו לסגור כמה גנרטורים כאלה. אבל ברור לך שבתוך מספר שעות הגנרטור הזה חוזר לפעול שוב".
אי החשמל של בני ברק
במרכז בני ברק עומד במתחם מגודר גנרטור שבת גדול במיוחד. הרב אליעזר יוטקובסקי ועד גנרטור לשבת מציג אותו בפנינו בגאווה. "זו הכלה", הוא אומר. "הכול מתוכנן טוב, הקווים עוברים מתחת לאדמה. כשיש איזושהי בעיה קוראים לגוי שנמצא פה באזור. הוא בא לסדר את התקלה, אם ניתן לתקן, ואם לא, אז למען שמו יתברך, חצי שבת בלי חשמל, גורנישט געשען - לא קרה שום דבר".
נגיד כשאתה יוצא ברחוב, שהוא לא הבית שלך ויש תאורה של חברת החשמל, אז זה בסדר?
"זה בסדר כי גם אם היה חושך אני אלך ברחוב".
אבל נגיד כשיש יהודי שיש לו עסק שעובד בשבת, ומהמיסים שלו בסוף מגיע כסף גם אליך.
"תגיד לי, מה אתה רוצה? להפריד אותנו עוד יותר? די, לא מספיק מה שקורה בפוליטיקה? אתה רוצה שגם לא נשתה בירה ביחד? די".
זהו, אתה אומר שיש גבול.
"כן".
"הכול מתוכנן טוב, הקווים עוברים מתחת לאדמה. כשיש איזושהי בעיה קוראים לגוי שנמצא פה באזור שיתקן. ואם אי אפשר, אז למען שמו יתברך, חצי שבת בלי חשמל, גורנישט געשען - לא קרה שום דבר"
הרב אליעזר יוטקובסקי, ועד גנרטור לשבת
מעל ל-20 אלף משפחות בבני ברק לבד, בערב שבת מתנתקות מחברת החשמל. אומרים שלום לחברת החשמל ועוברים לתחנות הכוח האלה הקטנות. "פה בבני ברק אנחנו מיישמים את הפיילוט של מדינת ישראל הכי מודרני בנושא 'אגירת חשמל'", אומר שלומי פולק, מנכ"ל החברה הכלכלית בני ברק.
אגירת חשמל בהיקפים גדולים היא טכנולוגיה חדשה יחסית שמאפשרת לאגור חשמל במצברים ולהשתמש בו בעת הצורך. מתקני אגירה הם למעשה המפתח למעבר לאנרגיות מתחדשות. כך שאפשר, לדוגמה לאגור אנרגיה סולרית בשעות השמש, ולהשתמש בה בכל שעות היממה. במקרה של האוכלוסייה החרדית הם יאגרו את החשמל בימות החול ויצרכו אותו בשבת.
פולק: "אנחנו בעצם נמצאים פה בשכונה חדשה שנבנית בצפון העיר בני ברק. פה יעמוד המתקן", הוא מצביע. "הוא יתחבר ישירות לרשת החשמל, אתה רואה פה את הכבלים שעוברים למעלה, וזה בעצם יוביל ישירות לבתים. בשבת, המתקן הזה, סוגרים אותו מרשת החשמל ניתוק מוחלט והוא בעצם הופך לאי חשמלי שנותן את החשמל לשכונה החדשה".
הפעולה אוטומטית ולכן מותרת הילכתית
דן וינשטוק, שמייעץ לפרויקט החדש בבני ברק, מראה לנו את תחנת הכוח "דליה" שנבנית בתל צפית בדרום הארץ, כדי להראות לנו איך מתבצעת אגירת החשמל בפועל.
"בחלק הראשון שניכנס אליו מייד, אלו הם המצברים", הוא אומר. "ובמצברים האלה מאוחסנת האנרגיה החשמלית. אחד התפקידים של המצברים האלה זה להוות גיבוי לתחנה במקרה של הפסקת חשמל כללית. הפעולה היא אוטומטית לגמרי ובגלל זה היא גם מותרת מבחינה הלכתית".
רק לאחרונה יהדות התורה הכניסה להסכמים הקואליציוניים את הדרישה לקדם החלטת ממשלה בנושא, בתיאום עם סיעת יהדות התורה, וזאת כדי לדאוג שימוקמו מתקני אגירה גם בערים החרדיות".
אני שואל את ח"כ יעקב אשר יהדות התורה, לשעבר ראש עיריית בני ברק, איך התמודד עם נושא החשמל כשהיה ראש עיריית בני ברק. "בסוף גנרטור הוא גנרטור", הוא עונה. "עם כל ההשתקות שלו ועם כל הבטיחות ועם כל יועצי הבטיחות שאילצנו את המפעילים להביא ולעשות בכל מקום, כי בסופו של דבר סכנת חיים היא סכנת חיים, שזו אחת החובות הראשונות שלנו עוד לפני שמירת שבת, אבל ברור שכשיש לך היום את הכלי הזה שאתה יכול גם מצד אחד להשתלב באנרגיה ירוקה ולקדם אותה, וגם לתת את האור לאנשים ואת החשמל בשבת, אז זה מצב של WIN-WIN".
מרדכי זיסמן כבר עושה זאת בביתו הפרטי.
שלום, הרב זיסמן, מה שלומך? מה אתה עושה?
"בסדר. אני פה ממלא מים במצברים שלנו".
עד שפתרון האגירה העירוני ימומש, המצברים שלו נטענים במהלך השבוע ובשבת מספקים חשמל כשר לבית.
למה שלא תתחבר לגנרטור כמו השכן?
"אני צריך מזגנים, ומזגנים זה משהו מאוד חזק. אם אני עושה את זה בגנרטור, אז זה המון אמפר, זה הרבה כסף. מצברים זה 8,000 שקל, אבל חד-פעמי".
נוצר כאן מפגש אינטרסים שאולי לא אפשר היה לצפות אותו מראש. מצד אחד, החרדים שמקפידים על חשמל כשר לשבת, ומצד שני, הרצון הכללי הישראלי לעבור לאנרגיות מתחדשות. ייתכן שהקהילה החרדית היא שתאיץ את השימוש בטכנולוגיה הירוקה בישראל.