תעלומת הטבעת הפלנטרית
חוקרים הופתעו לגלות טבעת אבק גדולה סביב כוכב הלכת הננסי קוואואר (Quaoar), השוכן בשולי מערכת השמש. החלק המפתיע בגילוי אינו עצם קיומה של הטבעת – טבעות כאלה קיימות סביב גופים פלנטריים רבים – אלא גודלה. הרדיוס של הטבעת הוא קרוב ל-4,000 קילומטר, כך שלכאורה הכבידה של כוכב הלכת הננסי, שקוטרו כ-1,100 קילומטרים, אמורה להיות חלשה מדי להחזיק את חלקיקי האבק סביבו. על כן האבק היה צפוי להתפזר בחלל או להתקבץ בשל הכבידה העצמית שלו וליצור ירח, נוסף על הירח שכבר קיים סביב כוכב הלכת הננסי הזה. לחוקרים עדיין אין הסבר מניח את הדעת לתופעה, ומשמעותה היא ש"עלינו לשנות את התפיסה הקלאסית הקובעת שטבעות צפופות יכולות להתקיים רק במרחק מסוים מהגוף הפלנטרי (גבול רוש)", כפי שאמר האסטרונום האיטלקי ג'ובני ברונו (Bruno), אחד ממחברי המאמר.
הנברנים והורמון האהבה
נברן הערבה ידוע בכך שהוא מפתח קשר זוגי מונוגמי. לעומתו, סוגים אחרים של נברנים אינם מונוגמיים ונוהגים להזדווג עם יותר משותף אחד. מחקרים שבדקו זאת, גילו הבדלים בריכוז ובפיזור של הקולטן לאוקסיטוצין במוחם של נברנים מונוגמיים לעומת הלא-מונוגמיים. הוספה של אוקסיטוצין למוחם של הנברנים, חיזקה את ההתנהגות המונוגמית, ושימוש בחומרים שמבטלים את השפעתו צמצמה אותה. המסקנה הייתה שלאוקסיטוצין תפקיד חשוב בהתנהגות מונוגמית בנברנים.
כעת חוקרים השתמשו בעריכה גנטית כדי למנוע היווצרות קולטנים לאוקסיטוצין במוחם של נברנים בעודם בשלב העוברי, כך שהתקבלו נברנים שמוחם לא צפוי להיות מושפע מההורמון. החוקרים שיערו שהנטייה של הנברנים למונוגמיה תיפגע בעקבות זאת, אך הופתעו לגלות שלא: הנברנים חסרי הקולטנים הפגינו התנהגות מונוגמית כמו הנברנים הרגילים.
סביר שאכן יש לאוקסיטוצין חשיבות חברתית רבה, אך ייתכן שבמוח הנברן פועלים גורמים נוספים להתנהגות המונוגמית, או שיש מנגנון חלופי לפעילות אוקסיטוצין שלא דרך הקולטן המבוטל. דרושים מחקרים כדי להבין לעומק את ההשפעה של אוקסיטוצין על המשיכה הרומנטית.
קרן לייזר מסיטה ברקים
חוקרים הצליחו להסיט ברק בעזרת לייזר. הם יצרו אלומת לייזר רבת-עוצמה המתפקדת ככליא ברק ארוך במיוחד, שהסיטה ארבעה ברקים מעל מגדל תקשורת. צילום מהיר וגלאים נוספים הראו שהברקים נעים לאורך אלומת הלייזר.
הלייזר יצר בכל שנייה הבזקי אור קצרצרים, אך בעוצמה גבוהה מאוד. ההבזקים שחררו אלקטרונים ממולקולות הגזים שבאוויר, כך שהן נותרו מיוננות רוב הזמן. כך נוצרו מטענים חשמליים חופשיים הנעים בקלות ומעבירים את הזרם החשמלי של הברק. כמו כן, עוצמת ההבזקים שינתה את מקדם השבירה של האוויר, כך שאור הלייזר כמעט לא התפזר, כאילו הוא נע דרך סיב אופטי. כך נוצר נתיב של מוליכות חשמלית גבוהה שהברק "העדיף" לנוע בו.
הלייזר הייחודי, שאורכו 9 מטרים ומשקלו 5 טונות, פותח במשך 4 שנים בהשקעה של כשני מיליון אירו. גם הובלתו אל אתר הניסוי, בפסגת הר סנטיס בהרי האלפים, הייתה מבצע הנדסי מורכב.
החוקרים מקווים שיצליחו ליצור מאלומת הלייזר כליא ברק ארוך שיגן על שטח נרחב, או אף יגיע עד ענני הסערה ויפרוק אותם בבטחה בצורה יזומה.
שפמנונים עם גן של אליגטור
דגי מאכל רבים מגיעים אלינו מבריכות גידול. אחת הבעיות העיקריות הניצבות בפני המגדלים היא התפתחות של זיהומים, שהורגים רבים מהדגים. מציאת דרך יעילה להתמודד עם הזיהומים הללו תאפשר לצמצם את התמותה ואת מספר הדגים המתים המושלכים לאשפה, וכך אולי אף להקטין את ההשפעות של בריכות גידול הדגים על הסביבה.
דרך אחת להתמודד עם הבעיה היא להנדס גנטית דגים שיהיו עמידים יותר לזיהומים. חוקרים מארצות הברית החליטו להנדס שפמנונים, אחד מדגי המאכל הנפוצים בארצם, כדי שייצרו חלבון אנטי-מיקרוביאלי בשם Cathelicidin. החלבון מגיע מהאליגטורים, קרובי משפחה של התנין, והוא מסייע להם במניעת התפתחות זיהומים עקב חבלות הנובעות מקרבות ביניהם. הדגים המהונדסים אכן הראו יכולת שרידה גבוהה יותר מדגים לא מהונדסים לאחר חשיפה לחיידקים, אבל נחוץ עוד מחקר רב לפני שהדגים האלה יגיעו לצלחת.