מחלת האלצהיימר היא אחת המחלות הנחקרות ביותר בעולם. חוקרות וחוקרים רבים מנסים להבין מהו מקור המחלה ואיך לטפל בה. למרות שנים ארוכות ותקציבים שהושקעו בפיתוח - האנושות עדיין לא פיצחה כיצד ניתן להתמודד עם אלצהיימר ביעילות. עם זאת, מחקר ישראלי מנסה להבין כיצד ניתן לתעד תסמינים של אלצהיימר עוד לפני שהמחלה מתפרצת, הדבר נבחן בעודנו ישנים.
"בעוד העכברים מבצעים פעילויות בשעה שהם ערים, ראינו שאין בהם שום בעיה מוחית. מתי הבעיה מתגלה? כשהם ישנים או כשאנחנו מרדימים אותם", מספרת ל-N12 פרופ' אינה סלוצקי, ראש המחלקה לפיסיולוגיה ופרמקולוגיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ונשיאת האגודה הישראלית למדעי המוח. היא מוסיפה כי חוקרי האלצהיימר כבר גילו כי ניתן לזהות את תסמיני המחלה בזמן שהנבדקים ישנים, אך כעת במעבדה של פרופ' סלוצקי זיהו את התסמינים הללו בקרב עכברים גם בעודם מורדמים.
"אנחנו מגלים משהו דמוי אפילפסיה – התקפים שקטים. פעילות מוגברת ולא תקינה שאי אפשר לזהות בלי מכשיר חשמלי או הדמיה, זה לא כמו התקף אפילפטי שרואים מיד על בני אדם. זה מתגלה רק במצבי ערות נמוכים, כלומר כשאנחנו מבצעים כל מיני דברים הכל תקין, אבל כשאנחנו ישנים או מורדמים, אז אנחנו רואים שהפעילות המוחית נראית כמו אש", מסבירה פרופ' סלוצקי.
הפער בין הסימנים לתסמינים
את הסימנים המוקדמים למחלת האלצהיימר ניתן לראות במוח כבר 20 שנה לפני הופעת התסמינים, כך שבעצם המחלה יכולה להישאר רדומה במשך שנים. "אחרי 20 שנה בן אדם מתחיל להבין שמשהו לא תקין ובא לרופא, אבל זה שלב מאוחר מידי כי במשך 20 שנה התרחש משהו במוח שאנחנו עדיין לא מבינים", אומרת סלוצקי. במעבדה שלה מנסים להבין מה קורה למוח בתקופה שבה הסימפטומים עוד לא הופיעו, כלומר לפני שחלה ירידה בזיכרון.
כדי לגלות זאת, במעבדה מהנדסים גנטית את העכברים כך שיחלו באלצהיימר, כפי שמסבירה סלוצקי: "יש 150 מוטציות שאנחנו מכירים היום, שאם הן קורות בשני גנים, אז אז יש מחלה בסבירות של 100%. גם במודלים האלה אנחנו רואים תסמינים דומים לאלה של בני אדם - תקופה ארוכה בלי תסמינים ופעילות אב-נורמלית בשינה". היא מוסיפה שלמרות שכבר קיימים מחקרים על סימנים לאלצהיימר בשינה - עדיין לא נעשו מחקרים כאלה על נבדקים שהורדמו.
"ברוב המקומות בעולם לא עושים רישום חשמלי בזמן הניתוח. אבל ככל שמתבגרים, יש סיכוי גדול יותר שנעבור הרדמות, ולכן אנחנו חושבים שטיפול בפעילות הזו בזמן הרדמה יוכל לשפר את איכות החיים", אומרת סלוצקי. שמחקריה נתמכים על ידי המועצה הבריטית, במסגרת תכנית BIRAX - Britain Israel Research Academic Exchange. במהלך חודש מרץ, יתקיימו בלונדון 'ימי המדע', ה- Science Days ובהם יוצג גם המחקר של פרופ' סלוצקי - פרי שילוב הכישרונות והיכולות של ישראל ובריטניה.
סלוצקי מוסיפה כי אבחון מוקדם עוזר לטפל במחלה ביעילות רבה יותר: "מה שאנחנו עושים חשוב גם לעולם הרפואה וגם למדע. אנחנו חושבים שהפעילות האב-נורמלית שמתגלה בזמן השינה או ההרדמה היא תוצר של פגם במנגנון הומאוסטטי או מערכת שמאזנת את הפעילות המוחית, שאנחנו והרבה אנשים בעולם מנסים להבין. אם נבין אותה, אני חושבת שזה הסוד להבנה של כל מחלה במוח, לא רק אלצהיימר".