קובי משק בן ה-47 מקיבוץ העוגן שבעמק חפר נהרג אתמול כתוצאה מפגיעת ברק. הוא עבר החייאה במקום אך בסופו של דבר מותו נקבע בבית החולים. פגיעה ישירה מברק היא עניין נדיר מאוד אך לא נדיר כמו שניתן לחשוב. בכל רחבי העולם נפגעים אלפי בני אדם מדי שנה, רובם נהרגים או נותרים נכים. בעזרת, ד"ר נעמה חריט יערי, פיזיקאית גרעין ממכון דוידסון לחינוך מדעי, נבין איך נוצר ברק, איפה אסור לעמוד בעת סופת ברקים ומה הסכנות המרכזיות. N12 מסביר
איך נוצר ברק?
ברק הוא ניצוץ ענק של חשמל שמתרחש באטמוספרה. כאשר מתפתחים עננים האוויר פועל כמבודד בין המטענים החשמליים החיוביים והשליליים בענן וגם בין הענן והקרקע. כאשר מצטבר מספיק מטען מתרחשת התפרקות מהירה של חשמל שאנחנו מכירים בתור ברק. זה יכול להתרחש בסופה בתוך ענן, או בין מטענים מנוגדים בענן ועל הקרקע. אחרי הברק, האזורים הטעונים באטמוספרה משתווים עד שהמטענים ההפוכים מצטברים שוב. התנאים הנדרשים ליצירת ברקים ידועים למדע מזה זמן רב, אבל הדרך והתהליכים המדויקים המובילים לבנייה של המטען החשמלי הענן, ויצירת הברק עדיין נחקרים.
איפה לא כדאי לעמוד בעת סופת ברקים?
רובם של הברקים שנוצרים בעת סערות ומתחילים בתוך הענן. כאשר ברק פוגע בקרקע, מתפתחת תעלה כלפי מטה. מעט לפני הקרקע, חפצים כמו עצים, בניינים גבוהים, ושיחים יוצרים ניצוצות שפוגשים את זרם החשמל העצום שזורם במורד ״התעלה״ הזו. לחפצים גבוהים וגם הרים, יש סיכוי טוב גבוה יותר להיפגע מברק. אבל ברק יכול לפגוע בקרקע בשדה פתוח גם אם יש עצים בקרבת מקום. לכן לא כדאי לעמוד במקומות פתוחים בעת סופת ברקים ובעיקר לא במקומות פתוחים וגבוהים.
כמה בני אדם נפגעים מברקים כל שנה?
מדי שנה מתים כ-2000 בני אדם כתוצאה מפגיעות ברק ומאות נוספים נותרים נכים. למרות האמרה המקובלת שהברק אינו פוגע פעמיים, הוא בהחלט יכול, ולעיתים קרובות אף פוגע פעמיים באותו המקום. מדענים משתמשים בנתונים מלוויינים יעודים כדי ללמוד על תופעת הברקים. מטרתם בין היתר להיות מסוגלים לשפר את התחזית של סופות ברקים מסוכנות.