מה עושה עבודה מהבית לזוגיות? מגפת הקורונה אילצה את רובנו לשנות את אורח החיים לתקופה לא קצרה, ואילצה אותנו לארגן מחדש את סדר היום שלנו, בין היתר במה שקשור למקום העבודה שלנו. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Personal Psychology בחן את חלוקת הנטל בין זוג בזמן שהם עובדים מהבית, וגילה ממצאים מעניינים, בין היתר: כל אחד מבני הזוג מרגיש שהעומס עליו גדול יותר מאשר העומס על האחר.
במחקר השתתפו 223 זוגות הטרוסקסואלים מסין ומקוריאה הדרומית, ובו נבחנו משקי בית שיש בהם ילדים וגם כאלה שאין בהם. המשתתפים נשאלו לגבי מספר המשימות שיש להם מחוץ לעבודה וכיצד העבודה משפיעה על המחויבויות המשפחתיות שלהם.
"גילינו שלגברים ולנשים אין את אותו הניסיון בעבודה מהבית", אומרת ג'סמין הו, פרופ' לניהול באוניברסיטת אוהיו. לפי ממצאי המחקר, התפקידים המסורתיים של נשים ושל גברים נשמרו גם כאשר שני בני הזוג עברו למודל של עבודה מהבית.
המחקר העלה שכל אחד מבני הזוג הרגיש שהוא עושה יותר מאשר בת או בן הזוג האחר. עם זאת, המחקר מצא כי כאשר שני בני הזוג עבדו מהבית, הגברים עשו פחות מטלות בית מאשר הנשים. לעומת זאת, לנשים היה עומס כבד יותר בלוח הזמנים - בניסיון לעמוד גם במשימות בעבודה וגם במטלות בבית.
ועדיין, נשים דיווחו שהן מרגישות יותר אשמה כשהן לא מצליחות לעמוד בכל המשימות שלהן יחדיו, במיוחד כאשר נקראו לחזור לעבוד גם במשרד. כאשר הדבר נוגע לגברים - הגברים בקוריאה הדרומית דיווחו על תחושת אשמה דומה, אך בקרב הגברים הסינים הדבר כמעט ולא הורגש.
עד בחנו החוקרים את הגמישות בשגרה היומיומית כאשר לוח הזמנים היה גמיש יותר. נמצא כי כאשר לבעל יש לוח זמנים גמיש - אז הנשים הצליחו לבצע יותר משימות בעבודה בעודן עובדות מהבית. לעומת זאת, כאשר לוח הזמנים של הנשים היה גמיש יותר, הגברים הצליחו להשלים יותר מטלות בית.
"מגפת הקורונה שינתה לנצח את האופן שבו אנו עובדים - עבודה מרחוק הולכת והופכת לנורמה חברתית", הוסיפה הו. עוד ציינו החוקרים כי מטרת המחקר היא לשפר את חוויית העבודה מהבית - הן למעסיקים והן לעובדים. המסקנה שלהם היא שיש להראות גמישות והבנה, במיוחד במשקי בית שבהם שני בני הזוג עובדים מרחוק ולא מהמשרד.