חשיפה - כך נראה שדה הבולענים בים המלח: זה קרה לפני שש שנים. צעיר מווייטנאם שהגיע להתנדב בישראל, יצא לטייל בדרום ים המלח ונעלם כאילו האדמה בלעה אותו. לאחרונה התברר - המילה "כאילו" מיותרת. באותו אזור שבו ביקרנו, נעדר אדם -שגופתו נמצאה מאוחר יותר מתחת לאדמה.
"זחלנו באחת המערות וראינו כפית", סיפר בועז לנגפורד מהמכון הגיאולוגי. "אחד החבר'ה אפילו כעס איך אנשים משאירים פסולת בשטח. ואנחנו מתקדמים ואנחנו רואים מכנסיים ורואים כובע ומטען של לפטופ. אז אחד החבר'ה אמר בצחוק - הפעם הבאה זה שנמצא את הבן אדם. ואז אנחנו מתקדמים ורואים יד יוצאת מהאדמה, ככה, עם שעון כסף. אחרי שבוע, הגענו לחלקים שלא הכרנו. בפעם הקודמת מצאנו את ראשו". אך צוות מז"פ של המשטרה הגיע למערה, ותיק הנעדר נסגר.
אבל מי שמכיר את אזור דרום ים המלח, לא רחוק מנאות הכיכר, לא יתפלא מן העובדה שדווקא כאן נמצא אותו בולען קטלני, היחיד עד כה מבולעני ים המלח שגבה קורבן אדם. כשהולכים בערוץ הנחל כמעט ולא רואים אותם. אבל אז, כשמטפסים קצת, אתה מגלה מסביבך פירים רבים, מנהרות רבות שיורדות לתוך האדמה. הרחפן שלנו נתן את האישור - אנחנו מוקפים באלפי בולענים, אולי אפילו עשרות אלפים. ברוכים הבאים לשדה הבולענים הגדול בישראל.
שלומי לובטון מ"חבל ארץ", הציג בפנינו את הבולען: "כאשר אנחנו הולכים למעלה על הפלאטו אנחנו רואים איזה חור קטן, ובהתחלה לא מבינים אבל כשמתקרבים פתאום מזהים את הירידה הזאת של 20 מטר, 20 מטר עומק של בולען. ומה שמדהים פה, אתה הולך וזה כמו גבינה. הכול חורים, חורים, חורים של אלפי בולענים, שלא ידעו, לא הכירו ולא הבינו את העוצמה של כמות הבולענים שיש פה".
בועז לנגפורד, הסביר אם אפשר להישאר במערה כמו שהוא הציג בפנינו - גם בנסיבות קיצוניות: "אני חושב שהנסיבות הקיצוניות הן שיטפון כמו הבולען באיילון או הבולען בכרמי יוסף. אתה שואל את עצמך מה הקשר בין הבולען לזה שאני מתאר שיש פה מערת סחיפה תת-קרקעית? מתחת לפני השטח יש סחיפה של החומר, נוצר חלל, ופני השטח שוקעים לתוך החלל הזה. על מערה אחת זה יכול להיות עשרות או מאות, ועל פני השטח פה באופן נרחב, אנחנו מכירים אלפים ועשרות אלפי בולענים".
בולעני הסחיפה, כאמור, הם בדיוק מהסוג שנולד לנו מול העיניים לאחרונה בגוש דן. אלא שקלסיקת הבולענים שנמצאת כמה קילומטרים צפונה מאיתנו היא מעט שונה. להם כבר קוראים "בולעני העמסה", וכשאתם מדמיינים בולענים כנראה שאתם חושבים על אלו. ירידת המפלס של ים המלח והמים המתוקים שמגיעים מן ההר ממיסים את שכבת המלח שתחת הקרקע. מכאן ועד קריסת הקרקע והחורים שנפערים בה, המרחק לא רב.
על פי הערכות, מדי יום נפערים כשני בולענים מן הסוג הזה. רק לאחרונה היינו שם, צילמנו את אחת התופעות היפות והעצובות של הים הגווע, אפילו ירדנו בסנפלינג אל אחת מהן. אבל על רקע זה, כדאי כמובן להזכיר עד כמה מסוכן להתקרב אליהם.
השילוב הזה של נוף מרהיב מנוקד בהמוני פירים אנכיים שיורדים אל בטן האדמה. הוד והדר קדמוניים לצד סכנה אמיתית שאורבת למטייל כאן, הוא כנראה מה שהופך את שדה הבולענים הענק הזהלכל כך חריג ומיוחד, ואשר לנוכח הסכנה בטיול פה, נותר בשיממונו.