קרחון עצום בגודלו – כשטחו של כל גוש דן – התנתק בימים האחרונים ממדף הקרח באנטרקטיקה. שטחו של הקרחון הוא כ-1,550 קילומטרים רבועים והוא היה מחובר עד לימים האחרונים למדף הקרח בראנט. כבר לפני עשרות שנים הבחינו חוקרים בסדקים ראשונים במדף וניבאו כי הקרחון עתיד להתנתק.
אנשי צוות תחנת המחקר Halley VI שסמוכה לקרחון שהתנתק התבקשו בשנת 2016 לעבור לאזור היבשתי המרוחק כ-23 קילומטרים מהסדקים מחשש לביטחונם. 21 חוקרים נמצאים שם רק בין החודשים נובמבר למרץ. על פי הערכות המומחים, הסדקים בקרח הגיעו לעובי של 150 מטרים והתפתחו במשך כמה שנים. ההתנתקות הסופית של הקרחון התרחשה בשבת האחרונה.
בניגוד למקובל לחשוב, להתנתקות הקרחון אין קשר אמתי לשינויי האקלים והוא תהליך טבעי. דומיניק הודג'סון ממכון המחקר הבריטי BAS הסביר: "מדובר באירוע צפוי והוא חלק טבעי של התנהגות הקרחון. זה לא קשור לשינויי האקלים". עוד הסבירו במכון כי למדפי קרח יש יריעות צפות שמחוברות ליבשה וללא מדפי הקרח, כמויות מים גדולות היו זורמות לאוקיינוס ומעלות את מפלס פני הים.
זה לא הקרחון הראשון שמתנתק ממדף הקרח בראנט, אירוע דומה התרחש לפני כשנתיים. הקרחון ששטחו כ-1,270 קמ"ר, בדומה לשטחה של לונדון התנתק מהמדף שבים ודל. פרופסור ג'יין פרנסיס, מנהלת מכון המחקר BAS צוטטה אז: "צוותי המחקר שלנו עקבו והיו מוכנים להתנתקות הקרחון ממדף הקרח בראנט במשך שנים. מדי יום עקבנו אחריו על-ידי רשת דיוק אוטומטית של מכשירי GPS שמדדו כיצד הקרח משתנה ומתנועע. אנו משתמשים גם בתמונות לוויין של ESA, נאס"א וTerraSAR-X הגרמנית. כל הנתונים נשלחים לניתוח כדי שנדע מה קורה גם בחורף כשהטמפרטורות יורדות מתחת למינוס 50 מעלות".