פחות מ-50 שנה לקח לאוכלוסיות חיות הבר בכדור הארץ לצנוח ב-69%, כך פורסם בדוח "מדד כוכב הלכת" של הארגון הבין-לאומי לשמירה על חיות הבר (WWF). "אוקיינוסים נפגעים ויערות הגשם הטרופיים נעלמים ואיתם שפע של ציפורים, דגים, דו חיים וזוחלים", נכתב. על פי הדוח מספר הפריטים ירד בממוצע ביותר ב-69% בין השנים 1970 ל-2018. ריכוז נתונים נעשה על ידי האגודה הזואולוגית של לונדון. מדובר בנתונים עגומים עוד יותר מאלו שפורסמו בעבר כשלפני שנתיים הנתון עמד על ירידה של 68%, לפני ארבע שנים על 60% בלבד.
החוקרים כתבו כי "אנו חיים בתקופת ההכחדה ההמונית השישית - האובדן הגדול ביותר של בעלי חיים על פני כדור הארץ מאז תקופת הדינוזאורים". מחברי הדוח קוראים למנהיגי העולם להגיע להסכם בפסגת המגוון הביולוגי שתיערך בקנדה בחודש דצמבר הקרוב ומטרתה היא לבלום את פליטת הפחמן כדי להגביל את ההתחממות כדור הארץ מתחת ל-1.5 מעלות, כבר בעשור הזה.
המצב בישראל לא טוב יותר אלא להיפך. עמיר בלבן מהחברה להגנת הטבע מסביר כי "תופעת ההכחדה מוגברת בישראל עקב קצב הריבוי הטבעי ועוצמת הפיתוח. ב-50 השנים האחרונות הוכחדו עזנית הנגב ועיטם לבן זנב מגדולי עופות הדורסים בעולם. הנמר הערבי נכחד בעשור שעבר במדבר יהודה והנגב. אנחנו עדים לצמצום חמור של אוכלוסיות ציפורים כמו העיט הזהוב, העיט הניצי והנשר המקראי. קרקלים הפכו לנדירים ביותר וחתולי הביצה נעלמים יחד עם מקווי המים הטבעיים וכך גם הלוטרה שזקוקה לנחלים חיים".
אמריקה הלטינית בראש, אירופה בתחתית
על פי החברה להגנת הטבע הקרקל הוא טורף העל של ישראל. חתול המדבר בעל האוזניים השחורות קופץ למרחק של 13 מטרים ולגובה של 3 מטרים, יש לו חוש ראייה מפותח המאפשר לו להיות מלך הלילה והוא מגיע למהירויות גבוהות. הוא טורף אולטימטיבי שמסוגל ללכוד מגוון גדול מאוד של בעלי חיים החיים בשטחים פתוחים. אבל למרות היתרונות ולמרות העובדה שהיו בעבר קרקלים באפריקה, במזרח התיכון ועד להודו, מספר הפריטים יורד במהירות בכל אזורי המחייה שלהם בגלל אובדן בתי גידול, התמעטות של מיני הטרף שמהם הוא ניזון, דריסות ואפילו צייד על ידי בני אדם. מבין ארצות המזרח התיכון – ישראל היא ככל הנראה מקום המפלט האחרון של הקרקלים ועל פי הערכות, אוכלוסיית הקרקל בארץ מונה פחות מ-100 פרטים לעומת מספר כפול לפני שני עשורים. "גם הקרקל עלול להיעלם לחלוטין בשנים הבאות – אם לא נשכיל לשמור על בתי הגידול שלו", נכתב באתר החברה להגנת הטבע
"מדד כוכב הלכת" משלב ניתוח עולמי של 32,000 אוכלוסיות של 5,230 מיני בעלי חיים וזאת כדי למדוד שינויים בשפע חיות הבר על פני כדור הארץ. באמריקה הלטינית והאזור הקריבי צפו בירידה החדה ביותר בגודל אוכלוסיית חיות הבר הממוצעת - 94% ב-48 שנים. טניה סטיל הנציגה הבריטית בארגון הבין-לאומי לשמירה על חיות הבר אמרה: "הדוח הזה מראה לנו שהמצב החמור ביותר הוא באזור אמריקה הלטינית, ביתו של יער הגשם הגדול בעולם - האמזונס. שיעורי כריתת היערות שם מואצים, והורסים את המערכת האקולוגית הייחודית הזו ומפשיטים אותה, לא רק מעצים אלא גם מחיות הבר שתלויות בהם".
באפריקה נמדדה הירידה השנייה בגודלה עם 66%, אחריה אסיה והאוקיינוס השקט עם 55% וצפון אמריקה עם 20%. אירופה ומרכז אסיה חוו ירידה של 18%. אם נשווה את הנתונים למספר הפריטים בחברה האנושית - ההפסד הכולל דומה להיעלמות האוכלוסייה האנושית של אירופה, אמריקה, אפריקה, אוקיאניה וסין. "למרות המדע, התחזיות הקטסטרופליות, הנאומים וההבטחות הנלהבים, היערות הבוערים, המדינות השקועות במים, טמפרטורות השיא ומיליוני העקורים, מנהיגי העולם ממשיכים להישען לאחור ולראות את העולם שלנו בוער מול עינינו", אמרה סטיל. "משבר האקלים והטבע, גורלם שלובים, הם לא איזה איום רחוק שהנכדים שלנו יפתרו עם טכנולוגיה שעדיין לא נתגלתה".